שתף קטע נבחר

 

הילד דיסלקטי? אבל מה זה אומר בדיוק?

הפרעת קשב וריכוז, PDD, טראומה, דיסלקציה... למומחים מאוד קל לזרוק מונחים מקצועיים מורכבים, אבל הפסיכולוג גיל ונטורה רוצה להזכיר לכם שהמומחים הטובים באמת - ידעו להסביר לכם, במילים פשוטות - מה באמת יש לילד

"אבק מילים מתות דבק בנפשך. נשמתך בדומיה טהר"

(רבינדרנת טאגור, משורר הודי ואיש חכם מאוד)

 

ועכשיו שקט. הביטו בילד שלכם. הביטו בו בעיניים נקיות. מה הוא עושה? לאן הוא הולך? עם מה הוא משחק? עם מי?

 

בתוך אוקיינוס הקשקשת ומפלי הברברת על גידול ילדים, הורים צריכים להתמודד עם אויב ערמומי וחמקמק במיוחד. מדוע ערמומי? כי הוא מסווה את עצמו לידיד שלהם. אתם מכירים אותו. אתם שומעים אודותיו ופוגשים את בניו ובנותיו לפחות חמש פעמים ביום.

 

דיסלקציה. רגשי נחיתות. רגרסיה. PDD. קשיים גרפו-מוטוריים. טראומה. קנאת הפין. ספרציה. חרדת נטישה. קשיים ברכישת תפקידי מין. סטרס. אבחון פסיכו-דידקטי. IQ. אינטליגנציה רגשית. הפרעת קשב וריכוז. טראומה.

 

המונח המקצועי, אלא מה?

 

כמה עולה מסטיק בזוקה?

חומה עבה של ז'רגון לועזי וצירופי אותיות מסתוריים הולכת וממוקמת בין ההורים לבין אנשי החינוך והסיוע הלימודי והנפשי. האנשים שאמורים לשתף פעולה יחד לטובת הילד ולהיות יועצים ידידותיים של המנכ"לים הבלעדיים של הארגון המשפחתי (אמא ואבא!), מבדלים עצמם מלקוחותיהם החשובים באמצעות מילים שמשמעותן המדויקת סתומה לעיתים אף עבורם.

 

מדוע? ראשית, אם נפנה להסבר הציני ביותר (ולא הנכון ביותר, בהכרח), הרי שכדאיות כלכלית משחקת פה תפקיד מרכזי. המגמה הארורה הזו נזלה אלינו מתחומי צריכה אחרים: מסטיק בזוקה פשוט היית יכול למכור בשני שקל מקסימום. מסטיק שמוריד את רמת החומציות בשן מעבר לדרגת P.H ספציפית הוא מסטיק שאפשר לגבות עליו לפחות פי שלוש.

 

באותו אופן, איש חביב שמקשיב לך כשאתה מדבר על הקשיים של הבת שלך בלימודים ובחיים, מדבר איתך כמו בן אדם, ומנסה יחד איתך לחשוב מה אפשר לעשות ואיך לעשות את זה, ייאלץ לגבות הרבה פחות מצלצלים לשעה מאדם נשוא פנים שמנהל את מכון "דיסלקטוגרמה". אותו אדם המתמחה בהפרעות אודיו-תפקודיות של תנוך האוזן השמאלי, ומקבל אותך לתהליך בדיקה שנועד לאתר ליקויים ברכישת מוטוריקה עדינה ובדידקטיקה של ההמיספרה השמאלית (בחיי, אין לי מושג מה כתבתי עכשיו!).

 

מומחה טוב יודע להסביר

מומחים מומחים. כולם נהיו פה מומחים למשהו. אני חייב לזעוק פה איזושהי תובנה שמלווה אותי כבר לפחות חמש עשרה שנים: כאחד שהתבונן בימבה תשומת לב על מומחים, וירטואוזים, תותחים וקליברים בכל תחום, מרוק כבד ועד פסיכיאטריה, למדתי על בשרי שככל שאדם הוא יותר מומחה בתחום מסוים הוא מדבר יותר פשוט!

