המשחקים הישראליים שאולי עוד תכירו
האם יש עתיד לתעשיית המשחקים הישראלית? ביקרנו בתערוכת Mess Media של המדרשה לאמנות במכללה האקדמית בית ברל, שם הציגו תלמידי התוכנית למשחקולוגיה משחקים בפיתוח
לפני מספר חודשים, הודיעה חברת Invasion Interactive כי היא מפסיקה לעבוד ומפסיקה ולתמוך במשחק Rising Eagle, משחק פעולה ישראלי כחול לבן, שהכניס קצת תקווה לתעשיית המשחקים הישראלית המנומנת.
הידיעה על סגירת החברה היכתה את התעשייה בהלם. האם זו סופה של חברה שמשקיעה שנים של פיתוח בכותר איכותי? אם כן, האם יש בכלל סיכוי לישראל להתחיל להצטרף לתעשייה הזאת, שהיא אחת מהמשגשגות בעולם כיום?
אם סגירתה של Invasion הכניסה אותנו לספקות, ביקור בתערוכת Mess Media במכללה האקדמית בית ברל, שם הציגו חלק מתלמידי התוכנית למשחקולוגיה, בה לומדים לפתח משחקי מחשב, את הפרוייקטים שלהם, גרמה לנו לפתח קצת אופטימיות.
לא מרוויחים כסף במשחקים
על דבר אחד כל מי שביקר בתערוכה מסכים: בחודשים האחרונים חלה התעוררות בתעשיית משחקי המחשב הישראלית. חלק קוראים לה התמסדות. מסלולים לפיתוח משחקים נפתחים במכללות שונות ואפילו חודרים לתוכניות הלימודים בבתי הספר התיכוניים, והשוק כולו מקבל חשיפה תקשורתית גדולה יותר מבעבר.
"אחד הדברים שקורים עכשיו בארץ זה תחום ההכשרה בתחום משחקי המחשב, גם בבתי ספר וגם במכללות. כל המכללות מתחילות להתעורר בתחומים האלה, יש לך עכשיו את שנקר, יש לך את הבין תחומי שעוסקים בזה ומכללות אחרות רק יצטרפו לכל העניין. זה הולך להיות משהו גדול כמו המחלקות לקולנוע", סיפר לנו רנארד גלוזמן, מנהל התכנים של התוכנית.
עדיין, גלוזמן לא מוכן להיות אופטימי מדי. "מי שרוצה לעשות משחקים צריך לדעת שיהיו לו כמה שנים קשות", הוא מספר ל-ynet. "אם הוא היה הולך לעבוד בהייטק הוא היה מרוויח יותר. אבל בשביל לעסוק בתוכן, לעשות דברים בהם הדם זורם בעורקים, אז צריך לשלם את המחיר הזה. וזה משהו שצריכים להבין גם כשמגיעים למשחקי מחשב בתחום הזה".
גם יובל בירב, עורך אתר המשחקים Vgames, מסכים שבארץ עדיין יש גישה בעייתית בכל הקשור למשחקים (גילוי נאות: vgames הוא שותף תוכן של ynet). "במהלך השנה האחרונה יצא משחק תפקידים טורקי, ולא מזמן יצא משחק מכות מצ'ילה. אחד מהם הגיע לכל האתרים של הגיימרים, כולם יודעים מה זה המשחק הזה, והוא מצ'ילה - לא בדיוק ממותה בתחום המשחקים. אני שואל את עצמי - איפה ישראל?"
"הכל נעשה פה בציפורניים ובאפס תקציב," הוא מוסיף, "ברוב העולם המערבי יש הקלות במס לקרנות תמיכה במשחקי מחשב, כי מבינים שזה תחום מעניין. בישראל יש קרן הקולנוע, תמיכה של המדען הראשי בחברות טכנולוגיה, אבל משחקי מחשב שזה בעצם המדיום של המאה העשרים ואחת, בזה אף אחד לא חושב לתמוך".
פרוייקטים מגוונים
למרות הפסימיות, קשה שלא להתרשם ממגוון הפרוייקטים שהוצגו בתערוכה, ונעו החל ממשחקים חינוכיים על גוף האדם, ועד למשחק ניהול בו ניתן לשלוט בזונות ולסחור בסמים.
אחד המשחקים הבולטים ביותר היה TouchBall, מעין משחק לוח, רק שאת הלוח והחיילים הסטנדרטיים החליף מסך מגע. "הרעיון הוא משחק קופסה חברתי, שבעצם יושבים ארבעה שחקנים מסביב למסך מגע לצורך העניין, ומשחקים כמו משחקים משחק קופסא לכל דבר, אבל אנחנו מנצלות פה את אלמנט המולטימדיה ומאפשרות בעצם לכל מי שיושב מסביב למסך לשחק, מספרות יוצרות המשחק, עינת חשאי וגולדי אלבז - שתיהן מגיעות מתחום החינוך.
חשאי ואלבז מעוניינות לשווק את המשחק שלהן לא רק כמוצר בודד, אלא כפלטפורמה לכל דבר - בעזרתה יוכלו יצרני משחקי קופסה להעביר את המשחקים למחשב בצורה קלה ויעילה, תוך ניצול טרנד המסכים הניידים, שהופכים לפופולרים יותר עם הזמן.
גם מפתחים צעירים נוספים הגיעו לתערוכה עם שאיפות לא פחות גדולות. עידו הדר וליאור גדות, מפתחי המשחק Fast Grid, שנראה גם בשלביו המוקדמים כמשחק מקצועי לכל דבר, חולמים להפוך אותו למשחק של ממש, שימכר בכל העולם.
"יש גם חלום גדול, לפתח משחק AAA (כותר איכותי מהמעלה הראשונה, א.ר)", הם מספרים, "אבל זה עוד חזון למועד. דבר ראשון אנחנו מדברים על לעשות משחק באורך מלא, אם אפשר בין 15 ל-40 שעות אפילו... בינתיים אנחנו לפני הבטא, והרעיון הוא כן להוסיף עוד פיצ'רים ולאחר מכן בשאיפה לעשות מזה משחק און-ליין".
פשוט לתת עוד זמן
המגוון העצום של המשחקים, והכשרון הרב שניכר בלא מעט מהם, יגרמו גם לסקפטיים לחייך. נכון, ההתחלה אולי קשה, ובהייטק אפשר לקבל המחאות שמנות יותר, אבל האהבה לתחום והיצירתיות הגדולה של המעורבים בדבר לא משאירה מקום לספק - היום אפשר להתחיל להאמין שתעשיית המשחקים הישראלית יש עתיד.
טל דינוביץ', מפתח צעיר בן 20, חושב שכל מה שצריך זה רק קצת זמן. "זו תעשייה שהיא חדשה בארץ, לאט לאט זה דבר שנבנה. עכשיו זה התמסד, עכשיו אנשים מתחילים לראות את העולם הזה, הם לא הכירו אותו.
אנשים מה שהיה להם עד היום היה סך הכל כמה אתרים ללמידה עצמית באינטרנט, עכשיו זה התמסד, וזה הזמן. אני לא רוצה להתחייב על זמנים, אבל לדעתי תוך ארבע חמש שנים - זה יקרה".