"מכסחי הכיסים"

א' (שמו המלא שמור במערכת) רכש מינוי להחלפת סרטים ברשת בלוקבסטר, אך לא זכר כמה סרטים נותרו לו. לכן התקשר לחנות הסמוכה למקום מגוריו כדי לברר זאת. המוכרת אמרה לו שאמנם נותרו לו 7 סרטים להשאלה, אך המינוי הוא לשנה. זו חלפה בתחילת אפריל, ולכן לא יוכל לשאול את הסרטים.

על מנת שבכל זאת יוכל לשאול את הסרטים האבודים, הציעה לו המוכרת אחת מהחלופות הבאות: לרכוש מינוי נוסף ב-180 שקל, ובזאת "ישתחררו" גם הסרטים האבודים, או לחלופין לשלם 30 שקל "דמי שחרור", ובמקרה כזה יוכל לשאול את הסרטים תוך חודש מיום התשלום. כעבור חודש - ציינה - הם יוקפאו שוב.

א' אמר למוכרת כי לא זכור לו שחתם על חוזה שאלו תנאיו, וכי כלל לא נאמר לו בשעתו כי החוזה הוא לשנה בלבד. המוכרת ענתה, כי הדבר היה כתוב על החשבונית שקיבל בגין התשלום. א' המשיך ותהה, מדוע לא טרחו להודיע לו זמן קצר לקראת תום השנה כי עדיין עומדים לרשותו סרטים שלא מימש. או אז ענתה לו הגברת, כי גם זה היה כתוב בחשבונית ההיא, וכי הוא היה צריך לזכור.

לא ממהרים לספר שהמינוי הוא לשנה

א' לא ויתר, והחליט לבדוק אם אמנם הרשת מצהירה באוזני הלקוחות על כך שמדובר במינוי לשנה, שאם לא ינוצל יוקפאו הסרטים הלא-מנוצלים. הוא טילפן איפוא לשני סניפים שונים של הרשת, הציג עצמו כלקוח המבקש לעשות מינוי חדש, וביקש לקבל פירוט של המינוי הזול ביותר.

בסניף הראשון סיפרו לו שיש מינוי ל-11 סרטים ב-199 שקל, ובמסגרתו מקבלים סרט מתנה מתוך רשימה קיימת. רק כאשר היקשה בשאלה נוספת ולא נפל בפח של "תבוא, תתרשם, נראה לך את הסרטים, נעשה לך סיבוב קצר", טרחה המוכרת לומר שלו שכל המינויים הם לשנה. בסניף השני קיבל אותם פרטים לגבי מספר הסרטים והמחיר - אך בשום שלב בשיחה לא נאמר לו כי המינוי הוא לשנה.

א' חש שהרשת פוגעת בזכויותיו כצרכן שלא כדין, ולכן פנה ל-ynet. אנחנו חושבים שהוא צודק מאוד, והנה ההסברים לכך.

עילה לתלונה

נתחיל בעניין מהותי בכל עסקה שהיא - הבאת מלוא המידע המהותי לגביה לידיעתו של הצרכן. זו חובה יסודית של כל סוחר, ומי שאינו עומד בה מבצע לכאורה עבירת הטעיה כלפי הצרכן. במקרה זה הודתה למעשה המוכרת שאליה פנה א' מלכתחילה לברר את מצב המינוי, כי המידע הזה מובא על החשבונית, ולא נאמר לא' בעל-פה בעת ההתקשרות בעסקה. כלומר, מ-א' הוסתר מידע חשוב ביותר.

לכך יש שתי השלכות. האחת פלילית. כאמור, התנהלות זו היא בגדר הטעיה לכאורה, עבירה שעונש מאסר וקנס גבוה בצדה. היות שבדיקת א' העלתה כי המידע לגבי השנה אינו נמסר לצרכנים בקלות, או אינו נמסר כלל, יש מקום לבדוק האם זו תופעה הרוֹוחת בכלל הרשת, ואת זה יכול לעשות משרד התמ"ת.

