מדריך: כיצד נרוויח מההכרה במס על טיפול בילד?

בית המשפט העליון קבע אתמול (ה') כי הוצאה על טיפול בילדים תוכר לצורכי מס, ודחה את ערעורה של המדינה על פסיקתו של בית המשפט המחוזי בסוגייה לפני כשנה. הפסיקה מעלה שאלות ותהיות רבות: מי יהנה מההקלה ומי לא, מה צריך לעשות כדי לממש אותה, וכמה כסף תחסוך כל משפחה בסוף החודש? בסיוע רו"ח אלישע סער ורו"ח ועו"ד משה כדר, מקבוצת אליוט גרופ ישראל, ynet מגיש מדריך מפורט שייסייע לכם להרוויח מהפסיקה.

• העליון: הוצאה על מטפלות תוכר לצרכי מס
• "חגיגה לאמהות, אבל למה לא להחיל חינוך חינם?"
• אמהות זועמות על ההחלטה: זו חגיגה לעשירות בלבד
• באוצר נושמים לרווחה: הוסר האיום מתחולה רטרואקטיבית
  

- מי זכאי ליהנות מהפסיקה?

זוג הורים עובדים לילדים, שכירים ועצמאיים, וכן אם או אב עובד במשפחה חד הורית אשר יש להם הוצאות השגחה על ילדיהם. במקרה של זוג הורים אשר רק אחד מהם עובד, הוא לא יהיה זכאי להקלה. זאת, כיוון שעל פי ההנחה ההורה שאינו עובד יכול לעסוק בטיפול בילדים.

על פי פסיקת בית המשפט המחוזי, מאפריל אשתקד, ההקלה תוגבל לילדים עד גיל 14.

הוצאות מטפלת פרטית בבית יותרו במלואן. לגבי הוצאות במעון יש להפריד בין חלק ההוצאה הקשור בהשגחה אשר יותר במלואו בניכוי, לעומת חלק ההוצאה בגין העשרה ישירה (חוגים, קייטנות) וארוחות שלא יותר בניכוי ממס. לגבי מטפלת פרטית העוסקת גם בעבודות משק בית יש להפריד חלק הוצאה זה - אשר לא יותר בניכוי ממס.

- מהו רף השכר המינימלי המאפשר ליהנות מהפסיקה, וכמה כסף ייחסך להורים?

מי שלא מגיע לסף החבות במס לא יוכל ליהנות מהחיסכון, אך ייתכן בהחלט שיוכל ליהנות מחיסכון קטן בדמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. זאת, כיוון שקביעת סכומי דמי הביטוח הלאומי נגזרת בדרך כלל מההכנסה החייבת במס הכנסה.

איך תחושב ההכנסה החייבת במס?

עלות ההשגחה והטיפול בילדים תנוכה משכר הברוטו של ההורה והסכום המתקבל הוא הקובע למס הכנסה. לגבי משכורות אשר אינן מגיעות לסף החבות במס, אותם הורים ייהנו מהפחתה בתשלום דמי ביטוח לאומי ובריאות, שגם הם ייגבו בהתאם לסכום  המתקבל ולא בהתאם למשכורת ברוטו.

ניקח לדוגמא משפחה עם תינוק ששכרה מטפלת בעלות חודשית של 5,000 שקלים; כל אחד מהם יהיה זכאי לנכות 2,500 שקלים כהוצאה.

אם אותם זוג הורים משתכר כל אחד קרוב לשכר הממוצע במשק (8,197 שקלים, מעודכן לינואר), השניים ייהנו מהטבה של כ-600 שקלים בחודש.

האשה (נשואה עם ילד המשתכרת 8,197 שקלים), משלמת מס הכנסה של כ-260 שקלים, ולאחר ניכוי הוצאות המטפלת בסך 2,500 שקלים היא לא תשלם מס הכנסה בכלל. הבעל, אם גם שכרו הוא השכר הממוצע במשק, משלם 560 שקלים מס הכנסה. אם הוא יתבע את הוצאות המטפלת בסכום של 2,500 שקלים, הוא ישלם 182 שקלים בלבד, ויחסוך 378 שקלים בחודש.

בית המשפט קבע כי במקרה של שני הורים עובדים יש לחלק את ההוצאה בין שניהם באופן שווה. גם אם אותו אב משתכר 18,000 שקלים ברוטו לחודש והאם משתכרת 8,000 שקלים ברוטו, כל אחד מהם יהיה זכאי לניכוי שווה בסך 2,500 שקלים כהוצאה. המשמעות הכספית עבור שניהם ברמות שכר אלה תהיה חיסכון של 997 שקלים לחודש בשכר הנטו.

- מהו שיעור החיסכון הצפוי בדמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות?

בהחלט ייתכן גם חיסכון בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות, כיוון שקביעת סכומי דמי הביטוח הלאומי נגזרת בדרך כלל מההכנסה החייבת במס הכנסה. ברמות הכנסה נמוכות, החיסכון בדמי הביטוח הלאומי יוכל להיות אף גבוה יותר מהחיסכון במס ההכנסה.

לגבי משכורות אשר אינן מגיעות לסף החבות במס, אותם הורים ייהנו מהפחתה בתשלום דמי ביטוח לאומי ובריאות, שגם הם ייגבו בהתאם לסכום המתקבל ולא בהתאם למשכורת ברוטו.

אם האשה משתכרת עד רף של כ-6,500 שקלים ברוטו, היא אינה משלמת מס הכנסה כלל. כיוון שנשים מקבלות יותר נקודות זיכוי ממס לעומת גברים, רף המס שלהן גבוה יותר. בעלה ישלם מס הכנסה כבר מרף של 4,500 שקלים ברוטו לחודש.

