עורך איורי מוחמד: יש בעיה עם מוסלמים באירופה

פלמינג רוז אינו מתחרט. העורך בעיתון הדני "יילנדס פוסטן" שהחליט ב-2005 לפרסם תריסר איורים של נביא האיסלאם מוחמד - והביא בכך לפריצת מהומות ברחבי העולם המוסלמי, שבהם נהרגו יותר מ-50 בני אדם, לא חש חרטה על החלטתו - אך מתקשה להשיב לשאלה האם היה עושה זאת שוב. 

"אם אומר שלא הייתי עושה זאת שוב, זה יישלח מסר רע מאוד לאלו שפשעו והפחידו ובעצם מה שאומר להם הוא: אם תמשיכו כך, נעשה את מה שאתם רוצים", אמר רוז, המבקר בישראל כאורח האוניברסיטה העברית בירושלים. "אם אומר שבכל זאת הייתי מפרסם את הקריקטורות, לאור מה שקרה, יחשבו שאני ציני ולא חושב על השלכות מעשיי. זה כמו לשאול קורבן של אונס אם היא מתחרטת על כך שלבשה חולצה חושפנית לבילוי בשישי בערב", אמר.

בעד הדיבור. פלמינג רוז (צילום: ניר מגל)

המשבר שזכה לכינוי "משבר הקריקטורות" ו"משבר איורי מוחמד", פרץ בשני סבבים. בפעם הראשונה היה זה ב-2006, אחרי שמטיפים יצאו נגד פרסומן של 12 קריקטורות שונות של הנביא מוחמד בדנמרק. בפעם השנייה הוא פרץ בפברואר 2008, אחרי שלא פחות מ-18 עיתונים פרסמו את הקריקטורה המפורסמת ביותר – זו שבה נראה נביא האסלאם כשטורבן בצורת פצצה לראשו – בתגובה לסיכול מזימה להתנקש בחיי המאיירים.

"במקום לתאר את התופעה, פרסמנו את האיורים"

כאשר נשאל פלמינג רוז מדוע החליט לפרסם את הקריקטורות הוא מבהיר: "לא כדי להעליב מוסלמים. זו הייתה תגובה לצנזורה העצמית המתרחבת בהתייחסות לאיסלאם. זה התחיל בדיון על ספר ילדים על מוחמד, שדווח שמחברו לא הצליח למצוא מי שיאייר עבורו. אחד היה מוכן לאייר, אך דרש להישאר אנונימי, ומאוחר יותר הודה שחשש מתגובות מוסלמים".

המוסלמים לא מעוניינים להשתלב

מדוע הגיבו הפעם המוסלמים בחריפות שכזו? "לפי לואיס", אמר רוז, "מדובר בפעם הראשונה שבה מוסלמים ניסו לכפות את החוק האיסלאמי על מדינות לא מוסלמיות". ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, העומד בראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית - ואשר ינחה היום דיון פתוח לקהל הרחב שאליו הוזמן פלמינג, שיתקיים ב-17:00 באולם טרומן בקמפוס הר הצופים - ציין כי "בעצם הם ניסו לעשות פוליטיזציה לנושא דתי".

"יש שראו באיורים שפרסמתי הסתה, אך אני לא חושב שצריך להעריך אמירה על סמך התגובה אליה, במיוחד אם התגובה היא לא רציונאלית וטיפשית", ציין רוז. הוא העיר כי זה פרדוקסאלי שערבים ומוסלמים "כעסו עלינו, כשרואים את הקריקטורות שהם מפרסמים בעיתונות שלהם. גם אנחנו פרסמנו חלק מהן, אך רק כדי לדון בהן, ולא כדי להעניק להן גיבוי".

רוז ציין כי הוא והעיתון שלו התנצלו בפני מוסלמים שחשו שנפגעו מכך, אך הבהיר שאינו יכול להתנצל על עצם הפרסום. באשר לחייו האישיים, הוא ציין כי הם לא השתנו. "דנמרק היא מדינה שלווה. הייתה תקופה לאחר המשבר שנאלצתי לנקוט בצעדי זהירות, אך היא שייכת לעבר. מעולם לא חשתי מאוים - או שעלי לשתוק".

לפרסם גם את "מיין קמפף"

האם הוא תומך בעמדות פוליטיקאים ימנים ברחבי אירופה, כגון חירט וילדרס ההולנדי (יוצר "סרט הקוראן"), הקוראים לבלום את ההגירה של מוסלמים? "לא. וילדרס מדבר

על דברים שרוב הפוליטיקאים מפחדים לדבר עליהם, ויש עוד מפלגות כמו שלו באירופה. הן צצות בדיוק בגלל שלא מדברים על כך מספיק". הוא אמר שאינו מסכים עם האופן שבו מכליל וילדרס בדיבורו על המוסלמים, אך ציין כי אינו יכול לצאת נגד איש שמאוים בשל דעותיו.

"הגבלת חופש הביטוי אינה הפתרון, ולכן גם אין לאסור על פרסום ספרים כמו הקוראן, כפי שהציע וילדרס, או אפילו 'מיין קאמפף'", אמר רוז. "לא ניתן להילחם בחוסר סובלנות בהגבלת חופש הביטוי, אלא באמצעות חופש הביטוי. אני לא רואה שום מתח בין השניים. אסור להגביל את הביטוי, כי אז הוא רק הופך את מה שמנסים להשתיק למסקרן יותר".