ה(אין) עבודה שאחרי החגים
המאמץ לאישור תקציב מדינה והביקור הצפוי בארה"ב מזמנים כר נרחב לחיכוכים בקואליציה של נתניהו. אנשי העבודה חייבים להכין הצגה טובה, כדי להצדיק את ישיבתם בממשלה, אך בשלב זה נראה שלאף אחד אין אינטרס לייצר זעזועים ממשיים
רבות הן המשימות העומדות בפני ראש הממשלה החדש, אולם שתיים עיקריות, ודחופות, מטרידות את מנוחתו בתקופה האחרונה: תקציב המדינה, ונסיעתו הראשונה לארצות הברית. שני הנושאים, ביחד אך גם לחוד, יכולים לקבוע את גורלה של ממשלת נתניהו בטווח הארוך: בתחום הכלכלי, היצמדות לדרישות אנשי האוצר עשויה לייצור נזקים ליחסים עם מפלגת העבודה. נתניהו מודע לכך, ובסוף השבוע זימן אליו את שרי העבודה ואת יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לדיון מקדים לקראת אישור תקציב המדינה. שר האוצר, אגב, לא הגיע. או כי הוא לא חש צורך לטרוח, או כי נתניהו פשוט לא סופר אותו. כך או כך, שרי העבודה הרימו גבות לנוכח היעדרותו של יובל שטייניץ, השר האחראי על הקופה הציבורית.
במהלך הדיון, אנשי העבודה היו חד משמעיים: כוונתם המוצהרת של אנשי האוצר להיצמד ליעד הוצאה של 1.7 אחוז הוא לא ריאלי, אמרו לנתניהו. צריך להגדיל גם את הגירעון כדי לסייע למשק. בסוף הדיון, ראש הממשלה פירט את הסיבות למשבר הכלכלי העולמי, הסביר שצריך לשמור על ריסון תקציבי, אך לא נכנס עם הראש בקיר. "אני לא יכול להתעלם מנושא הביטחון ומעניין התעסוקה", קרץ נתניהו לאהוד ברק וליצחק הרצוג, שר הרווחה.
אנשי העבודה נשמו לרווחה. נתניהו לא באמת רוצה עימות. עם זאת, ברק לא פספס את ההזדמנות כבר למחרת בבוקר להבהיר את עמדתה של העבודה. בישיבת הממשלה הבהיר בטון שהיו מי שהגדירו כ"דרמטי", כי העבודה דורשת הגדלה של יעד ההוצאה ל-3.5 אחוז עד חמישה אחוז: "אם חולה זקוק למנות דם - לא מודדים את כמות מנות הדם. פשוט נותנים לו דם. מי שחושב במונחים של יעד הוצאה כזה, לא יודע איפה הוא חי ". שרי העבודה האחרים, הרצוג, ברוורמן ושמחון, שמרו גם הם על הטון הלוחמני.
האם משבר קואליציוני אמיתי בפתח בגלל תקציב המדינה? סביר להניח שלא. לפחות לא כזה שיפרק את הממשלה. לא חודש אחרי שהורכבה. אז על מה המהומה הצפויה? אנשי העבודה חייבים להכין הצגה טובה, כדי להצדיק את ישיבתם בממשלת נתניהו. יו"ר ההסתדרות עיני, שושבין ההסכם הקואליציוני בתחום הכלכלי, חייב גם הוא להוכיח שההבטחות של נתניהו לא רשומות על הקרח. נתניהו ושטייניץ, מצידם, יודעים כי לא יוכלו להיצמד להצעה המקורית של האוצר. אפילו שר החינוך, גדעון סער, ושרים נוספים בליכוד, תומכים בהגדלת יעד ההוצאה. "יש לנושא הזה פוטנציאל נפיצות", אמר שר בעבודה, "אבל עושים את כל המאמצים למנוע משבר. יש המון מסרים שמועברים בימים האחרונים, עיני ישב השבוע שעות במשרד האוצר, וברק ונתניהו מדברים ביניהם על המתווה הדרוש. גם בשנים עברו נמצאו סיבות להגיע ל-3.5 אחוזים בהוצאה".
