מה המשמעות של ספירת העומר?
שאלה:
מה המשמעות של ספירת העומר? (י. דרום)
תשובה:
י. שלום וברכה,
ספירת העומר הוא מושג המתייחס לימים שבין פסח ושבועות. וכך נאמר בתורה: "... כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן: וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן". (ויקרא פרק כג י-יא), כלומר, ביום הראשון שאחרי חג הפסח מקריבים בבית המקדש קרבן מנחה, מראשית קציר השעורים.
בהמשך הפרק נאמר: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'". (פסוקים טו – טז). כלומר, יש לספור מיום הקרבת העומר חמישים יום, וביום החמישים מגיעים לחג השבועות.
מצווה זו מקיימים בכל ערב אחרי תפילת ערבית, עד ערב שבועות.
חכמים נתנו מספר הסברים למצווה זו: א. כיוון שמתן תורה הוא דבר מרכזי וחשוב ביהדות, לכן, "נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד והנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל וימנה תמיד: מתי תבוא העת הנכספת הזו! כי כשהאדם מונה ימים לזמן ידוע, הוא מראה כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא" (ספר החינוך). ב. "מפני שכל אחד מישראל היה עסוק בקציר שלו, והיו מפוזרים כל אחד בגרנו, וצִוָּה למנות כדי שלא ישכחו זמן עליתם לרגל". (אבודרהם). ג. חכמי הסוד, המה גורי האריז"ל, מיחדים את תשעה וארבעים ימי הספירה, לתקן בהם פגמים אשר נפלו בשבע המידות הנעלות שעליהן העולם בנוי בנין נאה ומתוקן. שבע מידות אלה הן: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. (מושגים הלקוחים מעולם הקבלה).
גם בימינו, שלא עולים לרגל, חלק מהסברים אלו קיים. (שאיפה להגיע לשבועות, מתן תורה, התקדמות ותיקון)
מכל מקום, ימים אלו נחשבו כימי שמחה וציפייה לקראת שבועות. אבל לאחר חורבן בית שני, בזמן מרד בר כוכבא, מתו על פי המסורת בתקופה זו עשרים וארבעה אלף מתלמידי ר' עקיבא. יש אומרים כי מתו במלחמה, ויש אומרים כי מתו במגפה מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. מאז, קיבל על עצמו עם ישראל לנהוג מנהגי אבלות בחלק מהימים (33 ימים), ולכן לא מסתפרים ולא מתחתנים בימים אלו. (לפי המנהגים השונים).
נקווה שיחזרו הימים הללו להיות ימי שמחה, כפי שכבר התחלנו לראות בדורנו יומיים שהפכו לשמחה – יום העצמאות, ויום שחרור ירושלים.
כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
