הקרב על ועד הבית

בימים שעברו מאז נחשפה התארגנות חיזבאללה במצרים נדמה שכלי התקשורת בקהיר וכן כמה כלי תקשורת בין-ערביים מתחרים ביניהם מי יביא אחת לכמה שעות את הפרט העסיסי הבא מחדרי החקירות. בכל יום שעובר, וזאת בהנחה שהדיווחים המגיעים ממצרים אמינים, מתקבלת תמונה עמוקה וחדה יותר על שאיפות החבלה של חיזבאללה במצרים. ללא ספק - מדובר בציון דרך משמעותי שעוד ידובר בו רבות.

אולם פרט לדיווחים על ההתארגנות עצמה, מעניין לא פחות השיח שמתפתח

סביבה בין מצרים ותומכיה מצד אחד לבין חיזבאללה ותומכיו-פטרוניו מצד השני. נראה ש"האסימון נפל" ובכלי התקשורת המצריים ניתן לחוש בשינוי עמוק ומהותי כלפי חיזבאללה. אם עד עתה, לפחות באופן רשמי, עוד גילו הבנה כלפי ערך ה"התנגדות", כעת מדברים גורמים בקהיר על "פיגועי הטרור" שתכנן חיזבאללה במצרים. היחס אל המיליציה השיעית ואל העומד בראשה, חסן נסראללה, הופך לאל ארגון טרור וזהו אינו דבר של מה בכך.

"ישנם שלושה סוגים של נסראללה. מנהיג ההתנגדות, האיש הפזיז של שנת 2006 (מתייחס למלחמת לבנון השנייה - ר.נ) והחתרן - שחותר לערער משטרים ערביים באמצעות טרור", אמר יו"ר אגודת העיתונאים ובכיר העיתונאים במצרים, מכרם מוחמד אחמד, בתוכנית אירוח בטלוויזיה המצרית לפני ארבעה ימים.

גם העיתון המצרי "אל-גמוהוריה", שהפך לאחר מנותני הטון הראשיים נגד נסראללה בימים האחרונים, המשיך באותה המגמה. לאחר שכינה אותו "השייח הקוף", בחר העיתון אתמול לכנותו "סנטה קלאוס השיעי". בקריקטורה שנלוותה למאמר המערכת של העיתון, נראה נסראללה כמי שמחלק פצצות במקום מתנות.

סנטה נסראללה. פצצות במקום מתנות (צילום: מתוך "אל-גומהוריה") 

גם המאמר עצמו אינו עושה חסד עם נסראללה ועם "ערך ההתנגדות" שלו. "לדעת נסראללה, כל עוד ארגונו נסמך על ההתנגדות - אין בכך כל חטא, ואם אנשיו מכוונים את נשקם כלפי הציונים - אז יש להם הזכות להפר את הריבונות המצרית בכל רגע בלי לבקש רשות. השייח חסן ו'המולות' של איראן מאחוריו אינם יודעים שאין למדינה אחת הזכות להפוך את שטחה של מדינה אחרת לזירה לפעילות מדינית או צבאית".

מה זו השפה הזו?

אך יש גם מי שמתייצב לימין נסראללה ומנסה לגונן עליו ככל האפשר. אחד הנאמנים שבמגיניו הוא עורכו של העיתון "אל-קודס אל-ערבי" הלונדוני, עבד אל-בארי עטואן. "אנו חשים צער רב נוכח הרמה הרדודה אליה הגיעה שפתם של כמה מכלי התקשורת הרשמיים במצרים כלפי נסראללה, בעקבות המשבר שפרץ עם מעצר החוליה שנטען כי תכננה לבצע התנקשויות ולפגוע באינטרסים חיוניים. העובדה כי ישנם כאלה שחולקים על נסראללה ורואים בעצם שליחת אנשיו למצרים כדי להבריח נשק ללוחמים בעזה כהפרה של הריבונות המצרית, היא דבר לגיטימי ומובן. אולם להשתמש בביטויים ובתארים אודותיו שהלשון אינה מוכנה לסבול לטובת הקוראים וכבוד המקצוע - זהו דבר שאנו חולקים עליו ותמהים לגביו. לדעתי דבר זה כבר חרג מכל נוהג המקובל בדת ובמורשת שלנו".

במצרים עצמה, קשה למצוא מי שיגן בימים אלה באופן רשמי על עמדת חיזבאללה. תנועת "האחים המוסלמים" האופוזיציונית, למשל, יודעת כי תגובותיה עלולות להקפיץ את השלטונות נגדה ולפיכך מיהרה להסתייג בלשון רפה מחשיפת ההתארגנות. "אנו מגנים את הפרת הריבונות המצרית", אמרו דובריה השונים אך הוסיפו באותה נשימה כי התנועה "תומכת בזכות ההתנגדות בכל האמצעים".

אלה שכבר מרימים את קולם בעד חיזבאללה, זוכים לקיתונות של רותחין. "מה שלא היה ידוע לנו הוא שיש 'אליטה' משכילה (המרכאות במקור – ר.נ.) אשר מגינה על האינטרסים האיראניים ושל חיזבאללה, כאלה החושבים שהיא יד אלוהים ולמרות שהיא מפיצה שחיתות בארץ... איש אינו בא איתה חשבון משום שהיא 'מקודשת'... המחלוקת המדינית הגדולה בין מצרים לאיראן שאובה מגורמים רבים, שהחשוב שבהם הוא שמצרים נחושה לשמור על הזהות הערבית בשעה שטהרן סבורה שהאיסלאם עולה על הערביות ושההתנגדות היא החוק הבסיסי והדתי אשר על כולם להיכנע לו", נכתב בעיתון "אל-גומהוריה".

