מסע בעקבות "טכנולוגיה"
יובל דרור יוצא להתחקות אחר אחת המילים הצעירות במילון, ותוהה על משמעויותיה לאורך ההיסטוריה האנושית: מהי בעצם "טכנולוגיה"? חלק א'
האדם המודרני חי כשהוא מוקף בטכנולוגיות מכל הסוגים והמינים. הביטו סביבכם: בין אם אתם קוראים מאמר זה בחנות הספרים, בבית ואפילו אם אתם בפארק ציבורי –
אתם חיים בתוך ים אינסופי של פיתוחים, מכונות, מכשירים וטכנולוגיות שקשה לתאר את החיים בלעדיהם.
מילון אבן-שושן מגדיר טכנולוגיה כ"מכלול האמנויות התעשייתיות והשימושיות, כלל המדעים השימושיים השונים, העוסקים בדרכים ובאמצעים של עיבוד חמרים למיניהם". ההגדרה הזו אינה יוצאת דופן. מילונים בשפה האנגלית מגדירים את המילה Technology כ"חקר האומנויות השימושיות". מוזר. ההגדרה הזו, המתייחסת אל טכנולוגיה כאל דרך לתאר עשייה מחקרית, נמצאת לעתים רחוקות בשימוש בידי הציבור הרחב ואפילו בידי מלומדים. אך למילה טכנולוגיה ישנה הגדרה נוספת: טכנולוגיה כתוצר, כמוצר, כמכונה - שהם פועל יוצא, יישום והתגשמות של אותה עשייה מחקרית.
מדוע צמחה הכפילות הזו ומה מקורה, ומדוע ההגדרה הראשונה כמעט ונעלמה בעוד שההגדרה השנייה לבלבה? בחינה של מקורות המילה, Technology, מלמדת לא רק שמדובר במילה חדשה, אף שהעיסוק בטכנולוגיה רחוק מלהיות עניין שהומצא בעת המודרנית, אלא גם מבהירה מדוע קשה כל כך לחקור טכנולוגיות, מדוע קשה כל כך לומר משהו ברור על טבעה ועל מהותה של הטכנולוגיה.
הגלגל? המצאה חדשה
במשך תקופה ארוכה סברו החוקרים כי שימוש בטכנולוגיה הוא עניין המיוחד לבני האדם ושהוא אחד הגורמים המבחינים בין בני האדם לבין בעלי החיים. אלא שבמהלך השנים הצטברו יותר ויותר עדויות מדעיות לפיהן גם שימפנזים משתמשים בכלים כדי לצוד, לפצח מזון ועוד. כך לדוגמה, השימפנזים משתמשים בענפים מחודדים כדי לשלוף טרמיטים מתוך הקן. עובדות אלו חייבו את המדענים לבחון מחדש את התיאוריה לפיה האדם הוא "יוצר הכלים" היחיד על פני כדור הארץ.
כלים מלווים את בני האדם משחר האנושות, מה שמעלה את השאלה באיזו טכנולוגיה נעשה שימוש במשך התקופה הארוכה ביותר? אם תעשו סקר בלתי מייצג בין חבריכם סביר להניח שהתשובה שתקבלו מרבים מהם תהיה: "הגלגל". זו תשובה שגויה. הגלגל הוא המצאה חדשה; במונחים של ההיסטוריה של האנושות, מדובר בגאדג'ט של
ממש! אז מהי הטכנולוגיה שליוותה את המין האנושי למשך הזמן הרב ביותר?
העדויות המוקדמות ביותר לטכנולוגיות נמצאו באתיופיה ומתוארכות ל-2.5 מיליון שנה לפני זמננו; בין הכלים ניתן למצוא בעיקר כלי גרעין גדולים ובסיסיים כגון פטישים וסדנים מסוגים שונים. בהמשך הופיעה התרבות האָשֶלית ואיתה "אבן היד" (Hand Axe), כלי גרעין מסותת היטב באופן דו-פני אשר שימש במשך כ-1.4 מיליון שנה והיה נפוץ מאוד ובכך מהווה למעשה את הטכנולוגיה הוותיקה ביותר.
אבני היד הקדומות ביותר נמצאו במזרח אפריקה וגילן 1.4 מיליון שנים, לאחר מכן הן מופיעות במזרח הקרוב, אירופה ותת-היבשת ההודית. סתתי צור באירופה המשיכו לייצר אבני יד גם בתקופת פליאולית התיכון (45,000-120,000 לפנה"ס) עד ל- 128,000 שנים לפני זמננו.
