מחדל ההסבה המקצועית: כן לבישול, לא להיי-טק

מי גרם למותם של קורסי ההסבה המקצועית? ישראלים רבים, בהם עובדים במקצועות ההיי-טק, חייבים הרבה לקורסי ההכשרה המקצועית על חשבון המדינה, שמישהו החליט לבטל לפני כשש שנים. עד אז השתתפו כ-15 אלף ישראלים בקורסי ההכשרה המקצועית. היום עומד מספרם הממוצע על כ-900 בחודש בלבד. הסיבה המרכזית טמונה בהחלטה לבטל את קורסי ההיי-טק המבוקשים ולהשאיר הכשרות במקצועות כמו חקלאות ובניין, בניסיון להחליף את העובדים הזרים.

ביטול חלק ניכר מההכשרות גרם לבעיה נוספת - רוב הקורסים שנותרו נחשבים כמתאימים בעיקר למקצועות "גבריים". המשתתפים הפוטנציאליים בתוכניות ההכשרה נקלעו למצב שבו מצד אחד - הם חייבים לממן את מחייתם,

אך מצד שני - הקורסים, שסיפקו בעבר גם מקצוע מבוקש וגם דמי אבטלה במהלך תקופת ההכשרה - התבטלו.

ההחלטות שהתקבלו ב-2002 משפיעות באופן קשה גם על מובטלי 2009. במקום לעשות הסבה למקצועות המחשב ולמקצועות שיסייעו בידם להצטרף לקטר הצמיחה של המשק, הם נותרים בקרון האחרון - עם קורסי הסבה לטבחות, בישול אתני, תפירה, שרברבות, קורס שחיטה עיצוב שיער או הכשרת סופרי סת"ם. לרשימה עדכנית של קורסי הכשרות מקצועיות - לחצו כאן (מסמך pdf) .

מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, בני פפרמן: "בתחילת 2003 חלה ירידה דרמטית בהיקף המשתתפים בתוכנית ההכשרה המקצועית ומספרם נמחק כמעט לחלוטין. הדבר קרה בשל החלטת הממשלה לקצץ משמעותית את תקופת דמי האבטלה, כך שמי שמבקש ללמוד יצטרך לממן את מחייתו בעצמו. בנוסף, המובטלים 'נקנסו' בכך שדמי האבטלה שלהם קוצצו ב-30%".

מחקרים הראו כי רק שליש ממסיימי קורסי ההכשרה אכן מצליחים להשתלב במקצוע שלמדו. היתר אמנם עובדים, אך לא במקצוע שרכשו. כתוצאה מכך, מתווכחים אנשי המקצוע האם קורסי ההכשרה רלוונטיים.

הזדמנות לבנות את כוח העבודה מחדש

ויכוח זה לא הוכרע בדיון ציבורי או כתוצאה מעבודת ועדה בין משרדית. בתחילת 2003 החליטה הממשלה כי לנוכח העובדה שרובם המוחלט של הלומדים לא עבדו במקצוע החדש, היא מעדיפה להעמיד את צרכי המעסיקים במרכז. ההוצאות התופחות לתשלום דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית רק עודדו את הממשלה לקצץ.

פפרמן סבור כי אם נושא ההכשרה היה מופרד מדמי האבטלה והיה ממומן מקרן עצמאית, הכל היה נראה אחרת. "כיום, כשהמשבר הכלכלי משתולל ומספר המובטלים הולך וגדל, אין לי ספק שזה היה מסייע למצב ומקל על הפרט".

מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, בטוח אף הוא כי הכשרה והשכלה הן הדרכים היחידות להשיב מובטלים רבים לשוק העבודה. "המשבר הכלכלי מהווה

הזדמנות ומערך ההכשרה המקצועית הוא הפתרון היחיד לבעיה. זו ההזדמנות לבנות את כוח העבודה לרגע שיוצאים מהמשבר".

לעומת פפרמן ופרחי, פרופ' ג'וני גל ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, טוען כי לא ברור עד כמה ואם בכלל ההכשרה המקצועית מועילה. "ההנחה היא שאדם המסיים את הקורס יעבוד במקצוע הנרכש והכנסתו תגדל, אבל הרבה אנשים לא עובדים במקצוע שרכשו", מבהיר פרופ' גל. "לכן כלל לא בטוח אם המערך הזה מועיל. זה עולה המון כסף למדינה ובד בבד מוציא אנשים מחוץ למעגל מחפשי העבודה וכך מקשה עליהם לחזור לחיפושים אחרי תקופה ממושכת".