אותה אישה המרוויחה 6,500 שקלים משלמת כיום 141 שקלים ביטוח לאומי ו-235 שקלים מס בריאות (376 שקלים סך הכל). אם נוריד 2,500 שקלים הוצאות מטפלת, השכר הקובע לתשלום יהיה 4,000 שקלים. לפיכך היא תחוייב ב-16 שקלים דמי ביטוח לאומי וב-124 שקלים מס בריאות - חיסכון של 236 שקלים. עם זאת, עמדת הביטוח הלאומי בעניין טרם פורסמה ובכל מקרה יהיה על אותה אשה להגיש תביעה שנתית למוסד לביטוח לאומי וכיוון שמדובר בסכומים נמוכים יחסית, ספק אם רבות מהנשים יירצו להתעסק בכך.

אם למשל נחזור לאותה אשה נשואה עם ילד אחד שרמת הכנסתה 8,000 שקלים ברוטו בחודש: כיום היא משלמת 230 שקלים מס הכנסה ו-556 שקלים עבור ביטוח לאומי ומס בריאות. אם נוריד ממשכורתה את הניכוי עבור השגחה על ילדים, בסך 2,500 שקלים, היא לא תשלם מס הכנסה כלל (חיסכון של 230 שקלים) ותשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות שלה ירדו לסכום של 256 שקלים בלבד - חיסכון של 300 שקלים.

- מי יהנה יותר מהפסיקה, האב או האם?

עיקר ההטבה תהיה למשפחות חד הוריות ולגברים אשר לרוב משתכרים יותר מנשים, וחיסכון המס עבורם יהיה משמעותי יותר. כיוון שמרבית הנשים העובדות לא מגיעות לרף חבות המס - הן לא יהנו כלל מהחלטת בית המשפט.

- האם תהיה מגבלה על סכום הוצאות ההשגחה שיוכרו לצורכי מס?

בית המשפט קבע, כי ההוצאה צריכה להיות סבירה. השופטים קבעו כי רמות המחירים במעונות יום ציבוריים כגון מעונות נעמ"ת או ויצ"ו יכולים להוות אמת מידה נאותה לקביעת סבירות ההוצאה.

- מתי תיכנס ההחלטה לתוקף?

לפי פסיקת בית המשפט תחולת ההחלטה תהיה החל מחודש ינואר 2010. בית המשפט העליון ציין במפורש כי משרד האוצר יכול ליזום עד אז חקיקה אשר תגביל את סכומי הניכוי המותרים או תקבע הסדר חקיקתי אחר.

- מה צריך לעשות כדי לממש את הזיכוי במס?

מומלץ להמתין עד סוף שנת 2009 ולראות מה תהיינה ההתפתחויות בחקיקה ובחקיקת המשנה. אם ההחלטה תהיה עדיין בתוקף בשנת 2010 יהיה על ההורים לשמור קבלות ולהציג הוכחות באשר לגובה ההוצאות בהן נשאו עבור השגחה על ילדיהם, ולפנות לקבלת הזיכוי לרשות המסים או לרואה חשבון. 

- האם הפסיקה תחול רטרואקטיבית?

מי שהגיש כבר תביעה להחזר עבור שנים קודמות, עוד לפני קבלת פסק הדין, יהנה כפי הנראה מהפסיקה. צפוי כי נושא התחולה הרטרואקטיבית יחזור להכרעת בית המשפט. לכן מומלץ לשקול הגשת תביעות רטרואקטיביות במהלך שנת 2009, בשל האפשרות שהן יוכרו. ההמלצה להורים היא להתייעץ עם רואה חשבון או מומחה מס אחר באשר לדרכים לקבלת החזרים.

- אילו קשיים עלולים אנשי מס הכנסה להערים על ההורים, וכיצד ניתן להתגבר עליהם?

הקשיים יהיו בהוכחת ההוצאות ובקביעת המרכיב בגין הוצאות השגחה (בניגוד להוצאות העשרה, שכאמור לא יותרו בניכוי).

אם לא תיקבע חקיקה אשר תבטל את החלטת בית המשפט העליון, צפוי כי ייקבעו כללים באשר להוכחת ההוצאות וקביעת החלק שיותר בניכוי. מומלץ לשמור את מלוא הקבלות והאסמכתאות.

- אילו מסמכים יידרשו ההורים להציג?

קבלות או חשבוניות על תשלום למעון יום או לגן ילדים, ואסמכתאות על תשלום למטפלת כגון העתק המחאות.

לא, שכירים אינם צריכים לפתוח תיק במס הכנסה כדי לקבל זיכוי מס עבור הוצאות הטיפול בילדים, והם יוכלו לדרוש הוצאות בדו"ח שנתי מקוצר. גם היום יש סוגי הוצאות אותם שכירים יכולים לתבוע בניכוי, והם עושים זאת בדו"ח מקוצר.

האם ישנן הטבות נוספות לעצמאים?

בהחלט ייתכן שהורה עצמאי יוכל לקזז מע"מ ששילם למעון של ילדיו.

- האם הפסיקה תחייב את המטפלת לדווח על עבודתה למס הכנסה, או את ההורים לדווח עליה לביטוח הלאומי, גם אם אינה רוצה בכך?

הפסיקה אינה דנה במטפלת. הכנסתה של מטפלת היא הכנסה החייבת במס, למרות שלפי מדרגות המס כיום לא סביר להניח כי מטפלת מגיעה לחבות במס. בכל מקרה חובת הדיווח היא על המטפלת. הדיווח לביטוח לאומי מחויב כיום על פי החוק ללא קשר לפסק הדין והוא אינו תלוי כלל בהסכמת המטפלת.