במשך זמן רב עמדו אבני היד במוקד תשומת הלב של המחקר הפליאוליתי ועד היום נותרו שאלות רבות שאין להן מענה. לדוגמה, האם אבן היד היא כלי היעד או "המחסנית" אשר שימשה להפקת נתזים שבהם השתמשו? כלומר, האם אבן היד אינה אלא תוצר לוואי של הֶרגלי סיתות שמטרתם הסופית היא ייצור נתזים?
ואם בכל זאת השתמשו באבן היד עצמה, כיצד זה לא השתנתה צורתה כמעט במשך תקופה כה ארוכה? ומה היה למעשה השימוש העיקרי באבן היד – האם יידו אותה על חיות כשהחלק החד של הכלי נועד לפצוע אותן? האם עיבדו באמצעותה עורות? תהיה התשובה אשר תהיה, קשה שלא להתפעל מכלי שמצליח לשכנע משתמשים רבים כל כך להשתמש בו במשך תקופה ארוכה כל כך.
המרחק הקצר שבין חץ וקשת ותחנת חלל
לפני כ-300 אלף שנה התרחשה קפיצת דרך משמעותית ביכולתם של הומינידים קדומים לייצר מכשירים ולהשתמש בהם. קפיצת דרך זו רשומה לזכותו של האדם הניאנדרתלי שחי בפליאולית התיכון. בחינת הכלים שבהם השתמשו מלמדת על התפתחותה של תרבות טכנולוגית אמיתית המורכבת מכלים דוגמת חניתות וסכינים. לטענת האנתרופולוג וחוקר המאובנים סטנלי אמברוז (Ambrose) מאוניברסיטת אילינוי, כדי להבין את גודל הזינוק הטכנולוגי של האדם הניאנדרתלי, עלינו לחשוב על ההבדל בין אוצר המילים של קופים לאוצר המילים של האדם המודרני.
אמברוז, הקושר בין טכנולוגיה לתרבות, גורס שהסיבה לזינוק הטכנולוגי קשורה קשר ישיר להתפתחות המוח. המוח גדל באופן משמעותי, עובדה שהובילה להתפתחות של
שפה. "רק 12 אלף שנים יחלפו בין הופעת החץ והקשת - ועד לתחנת החלל הבינלאומית", כתב במאמר שפורסם בשנת 2001 בכתב העת Science.
עבודות העץ
אם בני האדם משתמשים בטכנולוגיות שונות מזה מיליוני שנים, מדוע המילה, Technology, שבאמצעותה מתארים את הדבר עצמו, היא מילה חדשה שהופיעה רק במאה ה-19? היוונים הקדמונים השתמשו ב'טכנה' (Techne) שמקורה במילה 'טק' (Tek). פירוש המילה 'טק' היא "להתקין עבודת עץ לבית ארוג": הכוונה לבניית בתים בעזרת קליעת ענפים וגזרי עץ, שיטה שהיתה נהוגה בעת העתיקה. בחלוף הזמן, הפכה אומנות בניית הבית הארוג למורכבת ולכן חייבה התמקצעות והתמחות. "עבודת העץ" נודעה בשם Tektom ולכן היתה משמעותה של ה'טכנה' מצומצמת לכדי סוג של ידע מקצועי בבניית בתים מעץ.
המשמעות המצומצמת של ה'טכנה' הורחבה במהירה. כאשר המשורר הומרוס, שחי במאה התשיעית או העשירית לפני הספירה ושחיבר את ה"איליאדה" וה"אודיסאה", השתמש במילה 'טכנה', הוא השתמש בה בכמה מובנים כדי לתאר תכונות ויכולות שונות:
מובן אחד הוא כדי לתאר "מיומנות" (Skill), דוגמת המיומנות של בנאי הספינות. מובן שני מתאר "אומנות" (Craft), כמו האומנות של מחשלי הברזל. מובן אחר קשור למילה "פיקחות" (Craftiness) של אלוהים, פרוטיאוס, המסוגל לשנות את הצורה שלו כרצונו. ולבסוף 'טכנה' תיארה גם "תכסיסנות" (Plan), כמו התכסיסנות של אייגיסתוס שתכנן להרוג את אגממנון.
