עמק יזרעאל: חוויה בטעם של פעם

רגע לפני שדגלי חגיגות העצמאות דוהים ופריחת האביב מצהיבה, יצאנו למסע בזמן בעקבות ראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל. עלינו על רכבת העמק בתחנת כפר יהושע, דיוושנו לאורך נחל הקישון המשוקם וקינחנו במוזיאון לראשית ההתיישבות בקיבוץ יפעת

גדי חגאי, קק"לפורסם: 06.05.09 , 07:47

אי אפשר לדבר על עמק יזרעאל בלי 60 שניות על גואל האדמות יהושע חנקין, שרכש אדמות עבור ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ובעמק יזרעאל בפרט. חנקין רכש את הקרקעות שעליהן צמחו רחובות, חדרה, עמק חפר, מרחביה ואדמות עמק יזרעאל, שעליהן הוקמו נהלל, כפר יחזקאל, תל יוסף ועין חרוד. בסך הכל היה מעורב בשנות חייו ברכישת כ-600 אלף דונם. הוא נפטר שנתיים וחצי לפני פרוץ המדינה ונקבר בגן לאומי מעיין חרוד שבגלבוע, לצד רעייתו אולגה, שהיתה מבוגרת ממנו ב-15 שנה והעניקה את שמה לגבעת אולגה. כפר יהושע, שנוסד ב-12 באוגוסט 1927, נקרא על שמו של יהושע חנקין עוד בחייו.

תעודת זהות

מיקום גיאוגרפי: כפר יהושע, מושב בעמק יזרעאל שבגליל התחתון. מפת טיולים גליל תחתון, העמקים והגלבוע.

מתאים לטיולים: לכל המשפחה. דרך העפר יוצאת מכפר יהושע, עוברת על גדות נחל קישון ומסתיימת בחורשת הבונקרים ובקיבוץ יפעת, מרחק כ-15 ק"מ בסך הכל. הדרך מתאימה לרכב ולאופניים. אם לא חם מדי, מדובר ב-3-2 שעות של רכיבה קלה ונעימה.

אפשרות לפיקניק: אפשר להוציא את ערכת הקפה והעוגיות כבר בחניון עובדי המסילה, סמוך לתחנת הרכב של כפר יהושע (כביש 7213). במקום כמה שולחנות פיקניק. בהמשך אפשר לעצור בחורשות קטנות לאורך נחל הקישון. את ארוחת צהריים השאירו לחניון הבונקרים. יש במקום שולחנות פיקניק ומתקני משחק לילדים.

עולים על רכבת העמק

כמחווה ליהושע חנקין, נבנה כפר יהושע בצורת האות י'. מי שהגה את הרעיון היה אדריכל ההתיישבות הציונית, ריכרד קאופמן (1958-1887) יליד גרמניה, שהוזמן לארץ על ידי ד"ר ארתור רופין בשנת 1920 ותכנן בארץ 644 פרויקטים שונים, מתוכם כ-80 יישובים עירוניים ושכונות וכ-160 ישובים חקלאיים, קיבוצים ומושבים.

מצבת זכרון לנופלים על הגנת העמק. פיסלה של בתיה לישנסקי (צילומים: גדי חגאי, קק"ל)

את המסלול בעקבות ראשוני המתיישבים בעמק מומלץ להתחיל בשדרה לזכרו, סמוך למגדל המים של כפר יהושע ובמצבת הזכרון לנופלים על הגנת העמק, שיצרה בתיה לישנסקי בשנת 1953, במלאת חמש שנים להקמת המדינה. השדרה מסתיימת ברחבת פסיפס מוצלת שיצר הצייר אלי שמיר, בסיוע קק"ל והמועצה לשימור אתרי התיישבות.

לפסיפס צורת ארץ ישראל ומשולב בו דיוקנו של קאופמן ושמות של 50 ישובים שתכנן לאורכה ולרוחבה של הארץ.

מכאן ממשיכים לתחנת הרכבת ההיסטורית של כפר יהושע, תחנת תל א-שמאם (תל הניחוח), כפר אריסים שפורק לאחר שאדמותיו נקנו לשם הקמת כפר יהושע. במקום שלט חום גדול של קק"ל עם הסברים ומפה. זוהי אחת התחנות המרשימות של הרכבת החיגאז'ית שבנה הסולטן הטורקי עבדל חמיד השני ב-1905. עד מלחמת העולם הראשונה קישרה המסילה בין דמשק לבין חצי האי ערב. שלוחתה של הרכבת בארץ כונתה "רכבת העמק", שקישרה את חיפה עם עמק בית שאן והכנרת, דרך עמק יזרעאל.

