שישה גוזלי דוכיפת חוגגים עצמאות חדשה בטבע
חג עצמאות שמח לציפור הלאומית של ישראל. לאחר תקופת שיקום בת מספר שבועות בבית החולים לחיות בר, למדו שישה גוזלי דוכיפת כיצד לצוד מזון ולעוף בכוחות עצמם, שוחררה החבורה בחזרה לטבע
חג עצמאות שמח לציפור הלאומית של ישראל. לאחר תקופת שיקום בת מספר שבועות בבית החולים לחיות בר, בה למדו שישה גוזלי דוכיפת כיצד לצוד מזון ולעוף בכוחות עצמם, שוחררה החבורה בחזרה לטבע.
עונת הגוזלים והאפרוחים הנפצעים, נופלים מקניהם או מתייתמים מהוריהם נמצאת בעיצומה. ברי המזל שנאספים ברחבי הארץ על ידי פקחי רשות הטבע והגנים ואזרחים איכפתיים, מובאים לטיפול בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת-גן.
בחודש שעבר, אדם שהגיע לפרק קן של יונים מעץ, גילה לאחר הפירוק כי טעה בזיהוי ומסתבר כי מדובר בקן עמוס בגוזלים של הציפור הלאומית של ישראל, הדוכיפת. שישה גוזלי דוכיפת קטנים בגילאים שונים, ככל הנראה בני מספר שבועות בלבד, חולצו מהקן, ביניהם גם ביצה שביעית שעדיין לא בקעה.
"למרות הטעות של האדם בפירוק הקן מלכתחילה, הוא לא נטש את הגוזלים" מסביר שמוליק לנדאו, איש צוות בית החולים. החבורה הצווחנית והרעבה הועברה אחר כבוד לשרית פלצ'י-מיארה, מנהלת מרכז חינוך והסברה ברשות הטבע והגנים, שהביאה אותה לטיפול בבית החולים.
השישייה נקלטה בבית החולים ולכל אחד מהם נפתח תיק רפואי נפרד. "אנו שוקלים כל חיה שמגיעה אלינו, כדי שנוכל לנהל אחריה מעקב מסודר. המשקל הינו אחד הסימנים הבולטים לבריאותה של החיה", אומרת ד"ר אריאלה רוזנצוויג, וטרינרית בבית החולים. "הגוזלים שונים בגודלם מאחר שכל אחד מהם בקע בתאריך אחר. למעשה, יש כאן קבוצה של שלושה גוזלים קטנים ששוקלים בקושי עשרה גרם ושלושה נוספים השוקלים כמעט כפליים מהם".
טבעת זיהוי לכל גוזל
במהלך הבדיקה, לנדאו ורוזנצוויג מוודאים כי לא נגרמו לגוזלים פציעות במהלך העברתם מהקן. זהו פרק זמן חשוב לגילוי שברים בכנף או בגוף, פציעות או זיהומים נסתרים. כל אחד מהגוזלים זכה לטבעת צבעונית ייחודית שהושמה על רגלו.
"הטבעת מסייעת לנו להבדיל ביניהם, כי בעוד מספר ימים זה יהיה בלתי אפשרי. הם גדלים בקצב מהיר מאוד", מוסיף לנדאו. "כשיגיע הרגע לשחררם לטבע, אנו נחליף את הטבעות הזמניות בטבעות זיהוי ממתכת שילוו את החיה לכל ימי חייה".
גוזל דוכיפת על המשקל (צילום: רועי גזית)
הטיפול בגוזלים כה קטנים מצריך לא רק חימום ומקום בטוח למחיה, אלא גם האכלה תכופה. בית החולים לחיות בר מהווה תחנה חשובה וקריטית בשיקום גוזלי הדוכיפת לחיים עצמאיים. מדי שעתיים זוכים הגוזלים לארוחה דשנה. פעם אחת הם זוכים לתולעים טריות, בפעם אחרת הם מקבלים חרקים עסיסיים.
בתפריט הקולינרי: תולעים, חרקים הישר למקור
"אני כמו אמא מחליפה שתפקידה להאכיל את הגוזלים בדיוק כמו שהם היו ניזונים על ידי הוריהם בקן", מגלה עינת מטלון, עוזרת וטרינר בבית החולים ו"אמא לגוזלים". מטלון היא האחראית לגדל עשרות גוזלים יתומים, במיוחד בתקופה הבוערת של השנה. "ההורים מביאים להם מדי יום טרף שונה, חרקים, תולעים ואנו צריכים לספק להם תזונה, כך שיתרגלו לצוד אותה גם בטבע".
