הרגע ילדת. איך את לא מאושרת?

נכון שאת מאושרת? אחרי 9 חודשים, סוף סוף יוצא לאוויר העולם הפלא הזה שכל כך חיכית לו. נשים מדברות על תחושה של נס, התעלות והתאהבות ביצור הקטן שיוצא לאוויר העולם.

למרות כל אלה, לידת תינוק היא בעצם משבר. הלידה מביאה איתה שינוי בכל התחומים, לשני בני הזוג, אך במיוחד לאישה. שינוי שמחייב גיוס של מנגנוני הסתגלות והתמודדות ברמה האישית, בין בני הזוג וגם במשפחה המורחבת. כל תחומי החיים משתנים.

"אני אמא"

מעבר לשינויים הברורים, עם התינוק החדש שדורש התארגנות סביבו, ישנם שינויים נוספים שצריכים להתרחש, ואלה סמויים מן העין.

אישה שהופכת לאם צריכה לעבור מסע פנימי של שינוי וגיבוש מחדש של הזהות העצמית שלה. כל מה שהכירה בעצמה במשך ה-20, 30 או 40 שנה של חייה, עומד להשתנות. ההריון והלידה מציפים אצל האישה תכנים שקשורים לילדותה וליחסיה עם הוריה. תכנים אלה היו מודחקים במשך שנים במידה זו או אחרת, ועכשיו הם עולים ומשפיעים על האופן בו היא חווה את עצמה כאם ועל מערכת היחסים עם התינוק שלה.

התינוק החדש, שתלוי לחלוטין באימו, מעורר רגשות ותחושות חדשים, שלא חוותה מעולם, בעלי עוצמה חזקה, לעיתים סותרים ומבלבלים. בתוך כל אלה אישה ההופכת לאם צריכה לגבש זהות עצמית חדשה. זהות שמורכבת מכל מה שהכירה עד כה, ומהמושג חדש "אמא". האני הישן והמוכר צריך לחבור למושג הטעון "אמא", כך שתוכל לאט לאט לומר על עצמה, וגם להרגיש ש"אני אמא".

המסע הפנימי הלא פשוט הזה לא מתרחש באווירה של שלווה נטולת דאגות. הוא קורה בזמן שהאם החדשה צריכה ללמוד להכיר את התינוק החדש שלה, אמורה ללמוד לטפל בו, סובלת ממחסור חמור בשינה, ולפעמים גם מכאבים של חתך החיץ או הנקה. התינוק החדש נולד עם צרכים משלו ומזג משלו שלא תמיד מתאימים למה שאותה אישה ציפתה לו.

בין 50-80% מהנשים שיולדות סובלות ממה שמכונה בשפה הרפואית דכדוך לאחר לידה, או בייבי בלוז. מדובר בעצם בסערה פנימית של רגשות ומצבי רוח. נשים מתארות תחושות של עצב ודכדוך, שמתחלפים עם הרגשה טובה ושמחה. הן ריגשיות ופגיעות, וכל מילה לא במקום יכולה להחוות כעלבון קשה. לעיתים הציפייה לפני הלידה שהכול יהיה מושלם ונהדר גוררים תחושות של אשמה ובושה, ובעיקר בלבול. אמהות שואלות את עצמן - מה קורה לי? אולי אני לא בסדר? אולי אני לא אמא מספיק טובה? אולי אני בכלל לא מתאימה לתפקיד הזה?

לרוב התסמינים יתחילו ביום הרביעי לערך לאחר הלידה, ויחלשו ביום העשירי. לרוב, ללא טיפול של אנשי מקצוע. בניגוד למה שקורה בדיכאון שלאחר לידה, במצבים אלה לפי הגדרתם אין פגיעה משמעותית בתפקודה של האם. המצב הבעייתי והקשה יותר הינו דיכאון אחרי לידה.

 צריכה לגבש זהות עצמית חדשה. צילום: index open

דיכאון לאחר לידה

כ-13% מהיולדות סובלות מדיכאון לאחר לידה - PPD. מדובר בדיכאון לכל דבר, אשר מופיע בתקופה שלאחר הלידה. למה הכוונה אחרי הלידה? ההגדרה בספרות הרפואית נעה בין חודש לשלושה חודשים אחרי הלידה ויש המרחיקים אפילו עד שנה לאחר הלידה.