בכפר יהושע, בחלקו המערבי של עמק יזרעאל, שהיה אזור ביצות שומם, מוקמה התחנה השלישית מבין שמונה התחנות המקוריות שנקבעו בשנת 1905. התחנה שימשה גם כתחנת "תדלוק" לקטרים, שדודי הקיטור שלהם מולאו במים. במקום פעלה סדנה לתיקון קטרים וקרונות. בין עצי איקליפטוס שניטעו ליד המסילה חבויים שמונה מבני אבן עם קירות עבים, בסגנון גרמני-טמפלרי, שנבנו בשנת 1904 מאבני גזית עם קימורים מעל הפתחים. באחד המבנים פעלה באר ומשאבת מים. במבנה הראשי, בן שתי קומות, היו משרדי התחנה וחדר המתנה לנוסעים. בקומה השנייה התגוררו מנהל התחנה ובני משפחתו. שאר המבנים שימשו למגורי עובדים, שירותים ציבוריים, קופה, קיוסק ואחסון.

במרץ 1948, לאחר פיצוץ גשרי הירדן, ירדה רכבת העמק מהפסים, המסילה הוזנחה ורוב התחנות נהרסו ונבזזו. תחנת כפר יהושע שוקמה לפני כשלוש שנים על ידי קק"ל והמועצה לשימור אתרי התיישבות ולפני כשנה החל לפעול במקום מוזיאון "רכבת העמק" ובו קרונות רכבת העמק, תצוגה אורקולית, תמונות ומוצגים. ניתן לבקר במקום בתשלום סמלי ובתיאום מראש בטל: 054-2325216, 04-953422 .

קרון רכבת העמק

נחל הקישון. לא מה שחשבתם

מחניון בית עובדי המסילה יוצא שביל רחב המתאים לרכב, לאופניים ולטיול רגלי לאורך גדות נחל הקישון, הזורם מהרי השומרון והגלבוע, לאורך כ-70 קילומטר, דרך עמק יזרעאל עד היציאה לים במפרץ חיפה. המסלול לאורך הנחל לאורך כ-8 קילומטרים. בין השנים 2005-2002 שוקם תוואי הנחל בקטע זה במבצע משותף של קק"ל, המועצות האזוריות ורשות ניקוז נחל הקישון. לצדי הדרך ננטעה צמחייה מגוונת של עצי בוסתן, ורחבי עלים כמו דולב, ברוש הביצות, מילה סורית, צפצפה, רימון, תאנה וזית וכ-200 עצי אלון שהועתקו לכאן מאזור אלונים וצומת המוביל.

הדרך מוליכה למאגר כפר ברוך, שנבנה בשנת 1953 באמצעות סכר שאורכו 1,300 מטר, שנועד לאגום את מי השיטפונות של נחל קישון ונחל מזרע. כתוצאה מהמלחת הקרקעות, הוחלט לייבש את המאגר, להקים במקומו מאגר צד ולחדש את מערך קליטת מי הקולחין מחיפה. בהמשך מתפצלת הדרך ימינה לכיוון מושב היוגב ושמאלה לכיוון כפר ברוך, חניון הבונקרים וקיבוץ יפעת.

מאגר כפר ברוך

ממשיכים שמאלה לחורשת הבונקרים. במקום שלושה בונקרים שבנו הבריטים כדי לאחסן בהם תחמושת. החורשה שנטעו נועדה להסוות את המבנים. היום הבונקרים אטומים, אבל המקום מטופח, מגודר ומתאים לפיקניק. יש כאן מתקני משחק לילדים, שולחנות פיקניק ובמה לאירועים. דרקו הורברט, קונסול הכבוד של סלובניה, תרם רבות לפיתוח ולתחזוקת המקום וכאות הוקרה לפועלו נקרא המקום גם חורשת סלובניה.

נהיה כולנו חלוצים

התחנה האחרונה במסלול היא המוזיאון לראשית ההתיישבות בקיבוץ יפעת, השוכן בין נהלל למגדל העמק, בלב עמק יזרעאל. המוזיאון הוא חוויה חלוצית בטעם של פעם. תשמעו כאן את סיפורם של אנשי העלייה השנייה והשלישית, חלוצי הקיבוצים והמושבים שבעמק, שהיו מופת ומודל חיקוי לחברה הישראלית ובמידה רבה עיצבו את דמותה ותרבותה בין השנים 1911–1951.

חפצי החלוצים. המוזיאון לראשית ההתיישבות

במוזיאון אוסף מרשים של חפצים, תמונות, בגדים, כלי עבודה, מחרשות, כלים חקלאיים וסיפורים אישיים לצד ערכים חברתיים ולאומיים, כפי שבאו לידי ביטוי במעשה החלוצי - סיפורי האהבה שבין החלוץ לאדמתו, לארצו ולקבוצתו, לצד סיפורי האהבה שבין החלוץ לחלוצה. במקום פועל גם מוזיאון הרפת והחלב, המספר את סיפורו של ענף הבקר והרפת בארץ מראשיתו. במקום מתקיימים סיורים והפעלות לכל המשפחה ולקבוצות, גם בשבתות ובחגים. הכניסה בתשלום. לתיאום, חייגו: 04-6548974. מידע נוסף באתר המוזיאון.