שרים בליכוד המקורבים לנתניהו טוענים, לעומת זאת, שאין לזלזל בפוטנציאל הנזק שיכול להיווצר סביב דיוני התקציב. "יש פה יותר מדי אינטרסים", אומר שר בכיר בליכוד. "לברק יש אינטרסים, לעיני יש אינטרסים, וכך גם לשאר אנשי העבודה. זה המבחן הראשון שלהם, מבחן החיוניות והנחיצות. הם הרי אמרו שהם נכנסים לממשלה כדי להשפיע. זו ההזדמנות שלהם. זה הופך את כל המאבק על התקציב למאבק פוליטי משמעותי. אם נתניהו ילך בצורה כוחנית נגד העבודה, זה יצור תשתית קשה לעבודה משותפת לאורך זמן. נתניהו צריך להיזהר".
אובמה מחכה לביבי
ברקע, נתניהו מכין את ביקורו בוושינגטון. בימים האחרונים, אולי בגלל חגיגות יום העצמאות, האמריקנים הורידו את הטון, וצמצמו את ההתבטאויות בעניין הפלסטיני. גם מי שגרם כבר לכמה שריפות, אביגדור ליברמן, הוריד ווליום. אבל בירושלים יודעים שאובמה מחכה לביבי, והוא מצפה לקבל ממנו מתנה יפה, נדיבה, כזו שמוכיחה כי ראש ממשלת ישראל מבין את המציאות, כפי שרואים אותה בבית הלבן.
לפי שעה, עדיין לא ברור מה מכין ראש הממשלה לנשיא האמריקני, ולמעשה – לציבור הישראלי כולו. במערכת הפוליטית היה מי שהעריך כי לאחר כניסתו לתפקיד, פתח נתניהו את הכספת בלשכת ראש הממשלה, ושיערותיו הלבינו עוד יותר כשראה את מצבה האסטרטגי האמיתי של ישראל – בכל החזיתות. "הוא אמר שדרך הימין ניצחה, ועכשיו הוא מחפש את הדרך", אמרה ציפי לבני בשיחות סגורות. "בסוף הוא יעשה בדיוק את מה שאמרתי שיעשה בנאום השבעת הממשלה בכנסת".
יתכן שלבני צודקת, וזו גם הסיבה לשקט מכיוון לשכת ראש הממשלה: נתניהו פשוט מצא עצמו מול מציאות מורכבת הרבה יותר מזו שמכר לציבור ערב הבחירות. דברים שרואים משם וכו'. כיצד זה ישפיע על הממשלה ועל הרכבה? שרים בעבודה אומרים כי התוכנית של נתניהו בתחום המדיני קריטית. "ליציבות הממשלה?", שאלנו אותם בחיפוש אחר משבר שבדרך. "חס וחלילה", השיב אחד השרים. "ממש לא. קריטית למציאות, ליחסים עם האמריקנים. ספק אם יש משהו שיפרק או ירצה לפרק עכשיו את הממשלה".
התשובה הזו היא תמונת מצב מדוייקת של המציאות הפוליטית בישראל, חודש לאחר הרכבת הממשלה: אינספור נושאים מורכבים על הפרק, אינספור סיבות למשברים קואליציוניים ולוויכוחים אינסופיים מסתתרים בכל פינה – אך ספק אם הם יתרחשו. למה? כי לאף אחד אין אינטרס לייצר זעזועים ממשיים. ברק ושותפיו לממשלה מקרב אנשי העבודה מבינים כי הם לא יכולים לזוז לשום מקום. למעשה, הם כבולים לכיסאות, ולא שהם רוצים לקום מהם חלילה. אבל הם נעולים. אפילו פעולות המחאה שלהם יראו כעת מגוחכות, שכן לכל ברור שהן לא ממשיות, לא אמיתיות. הם מבינים כי גם כדי להינות מכישלונות אפשריים של נתניהו, צריך לתת לזמן לעשות את שלו. חודש של חגים וחגיגות והתבטאויות הסתגלות הוא לא דוגמה לכלום. ובינתיים, ברק וחבריו שוב יצטרכו להתפשר ולהתבזות.
לפנייה לכתב/ת 
