נקבת סמור שהותקפה ע"י כלב הושבה לטבע
הנקבה הותקפה על ידי כלב אך חולצה מבין שיניו והועברה לטיפול בבית החולים לחיות בר. היא סבלה בעיקר מהלם ומחבלה ברגליה, אך התאוששה תוך יומיים והושבה לסביבת המחייה הטבעית שלה
בשבוע שעבר משפחה מבנימינה יצאה לטיול יומי עם כלבה. בני המשפחה הופתעו כשהכלב הסתער לפתע על יונק קטן בין השיחים, רדף אחריו ותקף אותו. מסתבר שזו היתה נקבת סמור בוגרת ולמזלה, המשפחה מיהרה לעזרתה וחילצה אותה משיני הכלב.
לאחר שניסו ליצור קשר עם וטרינרים באזור, הם הגיעו אל ביל וודלי, אחראי על שימור חיות הבר ברמת הנדיב והביאו אליו את נקבת הסמור הפצועה. וודלי העניק לה טיפול ראשוני ויצר קשר עם אנשי בית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי בר"ג. ד"ר אריאלה רוזנצוויג, וטרינרית בית החולים הגיעה לסייע לחיה הפצועה ולקחה אותה לבית החולים.
"היא היתה בהלם לאחר התקרית בה נתפסה על ידי הכלב. עירנות הבעלים מנעה פגיעות חמורות יותר", מסבירה רוזנצוויג. "נקבת הסמור סבלה מחולשה ברגליה האחוריות ושריטה קטנה בסמוך לרגל שמאל קדמית".
בתחילה סברו המטפלים כי מדובר בנקבה בהריון, נוכח קיומן של פטמות מעט מפותחות ומספר גושים שהורגשו בבטנה התחתונה. לנקבות הסמור ישנן שמונה פטמות הסדורות בזוגות על גחונה ועונת הרבייה שלהן חלה בישראל בעיקר בעונת האביב.
במהלך שהותה הקצרה שנמשכה יומיים בבית החולים, קיבלה נקבת הסמור טיפול תומך שכלל נוזלים, אנטיביוטיקה ומשככי כאבים. "נוכח החולשה ברגליה האחוריות, ביצענו גם צילום רנטגן בעמוד השידרה וטיפול מקומי בשריטה", מציינת רוזנצוויג.
בנוסף, הוחלט לזמן לבית החולים את ד"ר צחי אייזנברג , בכדי לערוך בדיקת אולטראסאונד מקיפה. "באמצעות הבדיקות ניתן היה לזהות אם נקבת הסמור נמצאת במצב של הריון ולוודא שלא נגרמו חבלות לאיברים פנימיים, חבלות שיכולות להיגרם בקלות רק מעצם הטילטול שחוותה ע"י הכלב", היא אומרת.
בתום הבדיקה, התברר כי נקבת הסמור אינה בהריון ולא נמצאו סימנים לפגיעות פנימיות. במהלך היום החיה התאוששה בקצב משביע רצון. החולשה ברגליה נעלמה, התיאבון שלה חזר והיא שבה להיות תוקפנית, כיאה לחיית בר החוששת מבני אדם. בעקבות השיפור במצבה הרפואי, הוחלט כי היא כשירה לשוב בחזרה לטבע.
עוד בנושא:
כיום אוכלוסיית הסמורים בישראל (peregusna Vormela) נפגעת בעקבות התרחבות שטחי הבנייה וחקלאות, מפגשים קטלניים עם כלי רכב. בנוסף, חתולי בית ודלקי סלעים טורפים לסמורים את גוריהם ומתחרים בהם באופן תדיר על מזון. בשנות ה-70 אוכלוסיית הסמורים בישראל הוערכה בכאלף פרטים בלבד.
לדברי וודלי, עונת החגים בה מטיילים רבים בטבע, היא גם התקופה בה עסוקים בעלי החיים ברבייה ובגידול הצאצאים. "זו האחריות שלנו להבטיח כי ההשפעה שלנו על שטחי הטבע ההולכים ומצטמצמים, תהיה מינימילית ככל האפשר", הוא אומר. "זכרו לקחת איתכם רק את הזכרונות מהטיול ולהשאיר רק עקבות בשטח".
בתום יומיים של אשפוז בבית החולים, וודלי לקח את נקבת הסמור בחזרה לבנימיניה בארגז הובלה קטן. הארגז הונח בסביבת המחייה הטבעית בשעת לילה מאוחרת מאחר שהסמורים הם פעילים בעיקר בשעות הערב והלילה. דלת הארגז הוסרה ותוך זמן קצר ולאחר בדיקה מדוקדקת של השטח, יצאה הנקבה אל החופשי והחלה לרחרח את דרכה באזור, עד שנעלמה בין השיחים.
- רוצים עוד? בואו לבקר בבלוג - "בית חולים לחיות בר"
מצאתם חיית בר פצועה? צרו קשר עם הגורמים הבאים: מוקד הסביבה של רשות הטבע והגנים: 6911* >> שמוליק לנדאו: 057-8842263 (מירס: 96*77*2000) >> עינת מטלון במרפאת בית החולים בספארי בר"ג: 057-8663920, 03-6305322
