החזרי מס על מטפלת - האם הקדמנו לשמוח?

ביום חמישי האחרון הייתה לרגע תחושה של ניצחון בקרב ארגוני הנשים בישראל. העובדה שבית המשפט העליון דחה את ערעור רשויות המס נגד עו"ד ורד פרי, אם לשניים שביקשה להכיר בהוצאותיה על שירותי מטפלות וצהרונים, נתפס כניצחון גדול ותיקון עוול היסטורי. אבל החגיגות, כך נדמה, היו מוקדמות למדי. לא רק שבשנה הקרובה יכול משרד האוצר לטרפד את ההחלטה באמצעות חקיקה, אלא שכעת מתברר כי מרביתן של נשות המדינה כלל לא יוכלו ליהנות מההטבה, מאחר והן פשוט לא מרוויחות מספיק כדי לשלם מסים. עכשיו, כבר עולים בארגוני הנשים קולות למציאת פתרון אחר לבעיה.

"יש בהחלטת בית המשפט העליון שמחה גדולה והקלה מאוד גדולה לנשים עובדות ממעמד הביניים‭,"‬ אומרת ח"כ שלי יחימוביץ' שתמכה במאבק. עם זאת יחימוביץ' מאמינה ש"המאבק רחוק מסיומו".

"ההחלטה מוצדקת ונכונה והיא נותנת הטבה למעמד הביניים, מעמד שנשחק קשות בשנים האחרונות. אבל למרות השמחה, אסור לשכוח שההטבה הזו לא מסייעת בכלל ל‭60-‬ אחוזים מהנשים העובדות שבכלל לא מגיעות לרף המס. עבור אותן נשים עדיין אין פתרון, ועבורן מדובר בעול כבד‭."‬

גם רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" הפועלת להעצמת השכבות החלשות בחברה, מסכים כי מדובר בפתרון חלקי בלבד. "הצעד הזה הוא צעד קטן בלבד, כי האוכלוסייה שתיהנה ממנו היא קטנה‭,"‬ טוען מלמד. "מדובר אמנם בצעד חשוב מבחינת העיקרון, אבל בפועל יש עוד דרך ארוכה כדי שכלל הנשים שרוצות לצאת לעבוד במדינת ישראל תוכלנה לעשות זאת‭."‬

חוששות ממס הכנסה

בעיית התעסוקה של אמהות בישראל אינה חדשה. כבר מאז הקמת המדינה מתקיימים דיונים ומאבקים למען תגמול כלכלי והטבות מס עבור נשים עובדות שנאלצות לשכור מטפלות או להשתמש בשירותי מעונות עבור ילדיהן כדי שיוכלו לצאת לעבודה. מחקר שנעשה עבור שדולת הנשים בישראל במטרה לבדוק את הפער בין תעסוקת אמהות לבין תעסוקת נשים בכלל, גילה כי 21 אחוזים מהנשים ללא ילדים בישראל אינן עובדות, לעומת 34 אחוזים מהאמהות לילדים עד גיל ארבע - שיעור של כמעט פי שניים. עוד מצא המחקר כי 67 אחוזים מהנשים ללא ילדים שכן מועסקות עובדות במשרה מלאה. שיעור האמהות לילדים עד גיל ארבע, לעומת זאת, נמוך בהרבה ועומד רק על כ‭40-‬ אחוזים.

המאבק הנוכחי למען הכרה במס עבור ההוצאות על מעונות ומטפלות החל בשנת ‭.2002‬ לאחר שפקיד השומה סירב להכיר בהוצאותיה על מטפלת הגישה עו"ד פרי באמצעות משרד עורכי הדין שקל ושות' עתירה לבית המשפט המחוזי בעניין. "כבר משנת 1996 אני מדווחת על ההוצאות האלו למס הכנסה ועד אותה שנה הן תמיד הוכרו לי‭,"‬ מסבירה פרי, עורכת דין במקצועה העובדת כעצמאית. "באותה השנה הוחלט פתאום לא להכיר בהוצאות הללו ודרשו ממני לשלם מס נוסף, דבר שכמובן סירבתי לעשות ולכן החלטתי לפנות לבית המשפט‭."‬ בשנה שעברה קיבל בית המשפט המחוזי את עתירתה של פרי, אבל רשות המסים בחרה לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. ביום חמישי דחה העליון את הערעור. עבור פרי מדובר בניצחון אישי גדול, אבל עבור מרבית הנשים בישראל אין בכך בשורה אמיתית מאחר שמרביתן אינן משלמות כלל מס הכנסה, מהסיבה הפשוטה ששכרן נמוך מדי. גם אותן נשים שכירות שכן יכולות ליהנות מההטבה יצטרכו להגיש דוח למס הכנסה כדי לקבל אותה.