 

וכל כך למה? כי מונח מקצועי בדרך כלל מתאר משהו, ולא מסביר אותו. מומחים טובים יודעים להסביר. הם יודעים להסביר ככה שהאחר יבין, וכדי שהאחר יבין, הם חייבים לזכור שהוא לא רכש את המונחים שהם למדו. הם חייבים, אם כך, לדבר פשוט.

 

בואו ניקח דוגמא קלאסית (שסופקה לי ע"י מורי ורבי, רמי כץ). האמא שואלת את היועצת / מורה / מנהל / מאבחן, למה הילדה שלה כל כך מתקשה בשיעורי העברית בבית הספר, ולמה היא כל כך סובלת בשבתה על שיעורי הבית. הם מביטים באדנות אמפתית מתבקשת וסחים לה: "כי היא דיסלקטית".

 

רק רגע אחד. מה זה בעצם אומר "דיסלקטית"? זה כולה מונח תיאורי שמקיף קטגוריה ומשמעותו "מישהו שיש לו איזושהי בעיה ממוקדת שמקשה עליו ללמוד לקרוא". אי לכך, לומר לאם שלילדה שלה קשה בשיעור עברית כי היא דיסלקטית, זה בדיוק, אבל בדיוק כמו לומר לה "הבת שלך מתקשה בקריאה כי קשה לה לקרוא".

 

כמובן שהשאלה הבוערת היא "למה?" למה קשה לה לקרוא? צאו וחישבו – עשרה תלמידים סטנדרטיים עשויים להפגין דיסלקציה, ואצל כל אחד יהיה גורם אחר שאחראי לחגיגה. הראשון מתקשה למקד את מבטו בגירויים חזותיים קרובים, לשני יש בעיה לשמור על תשומת לב נאותה לאורך זמן למילים שמושמעות לו, השלישי פשוט פוחד עד מוות מביקורת רעה בכל פעם שהוא פותח את הפה וכן הלאה.

 

פשוט תשאלו

מונחים מקצועיים יכולים לסדר לך לכל היותר כמה תופעות תחת כותרת אחת. במקור הם נועדו לפשט, לא לסבך. להבהיר, ולא ליצור מסתורין.

 

אי לכך ובהתאם לזאת, הורים יקרים, היה ונתקלתם במונח מקצועי עלום במהלך אינטראקציה עם מורה / פסיכולוג / גננת / יועץ, פנו במהירות את המקום ודווחו לתחנת המשטרה הקרובה. אם נדבר באופן קצת פחות ציורי ויותר ברור – אל תעיזו להתבייש לומר: "סלח לי, אני לא כל כך מבין את המושג הזה ולכן אני לא ממש יודע למה אתה מתכוון. האם תוכל להסביר לי את זה במילים פשוטות?" תתעקשו להבין.

 

לכל אלה החוששים לדימויים העצמי, אני יכול רק להצהיר מניסיוני הדל שרוב הסיכויים הינם שהערכת הצד השני כלפיכם רק תגבר, והם ישמחו בסתר ליבם לחזור לפסים ענייניים.

 

אז כדאי שתקשיבו לי, כי אני מה זה צודק.

 

על החתום: גיל ונטורה, מומחה עולמי לחקר התנהגות אוכלוסיה עירונית בתנאים של מחסור בפלאפל בשעות הצהריים המוקדמות.

 

גיל ונטורה הוא אבא לשניים, פסיכולוג, מעביר קורסים והרצאות בנושאי הורות ובנושא החשיבה היצירתית, יועץ קריירה ומאמן חשיבה, מרצה לפסיכולוגיה התפתחותית ואחראי ארצי על קורס אינטליגנציה אנושית באוניברסיטה הפתוחה.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים