שני מיליארד שקלים - ואף בית ציבורי אחד
דו"ח מבקר המדינה חושף: כספי מכירת הדירות הציבוריות שהיו מיועדים לרכישת דירות חדשות נשארו בקופת המדינה, בניגוד לנהלים. התוצאה: זכאים לדיור ציבורי ממתינים לדירה במשך שנים, והמשכנתא ה"מסובסדת" יקרה מזו של הבנק
המדינה גזלה שני מיליארד שקלים מהדיור הציבורי. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, לשנת 2008.
עוד בדו"ח המבקר:
- נתב"ג: "הנחות" במיליוני שקלים לג'יימס ריצ'רדסון
- המבקר: בתי המכס - גן עדן למבריחים
- המבקר: הרפורמה בנמלי הים נכשלה
לפי הדו"ח, המדינה מכרה בשנים 2002-2008 - באמצעות משרד השיכון וחברות הדיור הציבורי עמידר וחלמיש - 26 אלף דירות דיור ציבורי, והרוויחה מהמכירה שני מיליארד שקלים, אך לא הוסיפה למלאי הדירות הציבוריות אפילו דירה אחת. זאת, בניגוד לחוק הדיור הציבורי, המחייב את המדינה להשקיע כספים המתקבלים ממכירת דירות ציבוריות בבנייה ורכישה של דירות חדשות. כתוצאה מכך, ירד מספר הדירות הציבוריות שהוקצו לאכלוס לזכאים ב-32%.
"לזכאים לסיוע אין סיכוי לקורת גג"
לפי נתוני משרד השיכון, נותרו בישראל רק 1,617 דירות ציבוריות, מתוכן רק 70 במרכז הארץ. היחס בין מספר הזכאים לדיור ציבורי בגוש דן למספר הדירות עמד אשתקד על דירה אחת ל-20 זכאים. "סדר העדיפויות הזה גורם לכך שלמשפחה חסרת דירה שזקוקה לסיוע ציבורי כמעט אין סיכוי לקורת גג", קובע הדו"ח.
הדו"ח מצא גם את הסיבה למחדל: התקציב שמשרד השיכון העביר לדיור ציבורי בשנת 2008 הסתכם ב-70 מיליון שקלים, שהם 2% בלבד מהתקציב שהמשרד היה אמור להעביר אשתקד לדיור ציבורי - 3.32 מיליארד שקלים. תקציב הסיוע לדיור ציבורי ירד משנת 2005 עד שנת 2008 ב-62%.
מירוץ של 14 שנה לדירה
בנוסף למחדלים בבניה ורכישה של דירות, מצא הדו"ח שחלק מהדירות הקיימות עומדות ריקות, בגלל עיכובים באישור בקשות איכלוס ובתיקון דירות קיימות.
מבקר המדינה בדק 43 בקשות אכלוס ששלחה עמידר למשרד השיכון, ומצא שרק 15 מהן אושרו בזמן שקבעו נוהלי המשרד - שלושה שבועות, ותשע מהן שאושרו רק אחרי יותר מארבעה חודשים. מתוך 35 תיקי תיקון ליקויים בעמידר, רק 12 תוקנו בזמן שקבעו הנוהלים - חודשיים, ואחדים מהם תוקנו רק אחרי יותר משנה. "פרק הזמן שנדרש לתיקונים היה ארוך באופן בלתי-סביר", קובע הדו"ח.
אין פלא, איפוא, שזמן ההמתנה לדיור ציבורי מרקיע שחקים, ושרק מעטים מהזכאים הזוכים לקבל דירה מקבלים דירה בפועל. למשרד השיכון אין נתונים על זמן ההמתנה של הזכאים לדירה ועל מספר הזכאים שקיבלו דירות, אבל מבדיקה של 21 תיקים של זכאים שזכאותם אושרה מאז שנת 1995 עולה כי שישה מהם המתינו לדירה יותר מ-10 שנים, ו-11 מהם המתינו חמש עד שבע שנים.
מתוך 12 תיקים של זכאים נכים לדיור ציבורי, המתינו שישה המתינו לדירה שהובטחה להם בין ארבע ל-11 שנה. הדו"ח מביא כדוגמא, בין השאר, מקרה של משפחה בת 15 נפשות מבני ברק, עם אב נכה צה"ל שאינו יכול לעבוד, שמשרד השיכון אישר את זכאותה לדיור ציבורי שבע פעמים - אך היא המתינה לדירה 14 שנה ועדיין לא קיבלה.
מבקר המדינה מצא כי משרד השיכון אינו מנהל רישום שוטף של מלאי הדירות הציבוריות שבבעלות המדינה, וממליץ "להפעיל במהרה מערכת ממוחשבת של ניהול הדיור הציבורי שתאפשר לו ניהול ופיקוח על פעילות החברות".
קניתם בית? סבסדתם את הממשלה
הדו"ח מותח ביקורת חמורה גם על טיפול משרד השיכון במשכנתאות מסובסדות לדיירים. הדו"ח קובע כי משרדי האוצר והשיכון לא עדכנו את שיעור הריבית לזכאים.
כתוצאה מכך, שיעור הסובסידיה שקיבלו הזכאים - שהוא ההפרש בין הריבית הממוצעת שגובים הבנקים למשכנתאות - לבין ריבית ששילמו הזכאים, הלך וקטן, ומאז 2007 הריבית לזכאים הייתה אף גבוהה מהריבית במשק - כלומר, הזכאים ל"סיוע" במשכנתא סבסדו את המדינה. "הדברים אינם מתיישבים עם רוח חוק הלוואות לדיור", קובע הדו"ח.
הדו"ח מאשים גם את משרד הבינוי והשיכון וגם את משרד האוצר, שסירב להגדיל את תקציב סבסוד הדיור, אף שממילא היה מדובר בתת-ביצוע של התקציב הקיים. הדו"ח מצטט מכתב ששלח לפני כשנה שר הבינוי והשיכון לשעבר, זאב בוים, לשר האוצר לשעבר, רוני בר-און, בנושא, ובו נכתב כי "אסור שהמדינה תרוויח על חשבון הזכאים", אך לא קיבל כל תשובה.
"אלפי משפחות שהמדינה הכירה בהן כזכאיות לדיור ציבורי ממתינות, לעתים במשך שנים, לקבלת דירה", קובע המבקר, "על משרד הבינוי והשיכון לתת את הדעת למחסור החמור בדירות המיועדות להקצאה לזכאי הדיור הציבורי ולשיעור הנמוך של ניצול תקציב הסיוע לזכאים, ולפעול להעלאת נושאים אלה לדיון בממשלה".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "במשרד קיים ניהול רישום ממוחשב ומסודר על הדירות שהוצאו לכל זכאי. המשרד מפיק גם נתונים על משך השמן הממוצע לקבלת דירה לפי יישוב".