"החזרי המס מועילים לשכבה מאוד מאוד מסוימת‭,"‬ אומר מלמד. "אפילו אם נתעלם מעובדה שנשים שמרוויחות שכר מינימום לא ייהנו מההטבה, גם נשים שכירות אחרות שכן עומדות ברף המס לא יתאמצו כדי לקבל את ההטבה. כדי לקבל החזרים הן ייאלצו להגיש דוח למס הכנסה, אבל כשמדובר בסכומים נמוכים, נשים לא יעשו זאת גם כי הן יחששו. כמו שהשכבות החלשות לא באו לבקש מס הכנסה שלילי מתוך חוסר האמון במערכת, גם כאן זה יהיה המצב. עד שהמערכת לא תעשה צעדים בוני אמון לא נגיע לשום דבר‭."‬

גם לדעתה של נורית צור, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל שליוותה את מאבקה של פרי, מדובר רק בצעד אחד בדרך הארוכה שיש עוד לעבור בנושא תעסוקה שוויונית לנשים. צור מאמינה שהשלב הבא בנושא חייב להגיע מתחום החקיקה. "עמדת שדולת הנשים בישראל הייתה מאז ומתמיד שצריך להסדיר את נושא ההכרה בהוצאות על מטפלות ומעונות בחקיקה‭,"‬ היא אומרת. "זו הסיבה שכבר הגשנו הצעת חוק בנושא, שעברה בקריאה ראשונה ושאנחנו מקוות שכעת בעקבות החלטת בית המשפט העליון תעבור גם בקריאה שנייה ושלישית‭."‬

הניסיון מלמד שלא מדובר בצעד כל כך פשוט להעביר חוק בנושא. "יש חשיבות גדולה להעברת חוק בנושא. קודם כל כדי שאף אחד לא יוכל לטרפד את החלטת העליון כפי שעוד ניתן לעשות היום. צריך להבין שיש עוד שנה עד שפסיקת בית המשפט תיכנס לתוקף. בנוסף, בהחלטה, כפי שהיא כיום, אין התייחסות לנשים שלא מגיעות לסף המס. בהצעת החוק שלנו יש אלמנט של מס הכנסה שלילי, כך שמי שלא מגיעה לרף המס תקבל סוג של מענק. בדרך זו יוכלו כלל הנשים בישראל ליהנות מההכרה בהוצאות על מטפלות ומעונות גם אם השכר שלהן נמוך‭."‬

לא מתעסקים עם אמהות

אם שואלים פעילות רבות בארגוני הנשים, לא קיימת כלל תמימות דעים כי החזרי המס מהווים בכלל את הפתרון הטוב ביותר לסיוע לנשים להשתלב במעגל העבודה. מיכל גולדברג-סאבו, אם לשניים, מנהלת כבר מספר שנים מאבק למען תעסוקת אמהות. גולדברג-סאבו, מנהלת קומונת "אמהות הכוח העולה" באתר תפוז, חושבת כי הפתרון לבעיה נמצא בכלל אצל המעסיקים.

גולדברג-סאבו אינה עובדת כיום, לאחר שנכשלה בניסיונותיה למצוא עבודה שתתאים ללוח הזמנים שלה כאם. "נשים לא חוזרות למעגל העבודה בגלל שמעסיקים לא רוצים אותן‭,"‬ היא טוענת. "הם נמנעים מלהעסיק אמהות מתוך החשש שהן יחסירו ימים בשל מחלת ילד או יעבדו פחות שעות כי הן צריכות לאסוף ילדים מהגן. אני מאמינה שהדרך היחידה לפתור את זה היא לתגמל מעסיקים שיעסיקו אמהות, ואני חושבת שלשם צריך לנתב את הכסף. תוספת של 200 שקלים לשכר היא לא דבר רע, אבל היא בטח לא עזרה משמעותית להורים שצריכים להוציא אלפי שקלים על מטפלת או גנים. לעומת זאת עידוד של מעסיקים לקבל אמהות לעבודה תהיה בהחלט שינוי משמעותי ומבורך‭."‬

פתרון נוסף לבעיה, שאותו מציעה ח"כ שלי יחימוביץ‭,'‬ הוא חוק חינוך חינם. "הדבר הכי טוב שיכול לקרות, ואני מתכוונת להגיש חקיקה בעניין, זה פשוט חינוך חינם מגיל חצי שנה, כמו שקיים היום בארצות סקנדינביה‭,"‬ היא מסבירה. "אין דבר יותר אפקטיבי מזה למשק. חוק כזה שולח נשים לעבודה, ולאלו שעובדות הוא מאפשר להרוויח יותר. חוק שכזה הוא הדבר הצודק ביותר והעלות שלו תחזיר את עצמה באופן מיידי. ברור לי שהסיכויים שחוק כזה יעבור הם נמוכים, אבל לדעתי זה הפתרון האידאלי ואני מקווה שאצליח לקדם אותו‭."‬

פתרון נוסף ברוח דומה הוא הגדלת הסבסוד למעונות היום. "בית המשפט העליון קיבל החלטה צודקת, שהיא תיקון של עוול היסטורי בן עשרות שנים‭,"‬ אומרת יוכי פלר, יו"ר ויצו ישראל. "עם זאת אסור להסתפק בהחלטת השופטים. יש להשלים את המהלך על ידי הרחבת מערך מעונות היום וגני הילדים לגיל הרך וסבסודם על ידי המדינה‭."‬ גם יחימוביץ' מסכימה כי מדובר בפתרון הטוב ביותר שניתן להשיג כיום‭".‬סבסוד עמוק של מעונות היום הוא דבר שוויוני שיתרום המון למשק ולא רק לאמהות‭,"‬ היא אומרת. "במונחים הכלכליים של היום יש למהלך שכזה סיכוי גדול יותר לעבור ואני מקווה שכך באמת יהיה".