כל מסע ארוך מתחיל בצעד (ירוק) אחד

אימא שלי היא לא סביבתית. היא לא מכירה מושגים כמו טביעת כף רגל אקולוגית או פיתוח בר קיימא. כשאני מדברת איתה על ההתחממות הגלובלית, זה נראה לה רחוק מכאן, משהו שקורה אי שם בערבות אוסטרליה.

למרות כל זאת, אימא שלי הפכה לאחרונה למנהלת משק בית ירוק: בכל הבית מפוזרים דליים - בכיור, באמבטיה, מתחת למרזב. כל טיפת מים מנוצלת, מסוננת ועוברת לצמחייה שבגינה. אף נורה לא נותרת דלוקה שלא לצורך, וכל הקופסאות ממוחזרות והופכות למשחקי ילדים ולעציצים.

אשתקד בתל אביב (צילום: ירון ברנר) 

• רשימת האירועים, התמונות מחו"ל, סרטוני וידאו וזמני כיבוי האורות - בעמוד המיוחד לרגל "שעת כדור הארץ "

  
  

אם בעבר התנהלות שכזאת הייתה מעוררת פליאה, היום בשל המיתון הכלכלי והמחסור במים, יותר ויותר משפחות מבינות שהם חייבות להיות סביבתיות, לא רק למען כדור הארץ אלא בגלל חשבון בבנק והרצון לשמור על טיפת הירוק שיש להם במרפסת או בגינה.

יום כדור הארץ שמצויין היום בישראל פוקד אותנו בעיצומו של משבר כלכלי עולמי, שלדברי הכלכלנים נבע בין היתר מבזבוז חסר רסן של המשאבים, בלי מחשבה לטווח הארוך. המהלכים הללו דירדרו את מצבו של כדור הארץ.

במשך שנים ארוכות צרכה האנושות משאבים בקצב גבוה יותר מיכולתם להתחדש. זה הביא לעומס גדל והולך של פסולת וזיהום, והצטברות של חומרים סינטטיים שהטבע לא יכול לפרק ולהטמיע. התוצאה היא שמשאבים טבעיים כמו מים, קרקע ובעלי חיים הולכים ומתכלים לנגד עינינו. האוויר מחניק, המים מעופשים והאקלים משתנה.

נוח להאשים במשבר את בעלי הכוח והאמצעים: ממשלות, חברות מסחריות ומפעלים. יש בכך גם מידה לא מבוטלת של צדק: חלק גדול מצריכת המשאבים הדורסנית והזיהום המזיק נגרמו לאורך השנים על ידם, והם בהחלט ראויים לכינוי "המזהמים הגדולים".

אך האחריות למצב אינה רק שלהם; צריכה מבוקרת, חיסכון, ניקיון ומניעת זיהום הן פעולות שניתן לבצע גם בחיי היום-יום של כל אחד מאיתנו. ככל שיותר אנשים יאמצו צורת התנהגות שמתחשבת בסביבה, הסיכוי לשנות את המצב גדול יותר.

חניכי המרכזים הקהילתיים מנקים את חופי תל אביב (צילום: רפי דלויה)

יום כדור הארץ השנה יהיה בסימן חיסכון - באנרגיה, במים ובצריכה. במהלך היום כולו יתקיימו פעילויות במוקדים שונים ברחבי הארץ, בהם יטלו חלק ילדים ומבוגרים. שיאו של היו יהיה בכיבוי אורות סמלי החל משמונה בערב בשש ערים באופן מאורגן - ואולי בעוד לא מעט בתים ומשרדים.

למרות שמדובר ביום אחד, היום הזה צריך לטעת בנו אופטימיות: הדאגה לעתיד הסביבה והחשיבה לטווח ארוך כבר אינם נחלתם של משוגעים לדבר. אם מיליוני ידיים יישלחו היום למתג האור, נוכל להרגיש שכולנו "ירוקים", אבל לדעת שיש לנו הכח להיות כאלה גם מחר וגם בעוד שבוע. כולנו יכולים להפחית את הנסיעה במכונית, לייבש כביסה בשמש ולצרוך רק מה שבאמת נחוץ לנו. כיבוי האור הערב הוא הזדמנות להתחיל מסע ארוך וירוק בצעד אחד קטן.