בן-אליעזר ונוקד - קחו את המושכות לידיים

זמן לא רב לפני שנכנסו לתפקידיהם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת), בנימין בן-אליעזר, וסגנית השר, אורית נוקד, פירסם התמ"ת את דו"ח הפעילות שלו בתחום הגנת הצרכן ב-2008.

אם רוצים השר וסגניתו החדשה להבין עד כמה מוזנח התחום הזה במשרדם, כדאי לעיין בדו"ח הזה. די אם נזכיר כאן כי אמנם מספר הביקורות שערכו פקחי המשרד גדל לעומת שנים קודמות, אך תנובת כתבי האישום בעקבות הביקורות צללה בכ-24% לעומת 2007. ירידה חדה - בשיעור של 18% - נרשמה גם במספר התלונות היזומות נגד סוחרים מתוך המשרד עצמו.

במלים אחרות, כפי שכבר התרענו בעבר, נראה כי משרד התמ"ת מסיר מעל עצמו בהדרגה את האחריות להגנת הצרכנים, על אף שחובותיו בתחום זה מעוגנות היטב בשורת חוקים.

אם אלו החדשות הרעות, החדשות הטובות הן מינויה של נוקד לסגנית השר. משך שנים הייתה ח"כ נוקד חברת השדולה הצרכנית בכנסת, ואף עמדה בראשה, ולזכותה רשימה של כמה תיקונים חשובים בחוק, חלקם אחרי מאבקים ממושכים וקשים. בין השאר רשומים על שמה התיקון המסדיר את התנתקותם של צרכנים מחוזים ארוכים וכובלים; קביעת פטור ממע"מ על תרופות מצילות חיים; והסדרת תימחור זמני החנייה ביחידות של רבע שעה.

באופן מסורתי, סגן השר הוא זה שמטפל בהגנת הצרכן במשרד התמ"ת, ואם מסורת זו תישמר, אולי נכונו לצרכני ישראל ימים יפים יותר. בינתיים, הנה כמה משימות די דחופות לטיפולם של השר וסגניתו.

למנות ראש לרשות סחר הוגן

נתחיל במשימה דוחקת זה כבר - מינוי האדם שיעמוד בראש הרשות לסחר הוגן ולהגנת הצרכן. לפני מעט יותר משנה, בהליך שגרם להרמת גבות אצל כל העוסקים בתחום, מונה אלישע פלג לעמוד בראש הרשות הזאת. מולו התמודדו כמה מן הוותיקים בתחום, אך באופן מפתיע ולא מוסבר החליט שר התמ"ת הקודם, אלי ישי, לבחור דווקא בפלג, שלא היו לו שום ניסיון ורקע בתחום הצרכנות.

עד מהרה התעשתו משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה, והחלו לבדוק את תקינות מינויו של פלג לתפקיד כה רגיש. עד היום, וכבר חלפה יותר משנה, לא התקבלה החלטה, ואת התפקיד ממלא בפועל מי שהיה הממונה על הגנת הצרכן עד שינוי החוק והקמת הרשות.

מצב כזה לא יכול להימשך עוד זמן רב. מן הראוי לסיים את הבדיקה ביחס למינויו של פלג, ואם הוא יימצא לא ראוי, להחליט מי מבין אלו שהתמודדו במכרז המקורי ראוי למלא את התפקיד ולהביא את מינויו לאישור הממשלה, כנדרש בחוק.

למנות ממונה חדש על הגבלים עסקיים

אם מדברים על חילופי גברי, זה הזמן לפעול להחלפתה של הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן. בשנה החולפת כתבנו לא מעט על מחדליה של קן בתחום הכל כך חשוב שהיא מופקדת עליו. תיארנו כיצד סירבה לקבל תלונות מאנשי ynet או לטפל בהן, וכיצד היא מזניחה זמן רב את הטיפול במונופול של מיקרוסופט בתחום תוכנת ההפעלה של מחשבים ניידים. גם בפרשת קרטל הגז לא היה כדי להוסיף כבוד למוסד שהיא עומדת בראשו, בטח לא עם עסקות טיעון נוחות מאוד לעבריינים.

