הכל בגלל החזירוּת
על פי המדרש, עשיו הרשע נמשל בצביעותו לחזיר, והרב שמואל אליהו מבהיר: "עשיו הוא שם קוד לאירופה ולנצרות, שמראים עצמם כלפי חוץ מוסריים ואוהבים להטיף מוסר, בעוד ידיהם מלאים דמים". ואיך חזיר מדביק אדם בשפעת? "כבר בגמרא כתוב שהם דומים, וכשהייתה מגיפה אצל חזירים קבעו תענית"
הגמרא אומרת שיש לחזיר ולאדם כמה תכונות גופניות בסיסיות דומות ולכן החזיר כל כך מסוכן מבחינה בריאותית לבני אדם. כבר אז, בתקופת התלמוד, הוזכרה הסכנה להדבקות בני אדם דווקא מחזירים, בגלל המבנה הגופני הדומה, ולכן כשיש מגיפה אצל חזירים קובעים תענית כדי שלא להידבק מהם. עם זאת, לתאימות החלקית שבין האדם לחזיר יש גם תועלת, כאשר חלק ניכר מההשתלות שנערכות בגוף האדם מקורם דווקא בחזיר. השתלה מגוף של חזיר נדחית פחות מכל בעלי החיים האחרים.
הדמיון המסוים הזה שבין האדם לחזיר, כמו גם המגיפה הנוכחית, מחייבים אותנו להיבדל מהחיה הטמאה הזו - בכך שנילחם בתכונות שמוגדרות אצלנו "חזירוּת", כמו חוסר התחשבות באחרים, צביעות והתחסדות. על פי התורה, בהמות שמעלות גרה ומפריסות פרסה כשרות לאכילה.
החזיר, שמפריס פרסה אך לא מעלה גרה, נחשב לשקרן, מכיוון שהוא מנסה להטעות את כולם. זאת ועוד - בשנתו הוא פושט את טלפיו כלפי חוץ כדי להוכיח שהוא "בסדר" אך מסתיר את העובדה שאינו מעלה גרה, ולכן הוא נחשב גם לצבוע ומתחסד. זו גם הסיבה לפרסום הגדול של איסור אכילת החזיר, אף שכידוע אינו בעל החיים היחיד שאסור באכילה.
במדרש רבה (ס"ה, א') כתוב: "עשיו נמשל לחזיר. החזיר הזה – כשהוא שוכב, פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור. כך אלו גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים. כל ארבעים שנה היה עשיו צד נשים מתחת בעליהן ומענה אותן. כשהיה בן ארבעים אמר: אבא בן ארבעים שנה נשא אשה - אף אני כן".
עשיו הוא שם קוד לאירופה ולנצרות. הם מראים את עצמם כלפי חוץ מוסריים והגונים וכל כך אוהבים להטיף לנו מוסר, בעוד ידיהם מלאים דמים. הם מתהדרים באוצרות תרבות מרשימים שחלקם בכלל נשדדו מעמים אחרים. זו עוד סיבה לכך שתרבות אכילת החזיר נחשבת כאויבת לתרבות הישראלית.
גם הגויים תפסו כך את החזיר. הנוצרים באירופה היו מקניטים את היהודים דווקא באמצעות החזיר, וגם היוונים, כשרצו להעביר את עם ישראל על דתו, ניסו להכריח את מתתיהו החשמונאי להקריב חזיר. הוא כמובן סירב, וכאן התחיל המרד המפורסם של החשמונאים שאת ניצחונו אנו חוגגים בחנוכה.
גם "חוק החזיר", שאוסר את גידולו של החזיר במדינת ישראל – מקורו בתלמוד, שם מסופר על הניסיון להקריב בבית המקדש חזיר במקום כבש בזמן מלחמת האחים שלפני החורבן. באותה שעה "הזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה" ובעקבות אותו אירוע קבעו חכמים כי "ארור מי שיגדל חזירים בארץ ישראל".
