ירושלים חוגגת עצמאות

מה הם סמלי ריבונותה של מדינה? כיצד מומחשת עצמאותה למדינות הסובבות אותה? במדינת ישראל הצעירה, אשר קמה בין היתר בכוח החרב, נחשב קיומו של מצעד צבאי מרשים לאחת התשובות הבולטות לשאלות אלו. על כן אין פלא כי כבר ביולי 1948, נערך מצעד צבאי ברחובות ת"א. אולם רק כעבור שנתיים התאפשר מימושו המלא של סמל זה - מצעד צבאי ברחובות בירת המדינה, ירושלים.  

המצעד שכן צעד

המצעד הראשון של צה"ל נערך כאמור ביולי 1948 בת"א. שנה לאחר מכן, ב-4 במאי 1949, החלו כוחות צה"ל לצעוד בת"א, אולם התלהבות יתרה של עשרות אלפי הצופים שפרצו למסלול והקיפו את הצועדים הביאה לעצירת ולביטול המצעד, שזכה לאחר מכן לכינוי - המצעד שלא צעד. עצירת המצעד בעודו באיבו גרמה מבוכה רבתי לשלטון הישראלי ובהתאם לכך הועלה רף הציפיות לגבי המצעד בשנה שלאחר מכן, אשר נועד להחצין את הריבונות הישראלית בעיר הבירה וכן למחות את חרפת המצעד שלא צעד. עם זאת בגלל מגבלות הסכמי שביתת הנשק, שאסרו על הכנסת נשק כבד לירושלים, תוכנן מצעד מצומצם של צועדים רגליים, ג'יפים נושאי מקלעים ותותחים קלים.

ואכן, הארגון המוקפד לצד 400 השוטרים והשוטרים הצבאיים שגויסו לשמירה על הסדר הניב תוצאות ולמרות הקהל הרב שעלה לעיר הבירה, עבר המצעד בשלום. את רשמיו של האירוע תיעד עיתון "ידיעות אחרונות" בהרחבה, ביום למחרת:

 "בעת המצעד הפגינו יהודי ירושלים לעין כל את בגרותם ואת המידה הרבה של משמעת ציבורית פנימית השוררת בקרב ציבור מאופק זה. המצעד גופו היה "מפעל כביר", מבצע שדרש מאמצים רבים הן מצד המארגנים והן מצד הציבור הרחב. המפקדים שניצחו על המלאכה היו מלאי דאגות כרימון בזוכרם יפה את לקח כישלון המצעד בתל אביב אשתקד. אך הציבור הירושלמי החליט להבטיח את הצלחת המצעד בבירה - החליט וקיים. 

בשעות הבוקר של היום הורגשה אווירה של "אסרו חג" הדגלים עדיין התנוססו על הבניינים, הלב עוד עלץ וכל פנים - שוחקות, אולם העיר חזרה לחיים החולין שלה, לאפרוריות היומיומית שלה. העיר הרוקדת והצוהלת שוב קיפלה את שרווליה וחזרה לחיי עבודה ויצירה. אבל מוסיפים לדבר בחגיגות ומוסיפים להעלות רשמים עליהן: הרי הקיטע הרוקד, הוא נכה מלחמה שנתן את רגלו למען תעמוד המדינה על רגליה, בקושי מפלס את דרכו אל חבורת רוקדים בככר המרכזית של העיר. הוא עולה חדש, עבר את כל שבעת מדורי הגיהנום של הגלות המרה. היה במחנות מעצר בגרמניה, קפריסין, עד שהצליח להגיע לחופי המולדת ומיד הצטרף לשורות מגיניה-לוחמיה. היה בין פורצי הדרך לירושלים, נפצע ורגלו נקטעה. עתה כאילו שכח את רגלו התותבת ובדבקות כמעט חסידית, מתוך אקסטזה ממש הוא רוקד ושר "תחי העצמאות".

בבית קפה מרכזי בכיכר ציון עטור פאות וזקן ישב דומם האב השכול והסתכל בתמונת בנו שנפל במלחמת ירושלים. אחרי שעה ארוכה של הרהורים עמוקים התעורר לפתע וקרא בקול: 'אסור להתאבל ביום חג זה". יהודים, צאו לרחוב ושמחו. הרי בני לחם ונפל אך ורק למען החג הזה. הרי אני עצמי אחד מבעלי השמחה העיקריים. אחרי יהודים!'. וקם ויצא להמון החוגג ונכנס לאחד ממעגלותיו" (מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות", 24 באפריל 1950).

מי אתה פרד מונוסון?

בשבועות הבאים נציג בפניכם סרטונים בלעדיים נוספים מתוך אוסף סרטיו של פרד מונוסון. מי היה מונוסון? באילו נסיבות צילם את האירועים החשובים ביותר בתולדות המדינה לפני הקמתה ובשני העשורים הראשונים שלה? כיצד ניצל ארכיון סרטיו ברגע האחרון מהשמדה? את התשובות לשאלות אלה ואחרות וחשיפה של סרטיו הצבעוניים הנדירים כינס הבימאי אבישי כפיר (מנהל ארכיון מונוסון) לכדי סרט תעודי בשם "אני הייתי שם בצבע" (סרטם של אבישי כפיר ויצחק רובין) שיוקרן בקרוב בערוץ הראשון. מידע נוסף אודות הסרט.

אנציקלופדיה ynet מכילה מגוון עצום של ערכים וחיונית לתהליכי למידה והעשרה כמקור מידע מוביל, אמין ובטוח. ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על-ידי צוות עורכים מקצועי, ומשולבים בהם סרטונים, מצגות ועוד.

                         לרכישת מינוי לאנציקלופדיה ynet