הפשע משתולל - למערכת האכיפה יש זמן
שוטרים חסרי הכשרה, תקנים לא מאוישים, חוסר תיאום בין הגופים, תוכנית להגנת עדים תקועה ושלל החלטות שלא מיושמות במלואן. הדו"ח השנתי של מבקר המדינה מצייר תמונה עגומה על המאבק בארגוני הפשיעה
אזרחים תמימים נרצחים ברחובות במהלך חיסולי חשבונות של העולם התחתון, רימונים נזרקים כאיום, ארגוני הפשע מפעילים מועדוני הימורים ועוסקים בהלבנת הון - ומה עושה מערכת אכיפת החוק? מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מצא כי למרות שאושרו תוכניות למלחמה בארגוני הפשע - במקרה הטוב, לקח זמן רב ליישם אותן.
דו"ח המבקר הנרחב ביותר אי פעם, שהתפרסם אחר-הצהריים (יום ד'), חוזר ל-2003 ומזכיר כי אז, על רקע האלימות הגוברת של ארגוני הפשיעה, הוחלט בממשלה שהעניין יהיה בראש סדר העדיפויות הלאומי. לשם כך, הודגש אז - נדרש שיתוף פעולה מערכתי של כל גורמי האכיפה. עד היום, זה לא ממש קרה.
בינואר 2006 חזרה הממשלה והחליטה להעצים את המאבק ולהגביר את שיתוף הפעולה בין המשטרה, רשות המסים, משרד המשפטים ו"הרשות לאיסור הלבנות הון". באותו זמן הוחלט גם להקים את הרשות להגנת עדים במשרד לביטחון פנים. בהמשך נקבע כי יש להקים עשרה כוחות משימה לטיפול בארגוני פשיעה ובתופעות פשיעה חמורות. אז הוחלט.
אילוצים תקציביים מנעו הקמת כל הצוותים הדרושים - וגם באלו שהוקמו, לא אוישו רבים מהתפקידים שנקבעו בתקן. לגבי רשות המסים - זו לא איישה ולו תפקיד אחד מאלו שנקבעו, ואנשיה לא משתתפים בחקירות הנוגעות לארגוני פשיעה. המבקר קובל כי הדבר הקשה על כוחות המשימה למלא את תפקידם.
אין הגנה לעדים
אז מה עושים כדי להגן על עדים? העדויות מהשטח לא מעודדות. לאור התגברות האיומים על אלו שאמורים לחשוף פשיעה חמורה, עוד ביולי 2002 הוקם צוות בין-משרדי לבחינת הקמת הרשות של רשות להגנה על עדים. בספטמבר 2004 הומלץ להקים רשות וכשנה וחצי לאחר מכן אימצה הממשלה את ההמלצה. בנובמבר 2008 נחקק סוף סוף החוק להגנה על עדים.
המבקר מצא כי בפברואר 2009, שלוש שנים אחרי ההחלטה בממשלה - עדיין לא הסתיים הליך הקמתה. האחריות על עדים מאוימים נותרה בידי המשטרה, אף שלטענת המבקר - אין ביכולתה לספק להם מענה הולם. "מכשול נוסף למאבק בפשיעה", מוגדרת הסחבת.
מעבר לעדים, חלק חשוב במאבק בפשיעה נעשה בתחום המודיעיני. במרס 2007 הוקם מוקד המודיעין המשולב באגף החקירות של המשטרה, עם נציגי רשות המסים והרשות להלבנת הון -
פגיעה כלכלית בארגוני הפשיעה נקבעה גם היא כיעד. לפי מתווה המפכ"ל, יכול "כוח התקיפה הכלכלית" לשלול 40 אחוזים מכלל רכוש הארגון על-ידי חילוט רכוש או השבתו על-ידי תשלום כופר. בפועל? רכושם של שישה ארגונים שנבדקו מופה באופן חלקי ולא שיטתי, ומיפוי הרכוש של שני ארגונים אחרים נעשה בסמיכות רבה לחקירה גלויה שנפתחה נגדם ולמעצר של בכיריהם. לדברי המבקר, כתוצאה מכך לא נפגעה התשתית הכלכלית ולו של ארגון פשיעה אחד.
