פרויקט ענק: פוענח הגנום של הפרה
מדענים פיענחו את הגנום של שבעה זנים של פרות, בפרויקט מדעי ענק שארך שש שנים ובו השתתפו מאות מדענים. בין הממצאים: לפרה כ-22,000 גנים ו-80% מהם זהים לשלנו
זה לקח שש שנים ויותר מ-300 מדענים, אבל רצף הבסיסים בדנ"א של שבעה זנים שונים של פרות, פוענח. הפרויקט תואם על ידי משרד החקלאות של ארה"ב והמכון האמריקני לחקר הגנום האנושי. הזנים שפוענחו הם: הרפורד, הולשטיין, אנגוס, ג'רסי, לימוזין, נורבגי אדום וברהמן. התוצאות מתפרסמות היום (ו') בכתב העת המדעי Science וחושפות כמה עובדות מעניינות לגבי הפרה.
קישור למאמרים
מסתבר שהבקר המודרני התפתח מכמה אבות אבולוציונים שונים, שמוצאם באפריקה, באסייה ובאירופה. לפרה יש כ-22 אלף גנים שונים, לעומת 20 עד 25 אלף שיש לאדם. 80% מהגנים של הפרה, זהים לגנים בגופנו שלנו. המדענים ציינו כי הפרה נושאת יותר דמיון גנטי לנו מאשר עכברים או חולדות, שנחשבים לחיות מועדפות בניסויים מדעיים.
החוקרים ציינו כי חקר הגנום של הפרות חשוב לא רק לשיפור ההיכרות שלנו עם התפתחותה האבולוציונית של הפרה אלא גם להעלאת תפוקת החלב של פרות, למניעת מחלות בבקר ואף להבנה טובה יותר של התפתחות ליקויים גנטיים אצל בני אדם. אחד המאמרים שפורסמו במסגרת הפרויקט הגדול, מראה שכמה גנים הגורמים לפגמים אצל בני אדם, מתבטאים אצל פרות בתופעות חיוביות, ומשפרים מנגנונים כמו מערכת העיכול והמערכת החיסונית.
הפרה, או הבקר הביתי, נחשבת לאחת החיות הראשונות שהאדם ביית. ביותה מתועד במקורות קדומים כל כך עד שקשה לקבוע מתי התרחש. מאז משמת הפרה כמקור לחלב, בשר ועור, כבהמת משא ואפילו כמקור אנרגיה, באמצעות גלליה. תפקידה של הפרה כה מרכזי בחייו של האדם, עד שבמקומות מסוימים, כמו הודו, היא הפכה לחיה קדושה שהפגיעה בה אסורה.
אחת התקוות הגדולות מהפרויקט הזה, היא שהוא יספק מידע שיוביל לחיסון מפני מחלת הפה והטלפיים, התוקפת עדרי בקר מדי שנה וגורמת לנזקים כלכליים כבדים.
לפנייה לכתב/ת 
