מים בנחלים? תשכחו מזה

הציבור בישראל מפסיד פעמיים - כך טוענים בעמותת "צלול": עשרות מיליוני שקלים שהציבור משלם מדי שנה לטובת טיהור שפכים אינם מנוצלים על ידי הרשויות למטרה שלשמה נגבו. בנוסף, משאירה אותנו המדינה עם זיהום מתמשך של הים והנחלים.

מנתונים שאספו אנשי העמותה ופורסמו היום (ב') עולה כי בכל שנה גובות הרשויות בין 48 ל-72 מיליון ש"ח שאמורים היו להיות מושקעים בטיהור שפכים - אך הושקעו בפועל בתחומים אחרים. התוצאה של אי ההשקעה בתשתיות מביאה להזרמת שפכים שלא טוהרו במידה ראויה אל הים והנחלים.

במקביל, מציינים בעמותה, נחלים רבים בישראל מתקיימים ללא זרימת מים טבעיים ונקיים - וכל המים הזורמים בהם הם שפכים מטוהרים במקרה הטוב - וביוב גולמי במקרה הרע. כמות השפכים, הקולחין ופלט בריכות הדגים המוזרמת לנחלים בישראל עומדת כיום, על-פי נתוני העמותה, על כ-180 מיליון מ"ק.

תמונה זו בולטת לרעה על רקע מלאי המים הנקיים שזרמו בטבע הישראלי בעבר. מנתוני העמותה עולה כי עד להקמת המדינה זרמו בנחלי החוף כ-450 מיליון מ"ק מים נקיים בשנה והם שימשו לרחצה, לקייט ולנופש. למרות שינוי בגישה שחל בעשור האחרון, בעמותה מדגישים שעד היום לא סיים אף נחל בישראל תהליך שיקום מלא.

הזיהום הקשה ברוב נחלי הארץ, טוענים בעמותה, הוא תוצאת "כשל רב שנים לו אחראיות ממשלות ישראל לדורותיהן, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות". כשל זה נעוץ לטענתם בהשקפת העולם שהיתה נהוגה משנות ה-60' בישראל, לפיה "המעיינות הם מקור מים בלתי נדלה, והנחלים הם מקור מים תפעולי ומערכת לסילוק שפכים".

בהקשר זה מציינים בעמותה בביקורת את החלטת רשות המים לדחות את ביצוע החלטת הממשלה משנת 2000 - להשיב 50 מיליון מ"ק מים שפירים לנחלים, לשנת 2015.

בעמותה הודיעו כי יפעלו לשינוי החלטה זו, וימקדו את פעילותם בחמישה נחלים: בירדן הדרומי (נחל חרוד), בנחל נעמן-חילזון, בקישון, בנחל שורק ובנחל לכיש.

"המטרה של הקמפיין הנוכחי היא גיוס דעת הקהל, יצירת מודעות למצב הנחלים ויצירת לחץ פוליטי על מקבלי ההחלטות", הסביר מנכ"ל העמותה, יריב אברמוביץ'.

סמנכ"ל העמותה, עזר פישלר ומנהלת הקמפיינים בעמותה, דליה טל, ציינו כי הסיבה ליעדי הקמפיין היא בין השאר חברתית: "הציבור שסובל מהזנחת הנחלים זה אותו ציבור שאין באפשרותו להנות מנחלים בחו"ל ואין לו אפשרות לנסוע למקומות רחוקים בארץ כדי לטייל. אותם אנשים גרים ליד מפגעים סביבתיים, אינם יכולים להנות מהטבע וסובלים במקביל מירידת ערך הקרקע".   

במרכז השלטון המקומי מתחו ביקורת על טענות "צלול": "הרשויות המקומיות השקיעו ועודן משקיעות מיליארדי שקלים בתשתיות הביוב.

"חלקו הגדול של התקציב הושג בהלוואות, שכן משרדי הממשלה לא תקצבו את ההשקעות. הסכומים לשיפור התשתיות לא נגבו מן האזרחים, ומדובר בעלילת דם של ארגונים שמבקשים לעצמם כותרות. כל הזרמת ביוב לים מחויבת בקבלת אישור ממשרדי ממשלה", לשון התגובה.