המשטרה גם הכריזה מלחמה על העסקים הבלתי-חוקיים של ארגוני הפשיעה - כמו בתי וספינות הימורים, מכוני ליווי ותחנות דלק פיראטיות. המבקר מצא כי בשנים 2005-2008 לא פעלו יחידות השטח כדי לצמצם את מחוללי הפשיעה של שבעה משמונת ארגוני הפשיעה שנבדקו, או שעשו זאת באופן חלקי.
למה הביאו קלדנית מהחקירות?
המבקר סבור כי נדרש ריכוז המאבק ביחידת מטה מפקחת. בסוף שנת 2007 הוקם במשטרה מדור תקיפה כלכלית ובו מספר חוליות - אולם יותר משנה לאחר מכן, אוישו רק תפקידי ראשי החוליות ומחצית מיתר התפקידים. כך מתכוונים להילחם בפשע?לתפקידים שאינם ראשי חוליות, מונו שוטרים חסרי הכשרה מספקת או שוטרים שממלאים גם מטלות אחרות. למשל, ראש חוליית מידע חוץ היא גם קצינת החילוט של מחוז הצפון.
בנוסף נמצאו גם ליקויים בשיתוף הפעולה בין היחידות הנלחמות בפשע, וגם כאן "מככבת" רשות המסים, שתפקידה מוגדר חיוני. שיתוף הפעולה עם המשטרה לוקה בחסר ולא מוטמע לשטח, נקבע, למרות שהמאבק בארגוני הפשיעה אמור לתרום גם להגדלת האכיפה בתחום המיסוי. המבקר כתב שיש לראות בחומרה את הליקויים המהותיים בפעילות של רשות המסים בתחום.
לסיכום, כותב המבקר, אכן נעשו פעולות לשיפור המאבק בארגוני הפשיעה, בהם שינויים ארגוניים משמעותיים במשטרה. עם זאת, סדרי שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה השונים נמצאים בראשית דרכם: הם לא איחדו כוחות ומשאבים למאבק המורכב. המבקר דורש גם מהשרים הממונים - השר לביטחון פנים, שר האוצר ושר המשפטים - לפעול לקידום הנושא ובמידת הצורך לפנות לממשלה.
המשטרה: ניטרלנו את הראשים
במשטרה אמרו בתגובה לדו"ח כי הם הלכו עם רשויות האכיפה האחרות בהנהגת שינוי במאבק בארגוני הפשיעה שחייב היערכות מבנית ותהליכי עבודה אחרים, לרבות בעניין שיתוף הפעולה בין הגופים. כן נמסר שתיקון הליקויים והמעקב אחר ההמלצות יתבצע במסגרת ועדה בראשות מכ"ל המשרד לביטחון פנים.
השר לביטחון פנים עד לפני כחודש, אבי דיכטר, טען בפני המבקר כי בסמוך לכניסתו לתפקיד בשנת 2006 הוא קבע במסמך מדיניות את המאבק בארגוני הפשיעה כאחד משני הנושאים המרכזיים לטיפול המשטרה ושירות בתי-הסוהר.
לדבריו, המשטרה פיתחה במהלך כהונתו מגוון תחומים ששיפרו את היכולת המודיעינית והחקירתית שלה וערכה שינויים ארגוניים שהקנו לה אמצעים מועילים יותר. דיכטר הבהיר כי מדובר בתהליך מורכב שיביא לשיפור הדרגתי ביכולותיה של המשטרה ויישא פרי בטווח הארוך.
מהמשטרה נמסר בתגובה, לסיכום: "הדו"ח משבח את עבודת המשטרה נגד ארגוני הפשיעה במדינת ישראל. פעילות יחידות השטח של המשטרה נגד ארגוני הפשיעה הביאה ברוב המקרים לנטרול הדמויות הבכירות בארגונים המקומיים לפי מתווה המפכ"ל. בבדיקה עלה כי יחידות השטח מיפו בשיטתיות את התשתיות האנושיות של כל ארגוני הפשיעה, תפקידיהן, תחומי האחריות והפעילות שלהן בתוך הארגון. עוד מציין הדו"ח את הפגיעה האנושה שספגו ארגוני הפשיעה בדרך הפעילים. ראוי לציין כי עיקר הביקורת מופנת להיעדר תיאום בין כלל הרשויות ואי תקיפה כלכלית של ארגוני הפשיעה. אחרי חתימת הדו"ח המשטרה המשיכה את מלחמת החורמה בארגוני הפשיעה, ולראיה - משטרת ישראל הכריזה על 16 ארגוני פשע ב-2008, וב-12 מתוכם ראשי הארגון במאסר".