היסטוריה דרך הרגליים

במסגרת חגיגות מאה שנים להיווסדה של העיר תל אביב-יפו הוחלט בעיריית תל אביב לחדש לאחר 15 שנות הפסקה את "מרתון תל אביב". המרתון יתקיים ב-24 באפריל השנה, כאשר המסלול נקבע לאורך אתרים היסטוריים ובעלי חשיבות בתולדות העיר.

שולה וידריך, חוקרת תולדות העיר תל אביב ומדריכת סיורים בעיר ריכזה עבורנו סיפורים פיקנטיים אודות כמה מהנקודות בהן יעבור המירוץ, ואשר קשורות בעבותות להיסטוריה של העיר תל אביב.

אחת מהתחנות: שדרות רוטשילד (צילום: גיל סול)  

נקודת הזינוק: טיילת צ'ארלס קלור

ביום שישי בשעת בוקר מוקדמת ייפגשו כאן אלפי רצים מכל הסוגים, נשים וגברים, מבוגרים וצעירים וכו'. בנקודת הזינוק בטיילת צארלס קלור. בשעה 6:45 בדיוק יוזנקו רצי המרתון לקראת חוויה בלתי נשכחת של ספורט והיסטוריה.

מגדל השעון וכיכר הממשלה

מגדל השעון ביפו הוקם לכבוד השולטן עבדול חמיד השני ליום השנה ה-25 לעלייתו לשלטון, אבל היוזמה להקמתו היתה דווקא של יהודי מיפו. את הרעיון לבנות את מגדל השעון הגה מוריץ שיינברג, שען וצורף, אח בלשכת הבונים החופשיים, יזם ופעיל למען צדק חברתי, שעמד מאחורי בנייתן של 17 חנויות ברחוב בוסטרוס (כיום רזיאל). הנהלת החברה הצרפתית, שקיבלה את הזיכיון להתקנת מסילת הרכבת ביפו בשנת 1892, בחרה בו להתקין שבעה שעונים בתחנות הרכבת מיפו עד ירושלים. המגדל ביפו הוקם בתרומות של תושבי העיר הערבים והיהודים, ובראשם יוסף בק מויאל.

בגיליון מ"ח של השבועון היהודי "The Hayehoody" שיצא לאור בלונדון (עורך: יצחק סובלסקי) מתאריך 27.9.1900 במדור ידיעות מארץ ישראל נכתב: "בארצנו מכינים עתה כמו בכל ממלכת תורגמא (טורקיה) הכנות גדולות לחוג ביום ז' באלול 19 אוגוסט (לחשבון הישן) הבא, יום שנת החמש ועשרים לעלות הדר השולטן עבד אל חמיד יר"ה (ירום הודו) על כס מלכותו".

אבן הפינה הונחה בשבת ז' באלול תר"ס – 1 בספטמבר 1900. בבוקר הנחת אבן הפינה נערכה תפילה בבתי תפילה של הדתות השונות, ובערב ניגנה התזמורת של ראשון לציון. המגדל ניצב בצומת הדרכים שיצאו מהשער המרכזי של העיר, מול בניין השלטון החדש (הסרייאה) ומול תחנת המשטרה ובית הסוהר והמסגד הגדול של יפו, המחמודיה. המגדל נבנה על ידי אדריכל אוסטרי. ב-1901 הושלמה בניית שתי קומות והחלו בבניית הקומה השלישית. ב-1903 הסתיימה הבנייה, הותקנו שני השעונים, ובקומה השנייה נחקק מארבעת צדדיו החותם של השולטן עבדול חמיד השני.

ב-1965 שופץ המגדל על ידי עיריית תל אביב, הותקנו שעונים חדשים, סורגים אמנותיים וּויטרז'ים המתארים פרקים בתולדות יפו, עבודת האמן אריה קורן. ב-2001 שופץ המגדל שוב על ידי אדירכלי השימור רלי פרטו ואייל זיו ביזמת החברה הממשלתית לתיירות ועיריית תל אביב. בתהליך השחזור נמצאו המנגנון המקורי של השעון והפעמון.

עוד מעט יומולדת 109. מגדל השעון ביפו

בית דיזנגוף והיכל העצמאות

בשדרות רוטשילד מס' 16 ניצב הבית שבו התגוררו צינה ומאיר דיזנגוף - ראש העירייה הראשון של תל אביב. זהו אחד הבתים הראשונים בתל אביב - בתחילה היה בית בודד על החולות בן קומה אחת ולו גג רעפים משופע. הבית החל דרכו כמעונם הפרטי של בני הזוג. לאחר מות רעייתו בשנת 1930 הקדיש על מגילת קלף את ביתו "להיות לנצח בית למפעל האמנותי והתרבותי מוזיאון תל אביב להנצחת זכר אשתו צינה חיה ז"ל". בערוב ימיו כתב צוואה בה הוריש את ביתו לילדי תל אביב ולתושבי העיר. ואכן, לאחר מותו של דיזנגוף זכה הבית לשמש משכנו הראשון של מוזיאון תל אביב לאמנות ולימים הוכרז בו על הקמתה של מדינת ישראל.

מאיר דיזנגוף נולד בשנת 1861 בסרביה, למד בפריז הנדסת כימיה, עלה ליפו בשנת 1905 והצטרף ליוזמתו של עקיבא אריה ויס להקמת שכונה יהודית. בשנת 1911 נבחר לראשות הוועד והוא הנהיג את העיר תל אביב עד יום מותו בשנת 1936. מאיר דיזנגוף היה אדם נמרץ ורב פעלים וביקש לעצב את דמותה של תל אביב כמרכז העם היהודי.

