370 מעלות

כשתסתכלו עליה מבחוץ, תתקשו למצוא את ההבדלים בין הניסאן 370Z לדגם שהיא החליפה, ה־350Z. והאמת היא שתתקשו למצוא אותם גם כשתנהגו בה, אבל זה בעיקר כי תהיו עסוקים מדי בלזרוק זנב ובלחרוך צמיגים ובלהרגיש גברים

שחר הזלקורן, פריזפורסם: 18.05.09 , 13:17

באחד מימי השרב שנחתו עלינו לרגל פסח, "גורם ביטחוני בכיר" אמר ל"טיימס" הלונדוני שישראל מוכנה לתקוף את איראן בהתראה של שעות. ואני אומר, בושה. מחדל. התראה של שעות? למה לעזאזל אנחנו לא מוכנים לתקוף בהתראה של דקות? או ננו־שניות? ואם כבר מדליפים מעשיות פנטסטיות לאנגלים השיכורים, למה שלא נשכלל את הסיפור? נניח, "חיל האוויר הישראלי פיתח זן חדש של טייסים, המסוגלים להשמיד את כל איראן בכוח המחשבה בלבד"? זה כבר יכניס את האיראנים המטומטמים להיסטריה.

הניסיון לייצר הטעיה מודיעינית קלושה - או לשלוח איום לא מוסווה ולא אמין - מתחיל בבעיה מוכרת של גברים: תנו להם עוזי ביד, והם כבר ירקמו מעשיות בסגנון "ב־73' כבשתי את החרמון הסורי עם שני כדורים במחסנית וסכין גילוח". בדיוק אותו דבר קורה כשהם מדברים על מכוניות: כל פלגמט שלא מסוגל ללעוס מסטיק וללכת בו בזמן הופך פתאום לאלוף העולם בראלי.

"קיבינימט זורו, שוב השארת את הבוילר דולק"

התופעה מחריפה כשמפגישים כמה גברים ביחד, ומגישים להם אלכוהול באיכות נחותה. תיאורי הנהיגה הופכים ממשהו בסגנון "נהגתי 230 כל הדרך" לסיפורי גבורה עילאית בסגנון "נהגתי 230 כל הדרך, עם יד אחת קשורה מאחורי הגב, וכשאני בכלל יושב במושב האחורי ועושה אהבה עם שתי דיילות שוודיות". לאור כל זאת, טוב יהיה אם גברים יתרחקו מהניסאן 370Z החדשה.

כמו שאומרים ב"אוטו", קרקוש

אתם מבינים, הבעיה עם ה־370Z היא שיש בה את כל המרכיבים שהופכים טיפוסים כחושים וחיוורים לחיות נהיגה שעירות: מנוע בריון, הנעה אחורית ואופי מעט פרוע ושובב. זה אומר שאחרי חמש דקות של נהיגה בהילוך שני, רוב הגברים

4 כוכבים

מנוע וגיר

השינוי בשמה של ה־Z - מ־350 ל־370 - עוקב אחרי השינוי בנפח מנוע ה־V6, שצמח מ־3.5 ליטר ל־3.7. הצמיחה הזאת מתבטאת בנתוני הכוח: 331 כ"ס ו־37.3 קג"מ הם שיפור של כמה אחוזים לעומת ה־350Z. וזה מנוע מצוין שנותן ביצועים מצוינים (5.9 שניות ל־100 קמ"ש, אם אתם חייבים מספרים). אבל מי שתופסת את עיקר תשומת הלב היא דווקא התיבה הידנית, המציעה שישה הילוכים ומנגנון מחוכם להפליא של "גז ביניים". זה פשוט עד כדי גיחוך: מורידים הילוך, והתיבה עושה לבדה "בליפ" קטן על המצערת. זהו, לא צריך יותר לעקם את הרגליים במשחקי עקב־אגודל. זה אמנם גורם לנהג להרגיש מיותר, אבל זה עובד כל כך טוב שקשה להבין למה זה עוד לא מותקן בכל מכונית ידנית. אגב, עצלנים יוכלו לרכוש את ה־Z עם תיבה אוטומטית, בעלת שבעה הילוכים ואופציה לתפעול ידני. אבל היא לא ממש מבריקה תחת לחץ, והיא בטח לא מהנה כמו התיבה הידנית.

יתחילו לנופף בידיים בתנועות המתארות כל מיני סוגים של החלקות כוח. "אני? את כל סדום־ערד ירדתי על הצד בזמן שרדפו אחרי שני מסוקי משטרה, חמש ניידות ושלוש פצצות חשופות חזה".

וזה לגמרי אשמתה של ה־Z. למשל, ה־V6 מלפנים אוהב שלוחצים עליו: הוא אמנם גמיש ונחמד גם בסל"ד נמוך, אבל מהר מאוד מבינים שאת ההופעה המרכזית הוא שומר למי שיחזיק אותו בין 5,000 ל־7,000 סל"ד. גם עניין ההנעה האחורית מפתה את הנהג לכל מיני גסויות; כשבקרת האחיזה מנותקת, כל יציאה מהמקום הופכת להצהרה אנטי־חברתית עם זנב מחליק וצמיגים צווחים. וזה כל כך מהנה, שכל ניסיון לחזור לנהוג ב־Z בצורה שמרנית ומתחשבת בזולת נגמר אחרי שתיים־שלוש דקות. "בחייכם", אתה אומר לשאר העולם. "אם אתם רוצים שאני אנהג לאט, תנו לי טרקטור".