בימים הראשונים, מטלון והמטפלים בבית החולים היו צריכים לפתוח את המקור של הגוזלים כדי להכניס את המזון פנימה.
במרוצת הזמן, הגוזלים לומדים לפעור את המקור, לצייץ בקול ולדרוש את האוכל. בין אם מדובר בקליפות ביצה המכילות סידן או תולעי קמח שמנמנות, מטלון מדגישה כי חשוב להתאים את המזון לגודל הטרף הממוצע שהורי הגוזלים היו מביאים להם בטבע.
"אם אביא להם אוכל בגדלים שהם לא יפגשו לאחר השיחרור, הם לא ידעו מה לחפש באדמה", היא מציינת.
המבחן הגדול: האם יצליחו לצוד מזון חי בכוחות עצמם?
לאחר מספר שבועות הראו הגוזלים קצב גדילה מרשים. משקלם עלה בעשרות גרמים, נוצותיהן גדלו והם החלו לנקר את תחתית הכלוב בחיפוש אחר מזון. מבחינת מטלון, זה היה האות להעבירם לשלב הבא - כלוב איקלום גדול עם צמחיה טבעית ומרחב מספיק דיו כדי לשכלל את כישורי התעופה. למעבר לכלוב ישנה מטרה חשובה במיוחד - לבחון את יכולת החבורה לצוד מזון חי ולאכול אותו, כל גוזל בנפרד.
צוות בית החולים מדגיש כי אחד האתגרים הגדולים הוא לא רק לגדל את הגוזלים, לשקמם ולהכינם לחיים עצמאיים בטבע, אלא גם לטפל באופן בו הם לא יורגלו לבני אדם. "מדובר בהליך לא פשוט, מאחר שאנו נמצאים עימם במגע כל שעתיים. למרות זאת, אני משתדלת לחסוך במגע וכך למעשה, הסיכוי שהם יוחתמו קטן יותר", מוסיפה מטלון.
זקוקים לארוחה כל שעתיים (צילום: רועי גזית)
במהלך הימים האחרונים הוגשו לגוזלים תולעים חיות בשטח הכלוב. כל אחד מהם הסתער בתיאבון גדול לעבר הארוחה החיה. מספר ניקורים והתולעת כבר בקצה המקור. פחות משניה חולפת והיא נעלמת פנימה. "אין ספק, הם תלמידים מוצלחים מאוד", צוחקת מטלון תוך כדי שהיא מפזרת טור של תולעים מחוץ לדלת הכלוב. הרגע הגדול הגיע והתולעים נועדו לפתות את הגוזלים הבוגרים לצאת החוצה, אל העולם האמיתי.
בוגרי האקדמיה להישרדות יוצאים לחופשי
שלושה מהם נפלו בפיתוי, גנבו תולעת תוך בדיקת השטח נטול הגדרות ואז - פורשים כנף ומתעופפים אל העצים הסמוכים. הקבוצה השנייה, היססה ביציאתה מחוץ לכלוב האיקלום, אך לבסוף לאחר מספר שעות, כולם פרחו ועזבו את הבית. כל הגוזלים שעזבו את הכלוב מתקשים להיפרד מהחממה המוגנת והמזינה. בימים הראשונים הם נצפו מבלים בסמוך למרפאת בית החולים, אחדים מהם העזו להיכנס למבנה ודרשו מזון בקול גדול. צוות המטפלים לא נכנע, סירב והבריח את הפולשים החצופים אל השטח הפתוח עם חיוך.
ככל שחולף הזמן, החבורה התפצלה זה מזו והקפידה להתרחק יותר ויותר משטח בית החולים. הם נצפו מחפשים מזון בכוחות עצמם ומתחמקים מעורבים רעבים. "עשינו כל מה שיכולנו כדי לשקם וללמד אותם לשרוד בטבע. עכשיו ניתן לטבע לעשות את שלו", נפרדו אנשי הצוות מחבורת הדוכיפת. "אנו מקווים שתהיה להם עצמאות שמחה ושישמרו על עצמם בחוץ".
- רוצים עוד? בואו לבקר בבלוג - "בית חולים לחיות בר"
מצאתם חיית בר פצועה? צרו קשר עם הגורמים הבאים: מוקד הסביבה של רשות הטבע והגנים: 6911* >> שמוליק לנדאו: 057-8842263 (מירס: 96*77*2000) >> עינת מטלון במרפאת בית החולים בספארי בר"ג: 057-8663920, 03-6305322