אם קודם דיברנו על סערה קטנה, כאן הסערה חזקה יותר, הסבל מתעצם, ולרוב תהיה פגיעה ביכולת האם לתפקד, ברמות שונות. מאפייני ההפרעה הם ירידה באנרגיה, תחושת עצב או מועקה שמלווים את האישה כמעט כל היום ולעיתים גם בכי. לדיכאון גם מאפיינים פיזיים כמו קושי להירדם או לישון, גם כשמישהו שומר על התינוק, יקיצה מוקדמת, ירידה בתיאבון, ירידה מהירה במשקל.

למרות המונח "דיכאון", בחלק מהמקרים הנשים מתארות דווקא תסמינים של חרדה. הכוונה לתחושה עמומה ומעיקה של פחד ללא הסבר הגיוני, מתח, וביטויים גופניים של חרדה כמו דפיקות לב חזקות או מואצות, הזעה, סחרחורת, אי נוחות בבטן ולעיתים אף שלשולים או הקאה.

אחד המאפיינים הבולטים והקשים ביותר בדיכאון הוא שינוי של צורת החשיבה והאופן בו חווים את החיים. "הכול נראה לי שחור", "כל החלטה נראית כמו הר," "הכול מלחיץ אותי" - כל אלה משפטים ששמעתי מאימהות שסבלו מדיכאון לאחר לידה. מופיעות מחשבות קשות של חוסר ערך עצמי, של אשמה או של ייאוש וחוסר טעם בחיים.

לפעמים הדיכאון הופך קהה ומופיעה תחושה של ניתוק וקהות רגשית. מאפיינים נוספים הם חוסר יכולת לחוות הנאה, כולל הנאה מהתינוק וקושי להתקשר לתינוק. לא תמיד התמונה ברורה כל כך. לפעמים נשים סובלות מתחושות של עצב, חוסר הנאה, מחשבות קשות של חוסר ערך עצמי, אך מצליחות איכשהו "לסחוב" הלאה, לטפל בתינוק ואפילו לא להראות מדוכאות כלפי חוץ.

קשה לאישה לאבחן את עצמה ולומר שהיא סובלת מדיכאון. כבר אמרתי קודם שכחלק מדיכאון מופיעות מחשבות של חוסר ערך עצמי וחוסר ביטחון. נשים אחרי לידה יחשבו על עצמן שהן אימהות לא מספיק טובות, ועלולות להרגיש תחושות קשות של אשמה ובושה. תחושות אלה עלולות להוות מכשול בפני פניה לעזרה, כאשר הפניה לעזרה נחווית, שלא בצדק, כהודאה בכישלון בתפקוד כאמא.

המצב הקיצוני - מצב פסיכוטי

צריך גם לדעת שאם הדיכאון מחמיר, יכולות להופיע גם מחשבות על פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק. זהו אור אדום וזו אחת הסכנות במצב של דיכאון. כאן המקום להזכיר הפרעה נוספת, שעלולה להתפתח לאחר לידה והיא מצב פסיכוטי שלאחר לידה. זוהי הפרעה הרבה פחות שכיחה, ומופיעה בערך באחת מאלף יולדות. היא יכולה להיות קשורה לדיכאון שלאחר לידה או להופיע כהפרעה בפני עצמה. הסכנה לאם ולתינוק מחייבת בדרך כלל אשפוז.

ללא טיפול, מצב של דיכאון יכול להמשך כשבעה חודשים ויותר. בחודשים הראשונים, יכולתה של האם להתקשר לתינוקה, להיענות לצרכיו ולהגיב אליו רגשית, חשובה מאוד להתפתחותו כאדם שלם, עצמאי ויצירתי. מחקרים שעקבו במשך שנה עד שנתיים אחרי תינוקות שאמם סבלה מדיכאון לאחר לידה, מצאו קשר לפגיעה בהתפתחותם הרגשית והשכלית ובאיכות ההתקשרות שלהם לאמם.

מי תסבול מדיכאון לאחר לידה?