הצייר ראובן רובין מספר בזכרונותיו כיצד במסגרת מאמציו להשיג יצירות תנ"כיות הזמין דיזנגוף העתקים של פסלים מברונזה של משה ודוד: "לאחר שהסבירו לדיזנגוף שפסלונים כאלה מצויים באלפים בכל חנות מזכרות באיטליה, התפשר וניאות להציבם על גג ביתו. לילה אחד, כשזרח הירח במלואו, פסע לו מפקד משטרת תל אביב על גג בית המשטרה ממול. לפתע, בצפותו לעבר בית דיזנגוף ראה דמות רוכנת על הגג כאורבת לראש העיר. עד מהרה נשלחו שוטרים נועזים ויעילים לגג בית דיזנגוף. אחד מהם אלה גדולה בידו, חבט בכח על ראש 'משה' – ושבר את 'קרניו'... בשמעו את הרעש פרץ מאיר דיזנגוף בלבוש פיז'מה מדירתו והביט בתדהמה על השוטרים. 'חשבתי שמישהו בא לרצוח אותך', אמר השוטר. 'אבל זה משה של מיכאלאנג'לו', ענה דיזנגוף, 'והוא יישאר בביתי אפילו בלי הקרניים'".

ב-14.5.48 התכנסה בבית זה מועצת העם ושמעה מפי דוד בן גוריון את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל . בשנת 1971 סגרה העירייה את הבית לאחר שתכולתו עברה לצפון העיר, וכעבור שנה מכרה אותו לממשלה שייעדה אותו לחברה לחקר המיקרא. בשנת 1978 ויתרה הנהלת בית התנ"ך על הקומה התחתונה לצורך שיחזור אולם העצמאות. בשנת ה-90 לתל אביב החליטה הנהלת בית התנ"ך להקים חדר זיכרון להנצחת מאיר וצינה דיזנגוף בביתם הם.

דוד בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל ב-1948 (צילום: לע"מ)

היכל העצמאות המשוחזר כיום (צילום: ניב קלדרון)

רחוב אלנבי

רחוב אלנבי הוא ללא ספק, אחד מהרחובות הסואנים ביותר בתל אביב. הרחוב מלא מדי יום בסוחרים ובקונים, בתיירים ובעוברי אורח. מרתון תל אביב הוא אולי ההזדמנות היחידה מלבד יום כיפור לחזות באספלט כבישיו של רחוב אלנבי, שיתקשט לראשונה בנעלי ספורט במקום בגלגלי התחבורה הציבורית והפרטית. 

מקורו של רחוב אלנבי בשכונה "חברה חדשה" שהוקמה בקיץ 1911. היא מנתה 105 חברים שרכשו את השטח ממזרח לשכונת נחלת בנימין ומצפונה. היוזמים היו יהודה ליב אבוהב, יהושוע גולדברג, עקיבא אריה ויס, מנחם שינקין, אברהם לב ויוסף אליהו שלוש. השטח היה בן 65 דונם וחולק למגרשים גדולים בני 780 מ"ר. רחובה הראשי של השכונה כונה "רחוב הים" ו"הרחוב הגדול". בשנת 1918 שונה שם הרחוב לרחוב אלנבי על שם גנרל אדמונד הנרי הינמן אלנבי, המצביא הבריטי. בתכנון המקורי נמתח רחוב אלנבי ממסילת הברזל עד לשטח המוכר כיום ככיכר מגן דוד. השכונה "חברה חדשה" הסתפחה לתל אביב בשנת 1913. עד 1914 היו בשכונה החדשה שמונה בתים דו-קומתיים שהיו מוקפים חצרות.

אלנבי כיום (צילום: לוקאס ורובל)

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו בתכנון השטח ממערב לכיכר מגן דוד ולפי מפת שינפלד משנת 1923 ניתן להבחין שרחוב אלנבי הותווה לכיוון צפון על תווי רחוב בן יהודה כיום. קיימות אגדות המספרות כיצד פנה אלנבי אל הים. יש שמספרים כי בגלל ה"קזינו", בית הקפה המפורסם שהוקם על שפת המים, הוטה רחוב אלנבי אל הים, יש שמספרים כי ראש העירייה מאיר דיזנגוף ואדריכל העיר הראשון יהודה מגידוביץ רכבו על חמור וסימנו את התווי של רחוב אלנבי עד שהגיעו לשטח בו היו משוכות צבר ואז החמור פשוט עקף את השטח המגודר והמשיך אל הים.

אולם למעשה התהליך נוצר בעקבות צורת רכישת הקרקע. מכיוון שכל רכישת קרקע בוצעה בנפרד ורק לאחר המלחמה נרכשו השטחים המחברים את העיר עם הים ומכיוון שבכל שכונה נסללו הרחובות ללא תוכנית כוללת ולא נצפתה תנועה מוטורית לא נוצר חיבור בין השכונות. כך נוצרו הכיכרות הלא מתוכננות שהן על ציר אלנבי כמו כיכר מגן דוד וכיכר מוגרבי (ב' בנובמבר). רחוב אלנבי הפך לרחוב החשוב ביותר בעיר מדרך יפו ועד הים. אורכו ורוחבו איפשרו לקיים בו במשך שנים רבות תהלוכות בנושאים מגוונים כגון תהלוכות פורים, תהלוכות לפידים, תהלוכות אחד במאי, הפגנות הלוויות ועוד. 

• פרטים אודות המרתון והרשמה באתר המירוץ