בנקאי בכיר: "חרד מאינפלציה ומיתון גם יחד"

"אני חרד ממצב של סטגפלציה, בעיקר כשעליות המחירים מקורן בחו"ל, כך שקשה יותר להתמודד עמן". אמר גורם בכיר במערכת הבנקאית, החושש משובה של האינפלציה, בעוד המשק שרוי במיתון. זאת, על רקע העלייה האחרונה במחיר הנפט, האפשרות לשינוי מגמה במדד המחירים, האבטלה הגוברת וצמצום הפעילות במשק.

• חשש מסטגפלציה בארה"ב
• חשש מסטגפלציה ביפן
• על אינפלציה, סטגפלציה, מיתון ופטפטת
  

אך מהי סטגפלציה בעצם? כיצד היא עלולה להשפיע עליכם? וכיצד, אם בכלל, ניתן להתמודד עמה?

לממשלה ולבנק ישראל יש כלים להתמודדות עם מצב בו המשק נתון במצב של עליית מחירים בד בבד עם גידול בתוצר. לרשויות גם כלים להתמודדות עם ירידת מחירים (דפלציה) בזמן מיתון. אך קשה הרבה יותר להתמודד עם מצב של עליית מחירים בזמן מיתון, או במילה אחת - סטגפלציה. 

לעת עתה, גם הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות אי.בי.אי, איילת ניר, גם עמיתה בבית ההשקעות מיטב רון אייכל, וגם פרופ' נתן זוסמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית מעריכים שהסבירות לסטגפלציה היא נמוכה - אבל קיימת.  

רעה חולה זו עשויה לגרום לנו להתגעגע גם לתקופת האינפלציה - טרם הגעת המשבר הנוכחי לשיאו, וגם לתקופת המיתון הנוכחית. סטגנציה (קיפאון) שמקורה בעלייה באבטלה וקיצוצים, ירידה בתוצר, וצמצום בפעילות היצרנית במשק, בצירוף אינפלציה - עלולה לפגוע פגיעה קשה במשק.

כוח הקנייה במשק יירד גם בגלל הירידה בהכנסה לנפש, וגם עקב ירידת ערך הכסף בשל עליית המחירים. כך גם תרוויחו פחות, וגם יעלה לכם יותר לרכוש את אותם מוצרים במשכורת המצטמצמת שלכם. 

הגורם הבכיר, שהעדיף לשמור על אנונימיות, הוסיף כי אינו בטוח שלא נגיע למצב הזה, סטגפלציה, "במיוחד כשהבורסות כבר התחילו לעלות. התרחיש הפסימי ביותר, לו נותנים את הסבירות הנמוכה ביותר, עלול להתגשם. זו לא תהיה הפעם הראשונה שדבר כזה קרה בתקופה האחרונה", אמר. 

חשש מעלייה במחירי האנרגיה

במשך רוב 2008 סבל המשק הישראלי, כמו גם העולמי, מעליית מחירים (אינפלציה גבוהה). אצלנו ובכל העולם התמודדו הבנקים המרכזיים עם הבעיה על ידי העלאת ריבית. צעד זה נועד לגרום להעדפת חיסכון על פני צריכה - על מנת להינות מהריבית הגבוהה הניתנת תמורת החיסכון. כך, גדל החיסכון על חשבון הצריכה, יורדים הביקושים למוצרים, ועמם מתמתנות עליות המחירים.

השפעת פעולות אלו אינה מיידית, ולעיתים גם שלילית - בעיקר כשמקור האינפלציה אינו בעליות מחירים בארץ, אלא בחו"ל, כפי שאכן אירע אשתקד. מחירי הסחורות, ובעיקר הנפט, הרקיעו שחקים. הדבר השפיע על עלות חומרי הגלם, התחבורה, שינוע המוצרים, וכמובן על המחיר הסופי של מגוון רחב של מוצרים.

לקראת סוף השנה - על רקע המשבר העולמי - התפוגגו החששות מהאינפלציה, ובמקומן התגברו החששות ממיתון - שהתאמתו בסופו של דבר. עם המיתון התוודענו לדפלציה - ירידת מחירים - במשך ארבעה חודשים רצופים. משוחרר מחששות האינפלציה החל נגיד בנק ישראל סטנלי פישר להוריד את הריבית עד לשפל היסטורי של 0.5%, כדי לעודד את הצריכה ובכך גם את הפעילות היצרנית במשק. 

נראה שבנק ישראל ער אף לסכנה של חזרה למגמה אינפלציונית - טרם היציאה מהמשבר. שכן קשה להסביר מדוע התעקש הנגיד להמשיך להוריד את הריבית, כאשר כבר ברמה של 1% האפקטיביות של ההורדות הייתה מוטלת בספק.

אבל כך יוכל הנגיד בהמשך להעלות את הריבית לשיעורים סבירים על מנת להתמודד עם האינפלציה, מבלי להעלות את הריבית לרמות גבוהות - משום שנקודת הפתיחה היא נמוכה יותר - וכך תצטמצם הפגיעה בפעילות במשק.

