לקרוא בכוכבים, לפי היהדות

אם תאמרו את צמד המילים "אסטרולוגיה יהודית" לאדם דתי, מן הסתם המשפט הראשון שהוא יפלוט בתגובה יהיה "אין מזל לישראל" - הלקוח ממסכת שבת בתלמוד. שיטה זו, שסבורה כי אין לכוכבים השפעה כלשהי על עם ישראל, היא התפישה הרווחת גם כיום, אבל מתברר שלא כל גדולי ישראל סמכו עליה את ידם.

האסטרולוגית מרים בנימיני, בעלת טור שבועי במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", חברה למשורר הדתי יונדב קפלון, ויחד כתבו במשך כארבע שנים את הספר "אסטרולוגיה עברית", שיצא לאור בהוצאת עם עובד ועוסק בכוכבים ומזלות על-פי מקורות היהדות. הספר כולל סקירה של משמעויות הכוכבים והמזלות ביהדות, מביא את דברי חכמי ישראל בעניין ומקשר קטעי תנ"ך, תלמוד וכתבים אחרים.

בשיחה עם ynet מספרת בנימיני שהקשר עם קפלון החל לפני כעשר שנים, אז הוא פנה אליה כשכתב שיר על אחד מחכמי ספרד בימי הביניים, אשר עסק במגוון תחומים ובהם גם אסטרולוגיה. קפלון ביקש להעמיק את הידע שלו בקריאת מפות הכוכבים ובין השניים נוצרה חברות של ממש. באחד המפגשים של שתי המשפחות העלה קפלון את הרעיון לכתוב ספר, וכעת ברכו השניים על המוגמר.

בנימיני מעידה על עצמה כי הקשר בין יהדות ואסטרולוגיה עניין אותה מאז ומתמיד, אך קפלון היה זה שמשך אותה למסע הארוך אל המקורות. "הספר הזה נועד לכל אדם שמתעניין", היא אומרת, "אמנם ייתכן שאדם דתי ימצא בו יותר מקום להתעמק, אבל בכל מקרה זה מרתק לבחון את המזלות דרך הצד היהודי, ואת הדרך שבה הם מתקשרים למקורות".

קפלון, המשמש גם מורה לחסידות, אומר כי המהר"ל מפראג, יוצר ה"גולם", הבהיר בכתביו את משמעות הקביעה "אין מזל לישראל". לדבריו, המהר"ל טען כי המזלות לא שולטים בישראל כאשר הם מתנהגים על-פי הקודקס היהודי - אך כשעם ישראל חי כשאר העמים, הרי שיש להם מזל כמו לכולם.

על-פי המהר"ל, לאדם הפרטי יש יכולת "להשתחרר מהמזלות", וזאת כאשר הוא עסוק באחת משתי מצוות: תפילה או צדקה. ההסבר לכך הוא שמדובר במצוות שאינן טבעיות לאדם (באחת הוא ממלמל אל הקיר, ובשנייה נותן מכסף שעמל עבורו רבות), ובהתאם לכך - טבע המזלות לא שולט בו באותה העת.

יש מי שמושך בחוטים

בשיחה עם ynet קפלון מזכיר רבים מחכמי ישראל שעסקו במזלות, ובהם גם האמורא (חכם מהתלמוד) שמואל, שהיה ידיד אישי של אבלט - אחד האסטרולוגים של בבל. לדברי קפלון, חלק ניכר מתורת האסטרולוגיה הבבלית עברה אל חכמי ישראל, שעסקו בה באופן נרחב עד לפני כ-200 שנה. עם זאת, רבים מהעוסקים בכוכבים, נטו להביע לכך התנגדות פומבית מסיבות שונות. כך למשל הרמב"ם, שמספרו "מורה נבוכים" ניכר שלמד וצבר ידע רב באסטרולוגיה, אך בספרי ההלכה שלו הוא שלל את העיסוק בכך. ייתכן מאחר שחשש שההמון יתרכז בכוכבים עצמם, וישכח שיש מישהו שמושך בחוטים מאחורי הקלעים - מי שברא את הכוכבים והמזלות.

והדאגה הזו אינה קיימת עוד?

"הדאגה הזו עדיין קיימת, אבל התחושה שלי היא שהחזרה שלנו לארץ, והחזרה לעברית, מספיק מחזקים כדי שנוכל לתקשר עם הבורא באמצעות כוכבים ומזלות, בלי ליפול לפח של עבודה זרה. אנו יכולים להסתמך גם על גדולי ישראל, כמו הרמב"ן ואבן עזרא, שראו באסטרולוגיה זירה לגילוי האלוהים בטבע.

"האבן עזרא אף עסק באסטרולוגיה לצורכי פרנסה - הוא היה מכין מפות לדוכסים שחיפשו תאריך, יום ושעה 'נכונים' כדי להקים עיר, או אפילו גשר. הפרשן הידוע אף חיבר לפחות עשרה ספרי אסטרולוגיה מקצועיים, ובהם גם ספר הנחיות מעשיות לבניית אצטרולב מנחושת".

אז איך קרה שהאסטרולוגיה כמעט הפכה ל"מוקצה מחמת מיאוס"?

"ב-200 השנים האחרונות התרבו גדולי ישראל, בעיקר מאשכנז, שפחדו מכל הגשמה של מושגים רוחניים. הלחץ הזה הגיע מכיוון הנצרות, שהיהודים ניסו להתרחק ממנה ככל האפשר ולדבוק במופשט. אז אמנם התרחקנו מהצורות של הכוכבים והמזלות, אך נשארנו מקופחים משפה מאוד עשירה".

וכיצד הספר יעזור לקורא שהסכים להיפתח אליו?

"אחד הדברים המרכזיים בספר הוא ההבנה של מי אני ומי האחר, והאפשרות לקבל כל אחד כמות שהוא. ההבנה הזו, לדעתי, היא תנאי מרכזי לעבודת השם ראויה.

כל אדם הוא בן מזל מסוים, והיחסים בינינו הם תוצאה של הרמוניה או דיסהרמוניה. צריך להבין את זה, ולא לכפות דעות או תכונות אופי על הזולת".

הגדרת היחסים כך היא אמירה די דטרמיניסטית  

"כאן בדיוק מתבטא הייחוד של האסטרולוגיה העברית על פני זו של אומות העולם. על-פי היהדות, מצב כוכבים מסוים מהווה נקודת מוצא לבחירה חופשית - אך ייחודית לאישיות מסוימת. האסטרולוגיה היהודית משרטטת גבולות גזרה ליכולות, לכשרונות, ולתכונות רגשיות, ובתוכן הוא יכול לבחור את דרכו. כמו שעיוור לא יכול לבחור לצייר, אבל יכול להלחין, וחירש לא יכול להלחין, אבל יכול לצייר - כך מצאי הבחירות הנתון בפני כל מזל. האסטרולוגיה תיתן בידי הקורא כלי לדעת היכן לא כדאי לו 'להתברבר', ומהן המקומות שאם ישקיע בהם - יראה ברכה והצלחה".