מה קרה ל-H&M ואיפה נמצא הדבר הבא? רשמים מלונדון
מרב פרנק־הוכברג ביקרה בלונדון, חרשה את הרחובות והחנויות והיא משרטטת קווים לדמותה העכשווית, נכון לדקה זו
ג'וגינג באיפור מלא, כך עושים את זה בהייד פארק. וזה מזכיר לי סיפור מצחיק שסיפרה לי חברתי יעל, על בחורה אנגלייה אחת. הכל אמיתי. ההלן הזאת עשתה ספונג'ה בבית לצלילי מוזיקה, חזקה מדי, מסתבר. השכנים דפקו בדלת כדי להתלונן, אבל הלן לא הייתה מאופרת, ולכן לא פתחה. במקום זה, היא הגבירה את הווליום. אז הזמינו לה משטרה.
התיירות, לעומת זאת, הרבה פחות מוקפדות, ויש הרבה מהן. קבוצות של בחורות מהולנד, שוודיה, וגם כאלה שהגיעו לעבוד בעיר מהונגריה ופולין, הופכות את הרחוב הלונדוני למשהו אחר, הרבה יותר בייסיקי ומעשי. סתם כך כבר קשה לראות בחורות לבושות בצורה יוצאת דופן, אלא אם הולכים למעוז הקשה של המתלבשים המיוחדים, כמו מועדונים מסוימים. פה ושם ראיתי תסרוקת מעניינת, סטייל המנופחת של איימי וויינהאוס או קצרה ומעוגלת נוסח ז'אן דארק.
היפהפיות של יונייטד ניוד שמרב הביאה מלונדון. בארץ יש רק בשחור, בלבן ובחאקי, 499 שקל ברשת אלמביקה
זה שעולה וזה שיורד
גם רשתות ההיי סטריט מסבות את עצמן ופונות למכנה המשותף הרחב ביותר. לתמורה ברשת H&M שמתי לב כשהייתי באנטוורפן, אבל הייתי בטוחה שבלונדון הכל נראה אחרת. אבל גם הסניף בכיכר אוקספורד, מה יותר מרכזי מזה, הפיל עליי שעמום כזה שבקושי מצאתי חולצה סבירה לאחותי. טייץ בסיסיים, כמה פריטים משובצים, גלגלים שלמים של חולצות משרדיות מהוגנות. איך חלפה לה תהילת עולם... TOPSHOP נועדה למי שיש לה עצבי ברזל, זמן בלתי מוגבל ויכולת לחטט ולהוציא את המוץ מהתבן. זה לא אני. כך שהקניות מצטמצמות לשני מוקדים שווים, לפחות בעבורי: COS ו־OFFICE.
הנעליים של Office. סוכריות (צילום: מתוך קטלוג החברה)
COS היא הדבר הכי מלהיב בשטח, כבר זמן מה. זו חברה ששייכת לבעלי H&M, היא פונה לפלח שוק אנין יותר, ומציעה בגדים שמתאימים לנשים עובדות במחירים בינוניים. 60-40 פאונד הוא המחיר הממוצע לפריט, שזה לא נורא בכלל למשהו שהוא על עונתי. יש האומרים שאין הבדל גדול בין מה שמציעים שם לבין מארני.
הם משתמשים בבדים פריכים, רובם מצריכים גיהוץ, אבל זה מה שעושה את ההבדל. קשת הצבעים מעודנת, עם גיחות לזרחני או הדפס עדין, אבל הרוב חלק, חלק, חלק. זה המקום להתחדש בשמלות נפלאות, חולצות בד עם כמה קיפולים מעניינים במחשוף ובגדי בית נהדרים. הרשת התחילה את צעדיה בצפון אירופה, ולאט לאט, אבל בטוח, תופסת תאוצה.
באגף הנעליים
OFFICE היא המכה של הנעליים. אין כמו הפרשנות שלהם לטרנדים, והם גם קובעים את חלקם. הראש קצת משוגע, שזה חובה בנעליים, הם לא בוחלים בשום צבע, והאיכות סבירה. המחירים גם כן. בסופו של דבר, למרות שחשבתי שהעונה אאחוז בסנדלים גבוהי עקב ומעוצבים כפסל, חזרתי בי. מראה הסנדלים המעוצבים לתלפיות, אותם היללתי בטורי הקודם, פשוט הפחיד אותי, אפילו כשהם עמדו תמימים על המדף, בפרופיל מחמיא. משום מה נראו לי כקרפיון ענק, שתיכף יבלע אותי. ויתרתי והלכתי שוב על שטוח ועל עקבים יציבים של UN.
עוד Office. המכה של הנעליים (צילום: מתוך קטלוג החברה)
ובגיליון השבוע
נטע גרטי, קרן מור, יאנה גור ועוד מפורסמות ומוכשרות הצטלמו לפרויקט מיוחד בבגדים שנלקחו מה"ביגודיות" של ויצ"ו (ויש גם וידאו). מחיר מרבית הפריטים נע בין 50-5 שקלים, ומי שיש לה סבלנות ואבחנה דקה, יכולה להתענג על מציאות מלהיבות. והעיקר: ההכנסות מיועדות למימון פרויקטים חברתיים למען נשים וילדים בסיכון ולמניעת אלימות במשפחה.