הבל היופי
אם אתם לא ילדה בת 12 וגופו המפוסל של זאק אפרון לא מעורר בכם ויברציות, קשה להאמין שתמצאו עניין ב"שוב בן 17" - סרט רדוד שנעשה בעיקר בשביל לחזק את מעמדו של אליל הנעורים
מראה בובת חלון הראווה של זאק אפרון הפך אותו לכוכב הכי לוהט בשוק בנות ה-12. על כן, מי שחצו זה מכבר את גיל הבת מצווה יתקשו להתפעל מ"שוב בן 17”, הסרט החדש בכיכובו – אבל היי, זה לא הסרט בשבילכם.
יש משהו מוזר בשחקן-יפיוף הזה בן ה-21, שנראה כאילו הוא עשוי מפלסטיק, והתגלה בסדרת הנעורונים המוזיקלית "היי סקול מיוזיקל". אפרון הוא הדבר הכי קרוב לסמל סקס שאולפני "דיסני" יכולים להציע – מה שעשוי להסביר מדוע גם אמהות מתות עליו (אף שלאחרונה הצטלם למגזין “אינטרוויו” בתמונות משדרות מיניות שבהן הוא נראה מכוסה בוץ, זיעה וחול, כשדוגמנית עירומה גוהרת מעליו).
מצד שני, העתיד לא כל כך מזהיר בעבור אפרון האפרוח, במיוחד אם לשפוט על פי סרט זה, שמראה איך בעוד 20 שנה מהיום הוא יראה בדיוק כמו מתיו פרי. ב"שוב בן 17” הוא מגלם את דמותו של מלך הכיתה, שעתידו נראה מבטיח – אליל הבנות, מלגת ספורט מובטחת בקולג' יוקרתי, חברה יפהפייה, ושמיים שהם הגבול. אלא שאז מבשרת לו החברה שהיא בהריון, וזאק נוטש את כל חלומותיו רק כדי להתעורר 20 שנה אחר כך (כמתיו פרי) ולגלות שעתידו מאחוריו – אשתו עוזבת אותו, ילדיו בזים לו והוא מאבד את עבודתו.
בייאושו, הוא הולך לבקר בתיכון שבו למד, ונתקל שם בשרת שמנמן וחייכן (מגלם אותו אחיו של ביל מאריי, בריאן), שנראה כאילו הגיח מפרק של "אזור הדמדומים”. בהמשך, הוא רואה שוב את אותו שרת מסתורי, הפעם ניצב על קצה גשר וכמו מאיים לקפוץ אל מותו. הוא רץ להציל אותו, מועד ונופל, והדבר הבא שאנחנו יודעים הוא שפרי מתעורר, ובכן, שוב בן 17, ובתור זאק אפרון.
פלישת חוטפי הגופות
הוליווד אוהבת את אגדות "מותק, הגופות התחלפו" הללו. לפני שניים ושלושה עשורים הם סיפקו לה כמה מלהיטיה הגדולים, ובראשם "ביג" (1988), עם טום הנקס, שבו חלומו של ילד להיות גדול מתגשם בן לילה; "נעורים בהשאלה” (1988), בכיכובו של ג'ורג' ברנס, על סב שובב שמחליף מקומות (וגוף) עם נכדו; וכמובן הקלסיקה של הז'אנר, “שישי הפוך” (1976), עם ברברה האריס וג'ודי פוסטר כאם ובתה המוצאות את עצמן זו בגופה של זו, ושב-2003 הוסרטה לה גרסה מחודשת עם ג'יימי לי קרטיס ולינדזי לוהן.
אפרון והבן. עוד 20 שנה הוא ייראה כמו מתיו פרי
החזון האדיפלי שמניע את עלילות הסרטים האלה, ומאפשר לבנים לרשת את מקום אבותיהם, אינו נעדר גם מעלילת "שוב בן 17”. שכן אחרי ההלם הראשוני, ואחרי שהוא משכנע את חברו ה"גיק" מתקופת התיכון, שנהפך בינתיים למיליונר ילדותי (ביתו משמש מקדש מעריצים של "מסע בין כוכבים" ו"מלחמת הכוכבים"), שהוא-הוא – פרי כזאק מחליט לחבוש שוב את ספסל בית הספר בשאיפה להבין מה הלך לא נכון, ולחיות את חייו פעם נוספת. אלא ששם לומדים עתה גם בנו ובתו, והשאלה המרחפת מעל הסרט נוגעת לטיב הקשר שייווצר בין האב בגלגולו כנער חתיך לבין הבת המתבגרת בעלת המראה הגותי.
הוא הופך לחבר הכי טוב של בנו הביישן, משגיח מרחוק על בתו והחבר המניאק שלה, מתאהב מחדש באשתו המבוגרת (לזלי מאן, גברת ג'אד אפאטו), שמצדה נמשכת לנער החתיך שמזכיר לה את זה שנישאה לו בגיל 17, ואפילו החבר התמהוני (תומס לנון המשעשע), שמציג עצמו עכשיו בתור אבא שלו, מוצא את אהבת חייו במקום לא צפוי.
חלום רטוב ולא מזיק
נאמן לשמרנות ההוליוודית שמובילה סרטים מסוג זה, “שוב בן 17” אינו פוסח על אף סעיף. מצד אחד, האופציה של הפלה (ע"ע "ג'ונו") אינה באה בחשבון בעבור זוג הנאהבים הנערי, אז בשנת 89'; מצד שני, הסרט טוען שנישואים בגיל צעיר מדי הינם מתכון בטוח לחיים מלאי תסכול; ומצד שלישי - כן, יש גם כזה - אף פעם לא מאוחר מדי לתקן ולהתבגר.
אפרון. ישרוד את תאריך התפוגה?
אתה מוצא עצמך תוהה מדוע אדם צריך להתחלף עם עצמו, 20 שנה לפני, כדי להגיע אל התובנות המשומשות הללו. אבל ראשית, איש לא טען שהסרט עושה
שימוש נבון ומקורי ב"טוויסט" העלילתי החבוט הזה; שנית, לא התחייבנו שמדובר בסרט עמוק; ושלישית, מה היינו עושים אז בלי זאק אפרון?
אכן, דומה שהסיבה העיקרית לעשייתו של "שוב בן 17” היא חיזוק מעמדו של אפרון כפנטזיה לבנות הנעורים. אפרון הוא חלומן הרטוב – למין המבט הראשון בו בסרט, כשהוא נטול חולצה, ועד לזה החותם. האם המוצר הנושא את שמו ישרוד מעבר לתאריך התפוגה (גיל 25, 26, או עד שיבוא לשכונה בחור חדש)? – ימים יגידו.
כך או כך, אפרון הוא סוכריה לעיניים (למי שהוא בגיל ובמין הנכונים), והדבר הטוב באמת שאפשר להגיד על סרטו הנוכחי הוא שאיננו מזיק. תתפלאו, זו מחמאה.