קן מכהנת בתפקידה מאז נובמבר 2005, כלומר כשלוש שנים וחצי. היה לה זמן די והותר להוכיח מה היא מסוגלת, או לא מסוגלת, לעשות. מכיוון שכבר כעת ברור שהיא לא הביאה איתה שום בשורה, נראה כי הגיע הזמן לבחור מישהו ראוי יותר. נזכיר, כי חוק ההגבלים העסקיים קובע שעל שר התמ"ת להציע לממשלה מועמד, והממשלה היא זו שתמנה אותו. אם תתמנה בקרוב ועדת חיפוש, יש לקוות שעד סוף השנה יטואטא עוד שריד מימי אולמרט הלא-ברוכים בראש התמ"ת.

לזכור שהתמ"ת אמר להגן על הצרכנים

תופעה מטרידה מאוד ההולכת ומתגבשת בשנים האחרונות היא העובדה, שגם כאשר מתוקן חוק הגנת הצרכן ונוספות לו הוראות שמטרתן להגן על הצרכנים, אין בצדן של ההוראות החדשות סנקציה פלילית.

במלים אחרות, אי-אפשר להגיש כתב אישום נגד סוחר שסרח ולא עמד בחובותיו על פי החוק. ומה כן ניתן לעשות? לאלץ את הצרכנים להגיש תביעות אזרחיות - על חשבון משאביהם הפרטיים - בתקווה להיפרע ממי שגרם להם עוול. זוהי הפרטה זוחלת של האכיפה, והתנערות מחובתה הבסיסית של המדינה להגן על אזרחיה.

הצבענו כבר בעבר על כך שאילו הפעיל התמ"ת יותר פקחים והיה מגיש יותר כתבי אישום, גם היה גורם להגדלת הכנסות המדינה באמצעות הקנסות שהיו מטילים בתי-המשפט על העבריינים.

משרד התמ"ת עצמו, בדו"ח הטיפול בצרכנים ל-2008, מודה שבתי-המשפט גזרו בשנה שעברה קנסות בסך כולל של 2,238,102 שקל על עברייני צרכנות. ואם כך, השכל הישר אומר שאם יוגשו יותר כתבי אישום ויתרבו ההכנסות ממקור זה, יהיה גם ממה לממן עוד פקחים, חוקרים ועורכי דין שיתמקדו בתחום זה. והמסקנה המתבקשת מכך היא הפיכת ההוראות החדשות לפליליות, כפי שקיים לגבי ההוראות הוותיקות יותר בחוק.

אם לשפוט מהנתונים שהבאנו בתחילת המאמר, נראה כי בתמ"ת לא מזדרזים להגיש כתבי אישום, אפילו לא לגבי העבירות הקיימות, ולאור התחשיב הכלכלי שזה עתה הצגנו, הדבר יותר מאשר מעורר תמיהה. ממילא האחוזים לא היו מרשימים - ב-2005 וב-2006 היו כתבי האישום 3.33% ממספר הביקורות שערכו פקחי המשרד, ב-2007 - 1.94%, וב-2008 - 1.59% בלבד, ונתוני השנים האחרונות - שמהם עולה כי ישנה ירידה במספר כתבי האישום - מעלים את החשש כי אין זה מקרה. ללב מתגנבת הערכה, כי יש יד מכוונת מאחורי זה.

אורית נוקד היא עורכת דין, ואי-אפשר יהיה למכור לה סיפורים לגבי מורכבות התיקים בתמ"ת.

 ההיפך הוא הנכון ברוב המקרים: עבירות צרכנות לרוב אינן מחייבות להוכיח כי הייתה כוונה למבצע העבירה לעשות מה שעשה (או את המחדל שחטא בו), מה שמקל מאוד על התובעים מטעם המשרד.

יותר מכך, בתי-המשפט נענים בשנים האחרונות בנפש חפצה לכתבי אישום אלה, ומשתמשים במלוא סמכויות הענישה שמתיר החוק. די אם נזכיר כי באחרונה גזר השופט אברהם היימן מבית-משפט השלום בראשון-לציון עונש מאסר בפועל על עבריינים שהונו צרכנים.

ואם כך, זה הזמן להנהיג בתמ"ת רוח חדשה, שבלבה אכיפה נמרצת ואינטנסיבית יותר של חקיקת הצרכנות. את מדיניות המשרד - כדאי לזכור - אמורים לקבוע השר וסגניתו, ולא הפקידים.

הכותבת היא עורכת-דין המתמחה בנושאי צרכנות