אבל ה־Z היא לא רק חזה שעיר ושרירים משורגים: יש לה גם שכל. בניגוד לקודמתה, ה־350Z הברוטלית והקצת קהה - והכמעט זהה מבחינה עיצובית, ר' מסגרת - ה־Z החדשה מרגישה מדויקת וחדה. מי שיצליח לרסן מעט את רגל ימין יגלה שהיא יכולה להיות מאוד מהנה גם בנהיגה ספורטיבית "נקייה" - ושזה לא פחות מהנה מלמלוק את צווארה ולבעוט בגז בכל יציאה מפנייה. והדבר העיקרי שהופך את ה־Z החדשה לטובה מקודמתה הוא שדרוג מאוד משמעותי של הפלטפורמה - שקוצרה, הורחבה, הוקשחה, ואפילו איבדה כמה קילוגרמים. חבל רק שההגה לא מספיק חד ומדויק, כמו שראוי למכונית ספורטיבית כזאת.

בניסאן טוענים שלא רק היכולת הדינמית שופרה, אלא גם הנוחות והשימושיות. וזה נכון, אבל באופן חלקי בלבד. תא הנוסעים אמנם מהודר ומפואר למדי, ואפילו אפשר למצוא בו מקום לאחסן שתיים־שלוש שקיות מהסופר. אבל זה לא אומר שה־Z החדשה היא חתלתולה רכה ומפנקת; ההפך הוא הנכון. היא מחוספסת, נוקשה

3 כוכבים

עיצוב ופוזה

במבט ראשון נדמה שהמעצבים של ניסאן לא ממש התאמצו: ה־Z החדשה דומה מאוד לקודמתה, לא משנה מאיזה זווית אתם מסתכלים עליה. בעצם, גם במבט שני נדמה שהם לא התאמצו יותר מדי. נכון, הפנסים מלפנים ומאחור הוחלפו - וזה דווקא לא פועל לטובת ה־Z החדשה - אבל ההשפעה של ה־350Z על מחליפתה ניכר בכל. רק במבט חמישי או שישי מבינים שבכל זאת השתנה כאן משהו: ה־Z החדשה קצרה ורחבה מקודמתה, והתאמת העיצוב המקורי למכונית החדשה יצרה פרופיל שונה. כמובן שהשאלה היא האם השינוי הוא לטובה; בניסאן יסבירו לכם שהשינוי נועד ליצור עיצוב "דינמי יותר" או "הרמוני יותר". אבל אל תקנו את זה. העיצוב של ה־Z המקורית היה נקי יותר, והמכונית החדשה - דווקא בגלל העדכונים השונים - נראית כאילו היא מתאמצת יותר מדי. ומאמץ יתר זה לא משהו שמתאים למכונית המתיימרת להיות כל כך קולית.

ורועשת - והאמת, הרעשים שהיא עושה מעט מאכזבים. היה אפשר לצפות לאיזה גרגור V6 מחרמן, אבל מה שבוקע מכיוון המנוע הוא יותר בכיוון של ניסור מתכתי, שעלול להפוך אחרי כמה שעות למיגרנה קטנה.

אלא שמיגרנה קטנה לא יכולה לבטל את הקסם של ה־Z. למעשה, החספוס הזה דווקא מוסיף לה איזשהו קסם. ברגעים מסוימים נדמה שניסאן כיוונה אותה נגד האופנה הרווחת כיום בתעשיית הרכב, שלפיה מנסות מכוניות להיות הכל - גם ספורטיביות, גם נוחות וגם הגיוניות - אבל לא מצליחות לספק את תאוותו של הנהג לאדרנלין ולטסטוסטרון. וכבר אמרנו שאת מבחן ה"שיער על החזה, גז ברצפה" עוברת ה־Z בקלות ובהצלחה.

אבל רק אנשים שכותבים ב"אוטו" קוראים את "אוטו"

נוכח כל האמור לעיל, אולי בכל זאת לא יהיה רע כל כך אם גברים יתקרבו לניסאן 370Z החדשה. למעשה, קדימה: תשכחו מכל ההסתייגויות (באמת, אנחנו אפילו מוכנים לשמוע איך נהגתם בה ביד אחת בזמן שהשתמשתם בשנייה כדי לכבוש את החרמון הסורי בעזרת פצצה חשופת חזה) ורוצו לקנות אותה.

ליתר דיוק, טוסו. אין לכם ברירה אלא לטוס, מכיוון שיבואנית ניסאן עוד לא החליטה אם למכור לכם אותה. מה שלא משאיר בפניכם אפשרויות רבות: תישארו בישראל עם האיום האיראני אבל בלי ה־Z, או שתעברו לגור באחת ממדינות אירופה - בלי האיום האיראני, אבל עם ה־Z. לא ממש החלטה קשה, אם חושבים על זה לעומק.