כאילו יש לגברים מטרה חדשה, כיבוש אנאלי
החברה כבר הפנימה את העובדה שנשים נהנות ממין ויכולות להגיע לאורגזמה. אבל אז, בהשראת הפורנוגרפיה, מצאו הגברים אתר חדש, כואב לרוב הנשים, שהתרבות מחשיבה טאבו
מה בין אריק ברמן, זמר הפופ המתקתק, לבין שיח המכפיף נשים בחברה? הרבה, מסתבר.
טעם רע קיבלה השורה של ברמן בשירו החדש "את טעם נרכש", שהולכת ככה: "כמו אז כשרציתי ולא הסכמת שננסה פעם אנאלי, לא צחקתי בובה, זה הדבר האמיתי".
אני לא צוחקת, זה הדבר האמיתי, מגיפת האנאלי מגיעה לנו עד לרדיו המיינסטרימי.
לא מזמן התפרסמה באחד העיתונים כתבה על אונס של נשים העובדות בזנות. אונס בזמן קניית יחסי מין? יש דבר כזה. האשה וה"לקוח" מחליטים על מין רגיל עם קונדום, והתשלום מתבצע מראש. אבל באמצע האקט, הגבר מוריד את הקונדום ומבצע מין אנאלי ללא הסכמת האשה, בעודה, לעיתים, מדממת. האם לזה התכוון אריק ברמן ששר בעליצות: "גם את נכנסת אל הדם?"
העניין הוא, גבירותיי, שיש לפנינו מגיפה. נדמה שהאנאלי יצא, באופן לא מפתיע, מהתרבות הסמויה של הפורנוגרפיה ועבר לשכון לנו ממש מתחת לבית. הסיפורים הארוטיים ברשת מלאים בתיאורים של מין אנאלי, והבעיה היא אחת: המין האנאלי מתואר ככזה שאינו בהסכמת האשה.
אתן מבינות, הבעיה היא לא במין האנאלי עצמו. יש נשים שיגידו שהן נהנות ואין בעיה בכך. הבעיה היא שכל פעם שמוזכר האקט בתרבות הפופולרית - שירים, סיפורים, סרטים – זה מוזכר כמשהו שהאשה לא מעוניינת לעשות, ונעשה בכפייה או במקרה הטוב בשכנוע. ותמיד האקט יתואר כ"בהתחלה כאב לה, אפילו ירדו לה דמעות, אבל בסוף היא למדה ליהנות". ואם גם אפשר בלי קונדום (לא משנה שמחלות יעברו, העיקר שאין הריון), אז בכלל יש סיבה למסיבה.
גברים נדלקים מהמחשבה על הסכנה שקשורה במין
חוקרת התרבות קתרין מקינון דיברה על כך שגברים בעצם לא נדלקים מהמחשבה על מין, אלא מהמחשבה על הסכנה שקשורה במין, על האיסורים, על הטאבו. בלי אלו, המין לא מרגש אותם. לכן הם היו צריכים להמציא סיפורים כאלה: הכנסיה לא מרשה לשכב, ההורים חושבים שזה לא מוסרי לשכב, הנשים עצמן לא רוצות לשכב - רק כדי לשכב לבסוף ולהרגיש שהם עברו על כל האיסורים. רק כך יכלה, לפי מקינון, להיות להם זיקפה.
ואז מצאו הגברים אתר חדש. אתר כואב, משפיל, אתר פחות מהנה, אתר שהתרבות מחשיבה כלא מוסרי, מלוכלך. בקיצור - מקום שהנשים לא יסכימו לקיים בו יחסי מין. והמטרה התרבותית החדשה, ה"כיבוש" החדש, חור הישבן. לשכנע את השותפה לתת שיחדרו לה מאחור. ואם היא לא מסכימה - ללחוץ, לעשות מניפולציה, להבטיח הבטחות, לעשות פרצופים נעלבים, לאיים, ואף לחדור בכוח. כי רק האנאלי הוא "הדבר האמיתי". סקס "רגיל" כבר לא הופך אותך ל"גבר". אולי כי לא תרגיש מספיק כובש.
זליגה של נורמות מהפורנוגרפיה אל החיים שלנו
לכן הבעיה שלי אינה במין האנאלי עצמו, אלא בשיח התרבותי שמצמיד את תיאור התופעה לעובדה שהאשה אינה נהנית ממנו, כמו בשיר של אריק ברמן. וכמו תמיד, הנשים בזנות מקבלות את הטרנדים האלו לפנינו, על בשרן.
הזליגה הזו של נורמות מהפורנוגרפיה, כמו לגלח או להסיר בשעווה חמה את כל שיערות הערווה, אל התרבות הנורמטיבית, היא עצומה ופוגעת בנשים. לדוגמה, הפורנוגרפיה ההטרוסקסואלית לעולם לא תציג את הגבר כנחדר. לעולם, אם יוצגו שני גברים, לא יחדור גבר אחד לרעהו, למרות שהאופציות בשלשה שכזו הן רבות ומגוונות. האופציות שכן יוצגו הן תמיד חדירה של שני הגברים לאשה, ולא חדירה של אחד מהם לשני תוך כדי. כדאי לחשוב על הבחירות האלו שעושים במאי הפורנוגרפיה.
התרבות שלנו נמצאת בסכנת מגיפה. כל עוד הפורנוגרפיה תהיה אתר סמוי, הרוחש מתחת לפני השטח ומדיר שינה מעיניהם של נשים וגברים רבות ורבים, הנורמות הגראפיות המצויות שם יחלחלו ליחסים הבינאישיים בעולם האמיתי. אז מה לעשות?
הייתי מציעה לעשות חשבון נפש, מדוע אתם, הגברים, מעוניינים לבצע אקט שיכאב לשותפה המינית שלכם, וזה מה שמדליק אתכם?. ולגבי הנשים - נסו להפריד את עצמכן מהדמויות שאתן רואות בפורנוגרפיה ולהבין שאת המין בבית אתן קובעות.
לפנייה לכתב/ת 
