גזרות האוצר: המירוץ אחר הארנק האבוד
האוצר אימץ סגנון חדש - האצלת סמכויות במתק שפתיים, והטלת ההכרעה איזו גזרה לקבל ואיזו לדחות על השרים. אך פקידי האוצר ממשיכים לחפש את הארנק מתחת לפנס, לא נוגעים בתרומת מס של האלפיון העליון, ומגלים חולשה מול גדרות מערכת הביטחון
סגנון עבודה חדש של פקידי האוצר נחבא מאחורי מסמך גזרות התקציב שהופץ אמש (ד') בין שרי הממשלה. לא עוד מתן תכתיבים חד כיווני מהאוצר לממשלה, בלחץ ובמקשה אחת כספר החתום לפי מסורת העבר - אלא האצלת סמכויות אל שרי הממשלה במתק שפתיים. מעתה, פקידי האוצר מציעים רק אופציות להתאמת נפח ההוצאות למסגרת הדיאטטית של התקציב, וההכרעה איזו גזרה לקבל ואיזו לדחות היא כולה של השרים.
תגובות על הקיצוצים:
- זעם על הקיצוץ: הרחבת התקציב - או משבר פוליטי
מסמך הגזירות אינו סוף פסוק - ולא רק בגלל שהוא לא ייצא מהממשלה כמו שנכנס, וגם לא ייצא מהכנסת כמו שהגיע אליה משולחן הממשלה. מכתבו של הממונה על התקציבים באוצר, רם בלינקוב, שנלווה למסמך, לא היה מכוון רק לשרים, אלא גם לשותפי הממשלה במו"מ על עסקת החבילה - יו"ר ההסתדרות עופר עיני ונציג המעסיקים שרגא ברוש. המגעים נתקעו בשדה מוקשים. איום הגזרות נועד לתת להם סולם לרדת מהעצים.
בלינקוב מצהיר במפורש על כיוון הפשרה: האוצר יוותר על חלק או על כל הגזרות הכואבות (ובאוצר מעריכים שניתן אפילו להתגמש בהרחבה קטנה של מסגרת התקציב), אם בתמורה ייסוג עיני מבונקר ההתנגדות שלו לפגיעה בתנאי העובדים - כמו הקפאת השכר הציבורי, כולל התוספות האחרונות למגזרים שונים, וצעדים נוספים כמו מיסוי קרנות ההשתלמות. לכל ויתור יש בערך אותו מחיר מאזן בסדר גודל של מיליארדי שקלים. ברוש נדרש בקטע הזה לתרומות משלימות.
בלינקוב שולף עוד כרטיס צהוב: העלות של חבילת הגזרות, גם אם תתקבל במלואה, לא תכסה את כל הסכום - 14 מיליארד שקל - שחייבים לקצץ כדי להתאים את התקציב למסגרת. לפיכך ובלית ברירה הממשלה תיאלץ לאשר גזרות נוספות שהאוצר מחביא במגירותיו. אפשר לפרש זאת כאליבי נוסף של האוצר לניקיון כפיו, אבל גם כהצמדה דיפלומטית של אקדח לרקה של עיני וברוש לקבל הצעה "שאי אפשר לסרב לה".
מחפשים את הארנק מתחת לפנס
אלא שלאליבי הזה, כמו לקודמו כלפי השרים, יש תוקף מפוקפק. ידיהם של פקידי האוצר אינן נקיות לגמרי, ועל אחת כמה וכמה ידי הדרג של קובעי המדיניות שמעליהם. מה שבולט בהצעת התקציב הוא שאדריכליו חוזרים ומחפשים את הארנק שאבד להם מתחת לפנס, במקום להסיר את החסינות מהאלפיונים העליונים של בעלי ההון ולחפש את הארנק האבוד בסביבתם. חיסרון תרומת המס הגבוהה הנדרשת מהם זועקת בהעדרה מקובץ הגזרות.
התירוץ שמדובר בקטרים של המשק ולכן צריך להיזהר בכבודם פשט את הרגל במשבר הפיננסי והכלכלי. יש להם חלק במפולת, וחובתם המוסרית והחברתית היא לסייע בתיקון המסילה. אם לא יתנו יד לשיקומה וגם יתעלמו מבלאי הקרונות, הם עלולים למצוא את עצמם דוהרים לבד לשום מקום, אחרי שהקרונות קרסו וירדו מהפסים בזה אחר זה.
הארנק האבוד נמצא גם מאחורי הגדרות של מערכת הביטחון. חולשת מקבלי ההחלטות בדרג הממשלתי מונעת מהם להשתלט גם על הפרה הקדושה הזאת. מערכת הביטחון נלחמת באוצר בשיטה הצבאית שההתקפה היא ההגנה הכי טובה. האוצר דורש קיצוצים בשם טובת המשק. הם דורשים תוספות בשם טובת ביטחון המדינה, ואל תבלבלו להם את המוח עם העובדות.
הקיצוצים לא פוגעים בדרג הלוחם
והעובדות הן, למשל, שהקיצוצים המוצעים אינם פוגעים בדרג הלוחם ואפילו מחזקים אותו על חשבון קילוף שכבות שומן שהעלו יחידות השירותים שבעורף. מאות משרתי הקבע המיועדים לפיטורים הם עובדים יקרים במתקנים לוגיסטיים שניתן להחליפם בידיים פרטיות וזולות יותר.
דחיית גיל הפרישה של קצינים ונגדים איננה מזקינה את דרג המפקדים בשדה, אלא נוגעת למשרתים באלפי המשרדים והמחסנים. היום הם פורשים בגיל צעיר יחסית (50) ופתוח לקריירה שנייה עם פנסיה ממשלתית נדיבה לכל חייהם. מדוע להעדיף אותם על פני מקביליהם במשרדים האזרחיים שזכאים לפנסיה זעומה מגיל 67?
אבל מה שמציק באמת לראשי מערכת הביטחון היא דרישת האוצר לתת לאנשיו קו פתוח למחשב תקציב המערכת, לשם בקרה שוטפת אחר תנועות הכספים וניצולם. השקיפות נדרשת כדי לאתר כל פרצה טובה לייעול וחיסכון.
בעיני הדרג המדיני האזרחי, תקציב הביטחון דומה היום לעב"מ שמתנהל כמו אוטונומיה. שליטת האוצר חלקית. בקרת הכנסת גובלת בבדיחה. הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון נדרשת לאשר תקציב שנתי בעשרות מיליארדים בפחות מחצי יום, בלי לרדת לפרטים. שינויים שוטפים בין סעיפי התקציב עד 50 מיליון שקל מאושרים רק בדיעבד, לאחר מעשה.
באוצר אומרים כי אין למערכת הביטחון מה להסתיר ולחשוש מהפיקוח השוטף והשקיפות שדורש האוצר, אם אכן כל ההוצאות, במהות, כמות ומחיר מוצדקים ברמת העלות-תועלת, וההתנהלות השוטפת תקינה ונקיה מתחבולות. מקור בליכוד שאל היום, בתגובה לרמז של שר הביטחון מאתמול כי כל פגיעה בתקציבו תגרור משבר ממשלתי, אם אהוד ברק אכן חושב שבהמשך החסינות לתקציב הביטחון הוא ישיג את פוליסת הביטחון הפוליטי שלו.