ההשלכה השנייה היא בתחום האזרחי. היות שהמידע לא הובא לידיעתו של א', הרשת אינה יכולה לכפות עליו תנאי זה, ועליה לאפשר לו (ולמעשה לכל מי שלא יוּדע כי תוקף המינוי הוא לשנה בלבד) לממש את יתרת הסרטים שעדיין לא ניצל, או לחלופין להחזיר לו את החלק הבלתי-מנוצל של דמי המינוי.

במקרה של א' מדובר בסכום של כ-120 שקל. ודאי שאסור לבלוקבסטר במצב כזה לכפות על צרכן רכישת מינוי חדש כתנאי ל"שחרור" הסרטים שלא ניצל או לגבות ממנו "דמי שחרור" כאלה או אחרים.

עילה לתביעה

אם בלוקבסטר לא תפעל כך, יוכל א' לתבוע ממנה את מה שמגיע לו. בתביעה מעין זו יוכל להסתייע גם בטענה הבאה. אותה חשבונית, שלטענת המוכרת מופיעים עליה כל התנאים החשובים הללו, היא בגדר חוזה אחיד.

נראה כי הסעיף המגביל את המינוי לשנה כך שאחריה מפסיד המינוי את החלק הבלתי-מנוצל או צריך "לשחררו" בדרך זו או אחרת, הוא סעיף מקפח בחוזה אחיד, והדבר מתקשר גם עם העובדה, שהרשת לא טרחה להודיע לא' כי תוקף המינוי עומד לפוג.

ראשית, החוזה הבסיסי קובע שבחלוף שנה תיהנה הרשת מכספו של הצרכן מן ההפקר, רק מפני שלא הזדרז לשאול את סך כל הסרטים שעמדו לרשותו: ברשותה יישאר הסכום שהוא ערכו של החלק הבלתי-מנוצל במינוי, ולשיטתה היא לא תצטרך לתת שום תמורה בגין סכום זה.

שנית, למעשה, במתכונת זאת לרשת יש אינטרס שלא להודיע לצרכנים כי המינוי עומד לפוג, כי הרי במצב זה גוברים סיכוייה לחלץ מהם עוד כספים - בין באמצעות רכישת מינוי חדש שלא מרצונם, ובין באמצעות קבלת "דמי שחרור" מהם.

שני הדברים הללו עומדים בניגוד לרוחו של משפט הצרכנות המגן, וספק אם בית-המשפט יאמר כי הם תקפים ומחייבים את הצרכנים. צרכן שיעלה טענה כזו בבית-המשפט עשוי להצליח, וייתכן ששופט יבטל סעיף כזה. הבעיה היא, שבמקרה כזה יבוטל הסעיף רק לגבי הצרכן שתבע, ולא לגבי שאר הצרכנים. דבר זה ניתן להשיג רק בפנייה של אחד הגופים המוסמכים לבית הדין לחוזים אחידים. 

מחברת בלוקבסטר נמסר בתגובה:

"חברת בלוקבאסטר נוקטת במדיניות של גילוי מלא מול קהל לקוחותיה ודואגת לנוחיותם ורווחתם. במסגרת זו, החברה דואגת ליידע את ציבור לקוחותיה גם על כך שמשך תקופת

המינוי הוא לשנה בלבד וזאת במספר רב של דרכים:

א. קיימת הנחייה ברורה ליידע את הלקוחות בעת רכישת מינוי, על כך שתקופת המינוי היא של שנה אחת.

ב. בכל סניף וסניף קיים שילוט ברור ובולט המציין כי תקופת המינוי היא משך שנה אחת בלבד.

ג. בעת רכישת המינוי הלקוח מקבל חשבונית, שבה נכתב בבירור, כי משך המינוי הינו לשנה בלבד.

ד. בכל פעם שלקוח מחזיר או רוכש סרט מאחד מסניפי מהרשת, הוא מקבל לידיו חשבונית שגם בה מוזכר כי משך תקופת המינוי הינו לשנה.

יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, לאור אי ההבנה שנוצרה בנסיבות המקרה הספציפי ומתוך מחווה שירותית ללקוח, בלוקבסטר תאפשר ללקוח ליהנות משבעת הסרטים שנותרו לו במינוי".

הכותבת היא עורכת-דין המתמחה בנושאי צרכנות