כדי להבין טוב יותר את היחס של היוונים אל הטכנה יש לעמוד על אבחנה נוספת שהיתה קיימת בתקופתם - זו שבין ה-Phsis ל-Poisis. ה-Phsis הוא ה"טבע" שעל פי היוונים יצר את עצמו ונוצר מתוך עצמו. ה-Poisis לעומת זאת אינו יכול לבוא מתוך עצמו; הוא המלאכותי, תלוי במשהו אחר כדי להגשים את עצמו, שכן הוא תוצר של פעילות בני האדם שיוצרים דברים. דברים אלו הם המכשירים, הכלים, או אם נרצה בשפתנו: הטכנולוגיות.
אריסטו, שחי במאה הרביעית לפנה"ס, התייחס למונח 'טכנה' כשייך אל ה-Poisis, כלומר כאל סוג של אומנות שמטרתה להביא משהו לכדי קיום. הרפואה לדוגמה היא 'טכנה' שמטרתה לרפא את החולים. נגרות היא 'טכנה' שמטרתה לבנות דבר מה מעץ. מטרת העשייה, לשיטתם של היוונים, מקופלת ונגזרת מפעולותיו של היוצר שמכניס את הסיבה במכשיר ומכאן שהוא גם מעניק ליצירה את סיבת קיומה.
יוונים, אוהבים טכנולוגיה?
למרות תפישתם המתקדמת של היוונים את מהותה של הטכנולוגיה, אין להתרשם מהם כחובבי טכנולוגיה גדולים. החוקר הגרמני ליאו שטראוס (Strauss), שהתמחה בפילוסופיה פוליטית באוניברסיטת שיקגו, טען כי היחס של היוונים אל טכנולוגיה היה יחס של חשדנות ושמרנות. הסיבה לכך, גרס שטראוס, טמונה בכך שהם סברו שיש קשר בין שינויים טכנולוגיים לשינויים חברתיים-פוליטיים, ומשום כך, הם לא התלהבו במיוחד מטכנולוגיות חדשות ולא עודדו את אלו שביקשו להביאן לעולם.
אדרבא, הם דרשו להטיל פיקוח פוליטי-מוסרי על המצאות וטכנולוגיות חדשות: "העיר הטובה והחכמה תחליט באילו המצאות יש להשתמש ואילו המצאות יש לדכא", הסביר שטראוס את גישתם.
ובכל זאת, ישנו יוצא דופן אחד: המצאות בתחום המלחמה. תחום זה היה התחום הטכנולוגי היחיד אשר בנוגע אליו היתה הסכמה שתהיה זו שגיאה להטיל מגבלות על התפתחותו; נראה שישנם דברים שאינם משתנים.
הרומאים ייחסו למעשה הטכנולוגיה ערך רב יותר מהיוונים ומשוררים רומאים שחיו במאה הראשונה לפנה"ס, דוגמת פובליוס פפיניוס סטאטיוס (Statius), הקדישו שירים לפלאי ההנדסה. פליניוס הזקן (Pliny) כתב סיפורים שבמרכזם ניצבת טכנולוגיה מרשימה.
התחייה ואטלנטיס החדשה
העיסוק בפילוסופיה של הטכנולוגיה, במקומה ובתפקידה בחיי האדם כמעט ונעלם בימי הביניים. בתקופה זו, האמונה בקדמה באמצעות התפתחות טכנולוגית נחשבה לאמונה הגובלת בכפירה. למרבה השמחה, העיסוק בטכנולוגיה, בחידושים והמצאות ישוב לאחר פרסום האוטופיה של פרנסיס בייקון (Bacon) "אטלנטיס החדשה" ב-1627
(למרבה הצער, בייקון לא הספיק להשלים את החיבור, שהתפרסם רק אחרי מותו).
בחיבור מתאר בייקון חברה אידאלית החיה באי נסתר מן העולם החיצון, בבחינת רואה ואינה נראית. באי מתגורר מלך המקבל ייעוץ מחבורה של מדענים ומהנדסים המחולקים לקבוצות העובדות במכון מחקר המכונה "בית סלומון", סוג של MIT, העוסק בכל תחומי המדע והטכנולוגיה. חברי הקהילה מתוארים כשרויים ברווחה, אושר והרמוניה משום שהם מקיימים מחקר מדעי מקיף ועצום ממדים ומשכילים לעשות שימוש בפירותיו לרווחתם החומרית.
