הישרדות זה לא פיקניק

השורדים. יותר אנשים עם חסינות מאשר כאלה בלי (צילומים: גיא קרן)

מפה לשם, ממש כמו בבדיחה, עלו על מטוס למועצת השבט ארבע חסינויות, פסל חסינות וְוטו אחד. יצא שהיו יותר אנשים עם חסינות במועצה מאשר מתמודדים חשופים בצריח. אבל הנה, הנפלא מכל קרה, והסיפור הזה הוליד מהלך יפהפה שהורכב בעיקר משני הגיבורים הגדולים של העונה הזאת - אופיר ואריק.

חברים, תכירו: שבט פיקניק

נמאס כבר להסביר למה התערבות ההפקה בעצם מסרסת את המשחק במקום להניע אותו. נכון שכרגע איגור ויואב היו הדחות צפויות, אבל כאלה יש בכל עונה, ואחריהן השאריות של קאניבה היו מתחילים להצדיק את השם שלהם ולאכול אחד את השני. אבל ההפקה העדיפה לחלק את השבט לשני שבטי-משנה, באחד איגור-את-יואב, מירית ואיתי, בשני אריק, אנסטסיה, נטע-לי ואופיר, ולתת לשבט אחד חסינות (אבל להרשות לכולם להצביע במועצה).

שבט פיקניק. מלכחי עגבניות מיובשות, לא יותר מזה

קשה לחשוב על משימה שבה אריק, אופיר והבנות יהיו טובים בה, לא כל שכן יתעלו על ארבעת הראויים, ההגונים, מצולשי ההפקה, אבל אין ספק שהמשימה הזאת נתפרה לפי מידותיהם הטובות של חברי שבט הפיקניק.

מלחמת השחרור (מאנסטסיה)

כי עם מי יש לנו עסק פה? איגור, המפוקפק בעל קיבת הנחושת, ויואב, המשפטן החמוד אך חדל האישים, שניהם ממשיכים לקונן על לכתו של עידן (די, גט אובר איט. זה לא שהוא מת. הוא מעביר את זמנו בנעימים בפעילות החביבה עליו - פריטה עלי גיטר ובכייה לדורות, לפעמים שתיהן בו זמנית, בווילה של המושבעים, תתבגרו כבר).

איגור. קיבת נחושת

מאמא מירית, גברת "הקרואסון היה מלוח", מיסיס "כולנו מתגייסים לאותה מטרה", כשכל מה שהיא היתה צריכה לעשות זה להפסיד במשימה; איתי, שבטוח שאין לאופיר פסל חסינות כי היי, הוא שאל אותו והוא ענה לו שלא, ונטע-לי "אריק! תחזור לפני שיחשיך!", נטע-לי "מילים בלי חול ואין מה לאכול", נטע-לי שעדיין מאמינה שבלונד גוֹאוּז גרייט וית' בלאק, אנד איבֵן בּטר וית' בלאק אאוט.

אריק במשימת המספרים והים. שומר את הארס לווידויים ומחייך לכולם

ותודה לאל ששוחררנו מנוכחותה של הבחורה האינטיליגנטית (איך יודעים? כי יש לה עקרונות!), האישה שמשוכנעת שאם היא דוחה את החתונה שלה, זה צעד אסטרטגי. שאם היא מביאה דואר-אי אז יש לה תוכנית, האישה שחיכינו לנצח להתפרצות המסוכנת של האינטלקט הסמוי שלה, זה כנראה יקרה כשירשו לביטלס להופיע בישראל.

מי שזה לא יהיה, אף אחד מהם לא מעז לתהות על השאלה האסורה, עם מי הוא היה רוצה להגיע לגמר. וכשעידן מעלה אותה במועצת השבט, הוא שואל את אריק אם הוא רוצה להיות בגמר עם מי ש"מגיע לו לנצח", או עם מי שיש לאריק סיכוי לנצח אותו. נו, אם אתה כזה חכם, עידן, בוא תגיד אתה.

עם מי עדיף לאריק להגיע לגמר? מה אתה אומר, הוא רוצה לקחת מיליון שקל, או להדליק משואה ביום העצמאות? כשהיית במשחק הערכיות הזאת עוד איכשהו נראתה בסדר. עכשיו אתה סתם נראה מגוחך, ומגיע לך שאריק יסבן אותך עם התשובות המתחכמות שלו. תחשוב עוד פעם מה הוא ענה לך ותחפש באינטרנט מתכון טוב לכובע.

אל תדברי על אריק

מועצת השבט. אז מי תהיה שלישיית הגמר?

אופיר, לעומת זאת, מאוד רגיש לתחושה של כוח. ברגע שהוא חש שיש לו קלף, הוא הופך לענק זועם, הצד שבו שמאמין שכולם צריכים לציית לו מתפרץ החוצה. במקרה של אריק הוא התפרץ לדלת פתוחה. אופיר הוא פרטנר טוב לגמר בדיוק כמו הבנות. כולם שונאים אותו, הוא לא מצליח במשימות ולא יקח חסינויות.

כל מה שאופיר היה צריך לעשות היא שיחת שכנוע מעט אסרטיבית, ולתת לאריק תחושה שהוא בסך הכל רוצה שהם ילכו הלאה ביחד, ושכרגע עדיף גם לו להיפטר מאחת הבנות. זה היה עובד. אבל אופיר היה שתוי, שיכור מכוח, והוא סחט את אריק במניפולציה רגשית נחותה, והצליח אפילו לעצבן אותו טוב טוב. אריק, מתברר, לא פראייר. הוא הבטיח להצביע לנטע-לי, אבל בסוף הוא הצליח בכל זאת לשמור עליה, ושלח את אנסטסיה לווילה. הוא לא היה צריך יותר מבחור נוח לתמרון כמו איתי, כדי שאנסטסיה תאמין שאיגור ויואב הם אלה שהפילו אותה, ותישאר נאמנה לאריק במושבעים. כל זה תקף, כמובן, רק אם ההצבעה תהיה על האי, ולא בקיסריה, כי לקיסריה, כמו שאתם יודעים, שמועות מגיעות ממש מהר. בארדו נעים לכולם.

בקטנה:

טכנולוגיה - "ממש פלזמה הדבר הזה" (איגור על העין של הדג)

רגישות - "יש לי את הפסלון מיום שבע, היה לי הכי קל בעולם למצוא אותו" (אופיר דורך לאריק על פצעים)

אבד בתרגום - "היא אמרה מילים אבל אי אפשר ליצוק לתוכַן תוכֶן" (יואב על אנסטסיה)

עדכניות - "הרגשתי כמו חן ליפין במכבי" (אריק)