הבעיה נעוצה בחזרה לסביבה של אינפלציה "מיובאת" שמקורה בנסיקת מחירי הסחורות והאנרגיה. אמנם מחיר הנפט צנח מיותר מ-147 דולר לחבית לרמות הנוכחיות של 40-50 דולר לחבית, אך עלייה ל-90 דולר לחבית לבדה תגרור את עליית מחירי האנרגיה בכל העולם.

"תיאורטית, יכולה להיות סטגפלציה"

איילת ניר, מאי.בי.אי, אומרת שאינה צופה חריגה מהתחום העליון של תקרת יעד האינפלציה של בנק ישראל (3%) ב-12 החודשים הקרובים. עם זאת, היא מבהירה שגורמים חיצוניים - כגון מחירי הסחורות בחו"ל - עשויים להביא לעלייה משמעותית באינפלציה לאחר מכן.

"הבעיה מה יקרה אם בעולם יהיו מוכנים להתפשר על רמות אינפלציה גבוהות על מנת לתמוך בצמיחה ותעסוקה, ואילו בישראל אין לבנק המרכזי את המנדט הזה; העיקרון הראשון אצלנו הוא שמירה על יעד האינפלציה, ואם ציפיות האינפלציה יחרגו מ-2% ומעלה, אז הנגיד ייאלץ להעלות ריבית. בכך, תיפגע הפעילות היצרנית במשק - וההיחלצות מהמיתון בישראל תהיה ארוכה יותר, לולא היינו מעלים את הריבית".

עם זאת, מסייגת ניר ואומרת: "אם הכלכלה האמריקנית תצא מהמיתון - אז לא תהיה בעיה להעלות את הריבית, גם אם המשק בישראל עדיין יהיה במיתון. זאת, כיוון שהצמיחה תגיע תוך חודשים ספורים גם לישראל". היא מציינת שהשפעות העלאת הריבית יורגשו בכל מקרה באיחור, כך שעד אז גם המשק הישראלי יראה סימני התאוששות.

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אייכל, אמר ל-ynet כי "תיאורטית, בוודאי יכולה להיות סטגפלציה, זה אומר שהנפט צריך לטפס ל-70-80 דולר לחבית. זה לא מופרך, על רקע התנודתיות הגבוהה במחיר הנפט וכל עוד לא חוזרים למסלול התאוששות".

עם זאת, לדבריו, "הסבירות לאינפלציה מיובאת גבוהה היא נמוכה. מחירי הסחורות והנפט אמנם תנודתיים, אך נסחרים סביב רמת בסיס קבועה. כך שקשה לראות מצב שטרם לסימני התאוששות ריאלים, לא פיננסיים, ישובו מחירי הסחורות לנסוק. זאת, כשהיציאה מהמיתון כנראה תיקח זמן רב יותר מכפי שצפינו - כך לדוגמא קרן המטבע הבינלאומית חוזה 0% צמיחה ב-2010 בארה"ב".

אייכל מעריך כי "קיימת סבירות של 10% של אינפלציה מעל 5% לפני שיוצאים מהמיתון, אך מדובר על טווח של שנתיים. יש להבין שקיימת סבירות גם לדפלציה (ירידת מחירים) של כ-5% באותה תקופה. לעת עתה אנחנו מעריכים ש-12 חודשים קדימה האינפלציה תסתכם ב-1.5%, וכך גם 24 חודשים קדימה. שים לב שזה מעל רוב הציפיות בשוק, אך בתוך יעד האינפלציה של בנק ישראל".

סטגפלציה לזמן קצר

פרופסור נתן זוסמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית לא שולל את קיומה של סטגפלציה, אך לזמן קצר בלבד, במידה וישראל תפגר אחרי העולם יציאה מהמשבר. "משום שעיקר הבעיה היא באינפלציה המיובאת. במידה ומרבית מדינות העולם, ובעיקר ארה"ב, ייצאו מהמיתון לפנינו, אז תהייה תקופה בה תשתקף עליית המחירים בעולם במחירי המוצרים בארץ - טרם התאוששות הכלכלה. כמובן שמצב כזה יעכב את היציאה מהמיתון, אך לתקופה קצרה - כרבעון".

זוסמן מוסיף שאם תתרחש נסיקה חדה במחירי הדלק בשל אירוע לא צפוי, כגון קיצוץ חד בהיצע הנפט או כל אירוע פתאומי אחר שיוביל לעלייה חדה במחיר הסחורות - כשאנו עדיין במיתון - אז ההסתברות לסטגפלציה תגדל. אבל, הוא מוסיף, "יש לזכור כי האינפלציה הגבוהה שהעולם וישראל חוו במשך 2008 נבעו כתוצעה מעליית הביקוש - כך שנוצרה בועת סחורות".

לדבריו, "המשקיעים הניחו שהן המדינות המפותחות והן המתפתחות ימשיכו לצמוח והביקוש יעלה ויעלה, כשהמשאבים מצומצמים. בפועל, היו אלו ציפיות מופרזות. כשאמריקנים מצמצמים בצריכת הדלק - בוודאי שבמדינות עם רמת השתכרות נמוכה יותר תצטמצם הצריכה עוד יותר".