תחומי המחקר נרחבים והם כוללים ניסויים בתחום המטאורולוגיה, הכימיה, הפיזיקה וכן ניסויים ביולוגיים בצמחים, בעלי חיים ובני אדם. פיתוחים אלו והרווחה החומרית שהם מביאים, גורמים לחברי קהילת אטלנטיס לשמוח בחלקם ולמלא את ייעודם החברתי. לשיטתו של בייקון אין לטכנולוגיה כל תופעות לוואי רעות או בעייתיות. תחת זאת, המדע והטכנולוגיה הופכים את האנשים למאושרים יותר, מחסלים את העוני ואת אי הצדק ומשפרים את איכות החיים.
בייקון מקדיש זמן רב לתיאור הפיתוחים הטכנולוגיים באי: ישנן מערות שנחפרו כדי לשמש כמקררים, צוללות החוקרות את מעמקי האוקיינוסים, אנשים המחקים את תנועת הציפורים כך שיוכלו לעוף באוויר, מגדלים בגובה של מייל באמצעותם ניתן לחזות את מזג האוויר, ומכשיר מיוחד באמצעותו הקול האנושי מוגבר וניתן לשמוע אותו למרחוק.
החיבור של בייקון סוחף ומרתק לא רק בשל התיאורים החדשניים שלו, אלא גם מכיוון שהוא נחשב לחיבור הראשון שמציג את כיבוש הטבע באמצעות טכנולוגיה בדומה לדרך שבה צבא כובש מדינה אחרת.
חיפוש אחר המילה "טכנולוגיה" בטקסט של בייקון יניב את המספר העגול אפס, זאת אף על פי שבייקון מתאר טכנולוגיות רבות. מאידך, הוא משתמש שבע פעמים במילה "המצאות" (Inventions). הנה עוד תזכורת לכך שהמילה "טכנולוגיה", היא מילה צעירה כל כך.
הטכנולוגיה עולה לבמה
הופעת הבכורה של המילה Technology היתה ככל הנראה לפני 190 שנה. בשנת 1829 פרסם ג'ייקוב ביגלו (Bigelow) מאוניברסיטת הרווארד ספר שכותרתו "אלמנטים של טכנולוגיה" (Elements of Technology). גם הופעת הספר לא עזרה להחדיר את המילה לשיח הציבורי. חיפוש במסד נתונים מיוחד של אוניברסיטת קורנל, שבאמצעותו אפשר לחפש בכמאה אלף מאמרים שפורסמו בכתבי עת בין השנים 1926-1815, מעלה כי עד לסוף שנות הארבעים של המאה ה-19, כמעט כל ההתייחסויות
למילה Technology נעשו כאשר מישהו כתב על הספר של ביגלו או כאשר הוא עצמו כתב על הספר שלו.
ביגלו לא השתמש במילה Technology באופן המודרני המוכר לנו כיום, אלא באופן שהיה מוכר במאה ה-19. כלומר, כמקבילה למונחים דוגמת "האומנויות המכניות", "מדע" או "האומנויות השימושיות". למעשה, במהדורה המחודשת של ספרו, שיצאה לאור בשנת 1840, הושמטה המילה Technology מכותרת הספר לטובת המונח The Useful arts (האומנויות השימושיות).
היחס אל המילה Technology השתנה במעט בשנת 1861 כאשר הוקם MIT, "המכון לטכנולוגיה של מסצ'וסטס".
הסיבות בגינן החליטו במכון להשתמש במילה Technology ולא במילה Polytechnic שבה השתמשו באותה התקופה כדי לתאר לימודים טכניים גבוהים, אינן ברורות לגמרי; אך גם הקמתו של המוסד היוקרתי לא תרמה משמעותית להחדרת המילה. מורים העדיפו את הביטוי technical education (חינוך טכני) כאשר דיברו על לימודים בתחום הטכנולוגיה. אפילו כאשר קרל מרקס (Marx) כותב על טכנולוגיה, אין הוא מכנה אותה בשם הזה אלא בשמות אחרים כמו מכונות, מיכון, ומילים אחרות שמתייחסות אל הדבר עצמו מבלי לומר את שמו החדש.
אז איך בכל זאת הפכה הטכנולוגיה לכינוי כולל למכשירים המקיפים אותנו ביומיום? קראו על כך בהמשך הכתבה שיתפרסם ביום ראשון.
המאמר המלא התפרסם בגיליון אפריל של מגזין גליליאו .
לפנייה לכתב/ת 
