יוזמה: להכשיר נשים בהדרגה לרבנוּת קהילה
חיים נבון, רב קהילה אורתודוכסית במודיעין המזוהה עם ישיבת "הר עציון", מציע לשלב נשים בתחום הרבנוּת ופסיקת ההלכה, וגם מביט קדימה: "אם הניסיונות יעלו כהוגן, אזי בעוד חמישים, מאה או מאתיים שנה נוכל לדבר על נשים כרב קהילה"
המהפכה הפמיניסטית בציבור הדתי עולה מדרגה: הרב חיים נבון, רב קהילת השמשוני במודיעין ומרבני ישיבת הר עציון ("הגוש"), מציע לשלב נשים בתפקידי רבנוּת ופסיקת הלכה בהם שימשו באופן מסורתי גברים בלבד. לדבריו, יש לפעול לקידומן בתחום זה בתהליך איטי וזהיר שייבחן "תוך כדי תנועה", ואם יעלה יפה – תוכלנה הנשים לכהן בעתיד גם כרבניוֹת קהילה. מאמרו של נבון בעניין פורסם בגיליון החדש של "אקדמות" - כתב עת למחשבה יהודית היוצא לאור על ידי "בית מורשה".
נבון מגן בדבריו על התפישה השמרנית, המצדדת בזהירות קפדנית בנוגע לשינויים במוסדות דתיים, אך עולה מהם נכונות לשקול מהלך מרחיק לכת זה של שילוב נשים ברבנות.
"אם אמנם יש לחץ אותנטי, הן מצד הקהילה והן מצד הרבניות הפוטנציאליות, לכך שאישה תכהן כמורה רוחנית, יש לבחון זאת בתהליך ארוך וממושך", מציע הרב נבון. ההמלצה שלו: "נשים יִלְמדו תחום הלכתי מסוים ויפסקו בו" (כפי שכבר קורה בתחום טהרת המשפחה), "נחכה כמה שנים ונראה איך הנשים הללו מסתדרות עם התפקיד לאורך זמן... אם נראה שהדבר עולה בכי טוב, אפשר להמשיך הלאה".
"בד בבד, נשים יכולות, למשל, להתחיל לכהן בבתי ספר לבנות בתפקיד הדומה לזה של 'רב בית הספר' ואז נבחן את מידת ההצלחה של ניסיון זה, וכן הלאה. אם הניסיונות הללו יעלו כהוגן, אזי בעוד חמישים, מאה או מאתיים שנה נוכל לדבר על נשים כרב קהילה; ואם נראה שהדבר אינו עולה יפה, נזנח את הרעיון הזה".
נבון מבחין במאמרו בין המימד ה"אלוקי–נצחי" בהלכה, שאינו ניתן לשינוי, לבין המימד האנושי - חקיקה של חכמים, מנהגים ומסורות, פרשנות שניתנה לתורה שבכתב וכדומה, אותם הוא מדגיר "הפריפריה של ההלכה". לדבריו, בתחומים אלה ניתן לערוך שינויים, אך הם צריכים להיות "איטיים ומדודים", בעיקר בשל הספק לגבי נכונותם.
הרב נבון מדגיש כי הוא אינו רואה סיבה מהותית שתמנע את כהונתה של אישה כרב קהילה, אך "לא כל מה שאני מבין הוא נכון, וודאי שאי–אפשר לומר שכל מה שאינני מבין הוא שגוי". לפיכך הוא קובע כי השינוי צריך להיעשות בזהירות, באִטיות ובמתינות, ו"כל שלב חדש צריך להיות מלווה בנכונות לסגת ממנו, אם יתברר שהוא שגוי".
"האם אני יכול להתיימר שאכן מיציתי את הסוגיה המורכבת עד תומה?",
מסביר הכותב את החשש, "האם ההיגיון שלי יכול לפענח את טבע האדם עד תומו? האם אני מבין את ההבדלים בין גברים לנשים עד תומם? האם אני יכול לדעת בוודאות מה כהונת הרבנות דורשת מהאדם ואיך היא משפיעה עליו? האם מישהו יכול לדעת איך כהונת אישה כרב קהילה תשפיע על חייה, על חיי בעלה, על ילדיה ועל אנשי קהילתה, מבחינה חברתית ורוחנית? התשובה לכל השאלות הללו היא חד–משמעית: לא".
הוא הוסיף כי ההנחה היא שמוסדות דתיים שהם שגויים או מעוותים לא היו שורדים זמן רב כל כך. יש לנהוג בהם כבוד גם כשהם נראים בעייתיים משום שהם משרתים, מן הסתם, מטרות חברתיות, רוחניות ומוסריות, באופן שלא תמיד קל לזהותו.
"תפיסה כזו שוללת שינויים דרמטיים יזומים, שנועדו להתאים את ההלכה ואת המנהג הדתי לתפיסת עולם מסוימת", קובע הרב נבון, המצדד בשינויים זהירים ואיטיים ולא בפתאומיים ומהפכניים.
וכך הוא מסכם: "גם אם היום רווחת בציבור גישה אינטלקטואלית מסוימת - למשל, גישה פמיניסטית - לא נמהר לעצב את אורח החיים האורתודוקסי לפי השקפת העולם הזאת. האומנם הפמיניזם האופנתי הוא האמת? האם אין מדובר רק באופנה אינטלקטואלית חולפת? מה יהיו ההשלכות של שינוי פתאומי במוסדות דתיים מושרשים?".
