המשיח יבוא מתל-אביב
"אדם שנמצא בחיפוש הוא אדם פתוח יותר, מקבל יותר, וסקרן יותר. אנשים בחיפוש הם אנשים שכל בוקר רוצים למצוא משהו חדש שימלא אותם ואת עולמם". אהוד עזריאל מאיר מסביר למה דווקא מתל-אביב (עיר הקודש שלו) יבוא המשיח
הגאולה תבוא מתל-אביב, לא מירושלים, לא מצפת ולא מברוקלין, היא תבוא מעיר הקודש האמיתית שלנו.
מתחת לשלל דימויים שונים שקיבלה העיר הזאת, כגון: סדום ועמורה, עיר החטאים, עיר של יושבי בית קפה ופאבים, או סתם עיר של פקקים, פיח וקקה של כלבים, מסתתר משהו שאם ישנה אפשרות להגדיר אותה במילה אחת שתתמצת את ליבתה של העיר, הייתי אומר שמתחת לעיר חבויה שאלת השאלות – "אייכה"? תל אביב היא בסיס האם של הבאים בשאלה וריכוז "המחפשים" אחר אמת חבויה, שיש בעיר הזאת, יוצר אווירת התחדשות תמידית.
אם נשאל אנשים ברחוב, (שנקין בואכה רוטשילד ודיזנגוף) במה את או אתה עוסקים? הראשונה שנראה, תאמר במבט עמוק, כי היא בדיוק עובדת עכשיו על הפקה חדשה עם האנסמבל שלה, שמשלבת בין תנועה לזעקה הראשונית שבכל אחד מאיתנו, זה יהיה מאוד אקספרסיוניסטי, ואם נשאל את זה שבדיוק עבר לידה ברחוב , הוא יספר כי הוא ממהר לחזרות של הופעת מחול חדשה, הופעה שבודקת את תנועות העוּבָּר שגדל בתוכו, שגדל בתוכנו, שילוב של וידאו ארט, אומנות פלסטית ופיסול באנרגיה ממוחזרת.
כי בתל – אביב כל אחד הוא: או שחקן או במאי או מחזאי או רקדן, זמר, נגן, משורר,כגיאוגרף, פסל, אמן פלסטי, וכמובן שתמיד יש את אלו שהם הכול יחד.
ונכון, אני לא מתכחש לכך, שכנראה בעוד מספר שנים נמצא את רובם עוסקים בהיי-טק או עריכת דין, או משהו שדומה לכך, אך אסור לזלזל (ואני באמת שלא ציני, באמת שלא),
עצם העובדה כי בתקופה בה הם גרו בתל-אביב, הייתה תקופה של יצירה, היצירה שלהם, תקופת החיפוש שלהם, כי זה מה שעושים אנשי אומנות – מחפשים ושואלים. ובשל כך תל-אביב היא עיר קודש.
קודש נוצר במקום בו נשאלות שאלות, במקום של חיפוש ותהיות, קודש זה להתחדש ולהיוולד כל רגע ורגע.
אדם שנמצא בחיפוש,
הוא אדם פתוח יותר, מקבל יותר, וסקרן יותר, אדם שמנסה למצוא את מי שהוא, לא יתבייש ללכת לקידוש בליל שבת ולאחר מכן לצאת להופעה חדשה. לאמן שבודק את גבולות העולם אין סתירה בהנחת תפילין בבוקר עמוס בהאנג-אובר, אחרי מסיבת לילה מטורפת.
לאנשים מתחדשים אין התנגדות להיכנס לבית חב"ד וללמוד משהו, רגע אחרי שהיו בחזרות להופעה שתהיה בשישי בלילה. אנשים בחיפוש הם אנשים שכל בוקר רוצים למצוא משהו חדש שימלא אותם ואת עולמם.
יותר ויותר אמנים משלבים בין החדש לישן, בין התורה לתרבות העכשווית, יותר ויותר אמנים משילים מעליהם את הפחדים ויוצרים בלי עקבות ובלי התחשבות, אומנות חדשה, אומנות של שאלה, אומנות של חיפוש כנה. ובמקום בו יש ריכוז של שאלה, יש ריכוז של התחדשות, יש ריכוז של קדושה.
וכשהמשיח יגיע (בקרוב ממש) הוא יבוא מהשאלה, ולא מהתשובה, הוא יבוא מהחדש ולא מהישן. הוא יבוא (לדעתי) מתל – אביב.