המחקרים לאורך השנים מצביעים על מספר גורמי סיכון ברורים שקשורים להתפתחות דיכאון לאחר לידה: תורשה של הפרעות פסיכיאטריות ודיכאון בעבר. דכדוך לאחר לידה גם הוא גורם סיכון להתפתחות דיכאון לאחר לידה. 20% מהנשים שסובלות מבייבי בלוז יפתחו בהמשך דיכאון של ממש.

ישנן אוכלוסיות נשים מסוימות שנמצאות בסיכון מוגבר לפתח דיכאון אחרי לידה. ביניהן נשים שסובלות מאלימות של בן הזוג, בנות עשרה שנכנסות להריון לא מתוכנן, נשים שילדו תינוק הסובל מבעיות רפואיות קשות, נשים שסבלו מתסמונת קדם ווסתית, וקרוב לוודאי נשים שסבלו מפגיעה מינית בעברן.

לא אחת שואלות אותי נשים שמגיעות לטיפול - למה זה קורה? זה קשור להורמונים? אכן, נמצא שלגורמים הורמונלים תפקיד בהתפתחות דיכאון לאחר לידה. למרות זאת, כיום מתרבים המחקרים המדגימים דווקא את חשיבות התמיכה שיש לאישה, או חוסר התמיכה, בהתפתחות ההפרעה. יתכן גם שנשים המפתחות דכדוך אחרי לידה, ויקבלו תמיכה, הבנה, הכלה, יתאוששו, ואחרות שלא יקבלו, עלולות לפתח דיכאון לאחר לידה.

מכאן החשיבות הגדולה שיש להתארגנות סביב הלידה. הן ברמת העזרה הטכנית והן מבחינת התמיכה הנפשית שאישה יכולה לקבל. טכנית כדאי לקבל כמה שיותר עזרה: אוכל מוכן, עזרה בלדאוג לצרכי הבית ולהוריד כמה שיותר מטלות מאישה שלא מזמן ילדה.

סיפרתי קודם על המסע הפנימי הלא פשוט שאישה עוברת אחרי לידה. כל אישה שילדה זקוקה גם לתמיכה והכלה מבחינה נפשית. היא זקוקה להרגשה שמישהו מבין אותה, מבין מה שעובר עליה. שיש לה לגיטימציה גם למחשבות ורגשות קשים, ואפשרות לתת מקום גם לקושי. היא צריכה מקום לפתח את הביטחון שלה ביכולותיה לתפקד כאם. היא צריכה ללמוד לנווט בין התחושות הפנימיות שלה לעצות שהיא מקבלת, והרבה, מכל מי שסביבה. לשם כך היא צריכה תמיכה בלי לחץ ובלי שיפוטיות וביקורת. התמיכה יכולה להגיע מבן הזוג, מחברה טובה, מאמא, ולפעמים או בנוסף מאנשי מקצוע.

מה עושים כדי לטפל?

חשוב לדעת שיש טיפול טוב ויעיל לדיכאון. הטיפול צריך לכלול הדרכה להתארגנות המחודשת עם התינוק החדש, אבחנה נכונה של המצב, פסיכותרפיה (שיחות) או תרופות לפי המצב. הטיפול התרופתי המקובל כיום בדיכאון לאחר לידה הן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, למשל סרוקסט, ציפרמיל ולוסטרל. לתרופות יעילות דומה כטיפול נוגד דיכאון והן נבדלות בפרופיל תופעות הלוואי שלהן.

ולסיום, נימה אופטימית. לידת תינוק הינה משבר, אבל משבר הוא לאו דווקא משהו שלילי. בסינית, המושג משבר כולל בתוכו את המילים "הזדמנות" ו"שינוי". ואכן, אמהות שצולחות את המשבר הזה, גם אם חוו דכדוך או דיכאון, אך קיבלו את העזרה שהן צריכות, מתארות שחווּ תהליך של צמיחה והתפתחות במסע הזה, הקסום, המסע לאימהות.

• ד"ר ליאת הולר-הררי היא פסיכיאטרית, פסיכותרופיסטית (טיפול פסיכולוגי) ומדריכת הנקה. מתמחה בטיפול בנשים ומנהלת אתר "נפש אם" למידע ותמיכה לאימהות ברשת.