נסראללה כמריונטה איראנית (צילום: "אל-קודס אל-ערבי")

מי שהיטיב להביך את המגינים על חיזבאללה היה עורכו המושחז של העיתון "א-שרק אל-אווסט" הלונדוני, טארק אל-חמיד. תחת הכותרת "תראו מי שמגן על חיזבאללה", בחר אל-חמיד לעקוץ באלגנטיות את בעלי הברית של נסראללה. "מיהם המגינים על הארגון? סוריה, איראן, חמאס ו'האחים המוסלמים' במצרים... יו"ר מועצת השורא האיראנית, עלי לריג'אני, יצא מגדרו כדי להגן על חיזבאללה תוך שימוש בתואנות פשטניות, כשאמר שההצהרות המצריות נועדו לפגוע בחיזבאללה בבחירות בלבנון (שאמורות להתקיים בעוד כחודשיים – ר.נ.). השאלה היא: אם חיזבאללה לבנוני, כפי שלריג'אני טוען, מדוע הוא נחלץ להגן עליו? או שמא כל עניינה של טהרן הוא להגן על זרועה החמושה בלבנון?", כתב אל-חמיד. 

ומה באשר לסורים? כלי התקשורת שלהם קשרו כדרכם בקודש בין מצרים לישראל כמי שפוגעות ב"התנגדות". זוהי האשמה שחוזרת על עצמה ואשר אין איש פרט לתקשורת הסורית שמבין אותה. "הסורים יכולים להגן על ההתנגדות בצורה פשוטה: לא באמצעות הברחת נשק מהגולן. די אם יחשפו מי התנקש בעימאד מורנייה בדמשק, במיוחד שהאיש הוא מפקד בכיר בחיזבאללה האיראני", לגלג אל-חמיד על דמשק.

לא גינויים, לבד מול איראן

אך עם כל הכבוד לפולמוס צריך לשים לב גם לעובדות שלא זוכות להבלטה. מאז מלחמת לבנון השניה, וביתר שאת מאז מבצע "עופרת יצוקה", עומדת מצרים לבדה מול קמפיין מתוזמן מצד חיזבאללה ואיראן. הן בפן התקשורתי - בו הואשמה בשיתוף פעולה עם ישראל נגד חמאס והן מהפן המבצעי - בו ניתנו ככל הנראה הוראות לאותה חוליה לפעול במצרים.

שבוע עבר מאז החליטו המצרים על דעת עצמם לחשוף את התארגנות חיזבאללה והם עדיין ממשיכים "לשאת בנטל" לבדם. עד-כה לא טילפן לנשיא מובארק כמעט אף מנהיג ערבי חשוב כדי להשמיע גינוי לאיראן. היחיד שעשה זאת הוא אמיר בחריין - שעוד חייב למובארק טובה על התמיכה שהעניק לו אחרי שטהרן השמיעה רמיזות לשאיפות טריטוריאליות על שטחה של בחריין. המדינה הערבית השנייה שעשתה מעשה היתה מרוקו, שקטעה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן לפני חודש.

והנה, שוב מצרים, שהיו כאלה אפילו אצלנו שהרהרו בקול רם אם עוצמתה כבר מאחוריה, נעמדת על רגליה האחוריות לבד ומנהלת קרב איתנים פומבי מול איראן, תוך שהיא מוכיחה שליטה מוחלטת על שטחה ואוכלוסייתה. יותר מכך, סמוך לחשיפת הפרשייה יצא ראש המודיעין המצרי, עומר סולימאן, לריאד כדי לעדכן את בית המלוכה הסעודי בנעשה, אולם גם זה לא הביא לתמיכה סעודית פומבית במצרים. גם קולה של ירדן לא נשמע. מדוע אותם מנהיגים ערביים נמנעים מלעשות כן? ייתכן שהם חוששים כי אותן חוליות חיזבאללה כבר מקננות בארצם שלהם כהכנה לפעולה בעתיד.

נקודה נוספת נוגעת תגובת הנגד האפשרית של מצרים. השבוע רמזו גורמים מצריים כי בכוחם "להגיב" בחזרה, אך לא באמצעות "הפצצת חיזבאללה" אלא "בדרכים המתאימות".

אותם גורמים רמזו כי תישקל האפשרות למנוע את כניסתם של אנשי חיזבאללה למצרים. האם זוהי "התגובה ההולמת"? נראה כי אם המצרים ירצו, הם יוכלו להזיק לחיזבאללה גם ללא שימוש בכוח צבאי.

חיזבאללה, המצוי בקמפיין בחירות, מנסה בתקופה האחרונה לפתוח דף חדש עם מדינות אירופה בניסיון לשכנען כי הוא מפלגה לגיטימית. מצרים תוכל לפגוע אנושות בכך, כמו גם לתרום לקיבוע מעמדו של חיזבאללה כארגון טרור. המצרים יוכלו לבחוש אף הם בזירה הלבנונית המשוסעת, ולפעול כפי שעשו עד עתה - על ידי להוצאת "הכביסה המלוכלכת" החוצה והצגת חיזבאללה בעולם הערבי כארגון טרור איראני החותר תחת המזרח התיכון הערבי.

הכפשת חיזבאללה בכלי התקשורת הערביים תפגע קשות באחד ממעוזיו החשובים של הארגון השיעי - התדמית ה"נקיה" וה"קנאית" "למען פלסטין". אך עד שבקהיר יחליטו כיצד לנהוג, דבר אחד הוכח כבר עכשיו: מצרים מראה שוב ושוב שהיא עומדת בצורה מרשימה מול אתגרים חסרי תקדים. וזה חומר למחשבה למי שמבקש לראות את התמונה באור קצת אחר.