עדות מקונגו: רוצחים ואונסים באין מפריע

יום לאחר שדווח כי עשרות אזרחים נהרגו בסוף השבוע בהתקפה של לוחמי מיליציה על עיירה במזרח קונגו, תיאר עובד ישראלי בארגון סיוע תמונה קשה של הרג, אונס וביזה בקנה מידה המוני. "משפחות שלמות נרצחות, אין דין ואין דיין", סיפר ל-ynet

דנה צימרמןפורסם: 14.05.09 , 20:24

"לוחמי מיליציות פושטים על כפרים שלמים לילה אחר לילה, רוצחים, אונסים ובוזזים - ואיש לא עושה דבר" – עדות מצמררת זו מסר ל-ynet, אייל רינייך, ישראלי העובד בארגון הסיוע הבלגי "Handicap International" , שנמצא במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. "כפרים מותקפים פעמיים או שלוש בשבוע, עד שאין כבר את מי לתקוף ואת מה לשרוף", הוסיף.

יום לאחר שגורמים בינלאומיים דיווחו כי עשרות בני אדם, רובם אזרחים, נרצחו בידי לוחמי מיליציה של בני שבט ההוטו בעיירה הומבו שבמחוז צפון-קיוו, הבהיר רייניך כי מעשי הטבח במחוז הם עניין שבשגרה. "כלי התקשורת בעולם דיווחו שהשקט חזר למזרח קונגו – אבל אלה שטויות", אמר בשיחת טלפון מגומא, בירת המחוז. "יום אחד נרצחים כאן 48 בני אדם, ויום אחר – רק 5. מדובר במשפחות שלמות, על נשיהן וילדיהן; זה קורה כאן כל הזמן, ואין שום אינדיקציה שזה הולך להשתפר. אין דין ואין דיין".

מיליציית ה-FDLR היא ארגון חמוש של בני הוטו מרואנדה, שרבים מהם הינם ילדים-חיילים. מוקדם יותר השנה, פתחו כוחות הביטחון של קונגו ורואנדה במבצע צבאי בניסיון לסלקם ולהביסם. קונגו ורואנדה טענו כי המבצע הצבאי היה הצלחה כבירה, ובתומו, נסוג צבא רואנדה מקונגו, ובאזור נותרו רק חיילים של צבא קונגו. אך מאז הצליחו החמושים לשפר עמדות ולהשתלט מחדש על שטחים שמהם סולקו, ועובדי ארגוני סיוע הזהירו כי המורדים עשויים לנקום על המבצע הצבאי באמצעות התקפות על אזרחים.

לדברי רייניך, משקיפי האו"ם, שעזבו את המחוז בתחילת המבצע הצבאי המשותף לקונגו ורואנדה, לא חזרו אליו – והשאירו את האוכלוסייה האזרחית המקומית פגיעה ונתונה למרותם של ה-FDLR מצד אחד, ושל לוחמי הצבא ומיליציות מקומיות מצד שני. "הטבח האמור התרחש לפני, תוך כדי ואחרי קרב שהתחולל בין המיליציה לבין הצבא ובני בריתו", הוא הסביר. "חלק גדול ממנו נובע מחיסול חשבונות ומניסיון להפחיד את התושבים – כדי שבפעם הבאה יחשבו פעמיים לפני שיחליטו במי לתמוך".

מפת האזור מוכה האלימות

ציורי הילדים מעידים על הטראומה

אתמול האשימה סוכנות הסיוע הבריטית אוקספם כי העובדה שמשקיפי האו"ם נתנו גיבוי לצבא הקונגלזי במאבקו במיליציית ה-FDLR מסכנת אזרחים. גם לרייניך יש ביקורת נוקבת על התנהלותם של משקיפי האו"ם. "גם קודם לא היה כאן חוק - אבל לפחות היה האו"ם. בינתיים המשקיפים יצאו מכאן, ואיש לא שם עין על מה שקורה. כשהם מגיעים זה תמיד מאוחר מדי. כשאמרתי להם כמה פעמים לשים לב למחנה מסוים כי לוחמי המיליציה מתכוונים להגיע לשם – הם ביקשו לדעת באיזה יום, כדי שלא יגיעו לאותו מחנה במקרה", הוא מאשים. לדבריו, חלק מעובדי האו"ם גם מנהלים יחסים חמימים למדי עם בכירים במיליציות.

האזור שבו אירע הטבח בסוף השבוע רחוק 40 קילומטרים מגומא, העיר שבה נמצאים משרדיו של הארגון שבו עובד רייניך. מדיווחים שקיבל מהמקום, גופותיהם של הנרצחים עדיין מוטלות בשיחים. רבים מניצולי הטבח ותושבי הכפרים הסמוכים נמלטו מבתיהם – וארגוני סיוע העריכו כי עד 250 אלף תושבי האזור ברחו ממנו. "אלה שלא ברחו עוזבים מדי לילה את בתיהם והולכים לישון בתוך הג'ונגל, מהפחד שלוחמי המיליציות יבואו לכפר באישון ליל וירצחו גם אותם. זו סיטואציה שמפרקת את כל החברה, והיא דומה במדויק למצב ששרר כאן באוגוסט-ספטמבר אשתקד. ההבדל היחיד הוא שאז המיליציה שהטילה אימה היתה ה-CNDP של לורן נקונדה, והפעם מדובר ב-FDLR", מסכם רייניך.

הטראומה ניכרת היטב גם על הילדים ששרדו את הזוועה. הציורים שציירו ילדים שנפצעו, שאותם ביקר רייניך בבית החולים, שופעים מוטיבים חוזרים של אלימות: מצ'טות, רובים והרבה דם.

מה ישים קץ למצב המייאש? "ראשית, פוקוס תקשורתי מחודש על האזור", הוא משיב. "כן דרוש לחץ על האו"ם שיעשה את העבודה שלו, למען השם, שימלא את המנדט שלו בצורה פחות פחדנית. צריך גם להפעיל לחץ על הממשלה הקונגולזית, כדי שתוכיח שהיא נוהגת לפי נורמות הומניטריות. אני לא רוצה לקחת צד בסכסוך הפנימי הזה, אבל ייתכן שמספר המיליציות כאן יקטן אם יתחילו ליישם תוכניות פיתוח לאזור הזה, שיביאו פירות של שלום; כל עוד יש כאן שחיתות ועוני, השלום לא יחזיק מעמד".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו