זינוק בהיקף תעסוקת החרדים בירושלים

מאז שנת 2004 - שנת הקיצוץ הגדול בקצבאות הילדים גדל בכ-70% מספר החרדים המועסקים בתעשייה בירושלים. כך עולה מנתונים שמפרסמת התאחדות התעשיינים לקראת יום ירושלים. כיום מועסקים בבירה כ-2,800 חרדים בכ-380 מפעלי תעשייה, מרביתם נשים - אך עיקר הגידול בתעסוקת החרדים נובע מכניסה גוברת והולכת של חרדים גברים לשוק העבודה.

לפי נתוני התעשיינים, מועסקים בתעשייה בכל הארץ כ-20 אלף חרדים, מתוכם 11,000 נשים. יצויין כי התעשייה היא מקור תעסוקה קטן יחסית עבור החרדים, כיוון שרוב החרדים העובדים מועסקים ביהלומים, בעסקי מסחר ומלאכה קטנים ובחינוך. 

עוד עולה מנתוני התעשיינים כי המגמה נמשכת גם כיום, למרות המיתון, וכי אצל 10% מהמפעלים במרחב ירושלים המעסיקים חרדים - חל גידול בהיקף כוח האדם החרדי. מרבית החרדים העובדים בירושלים מועסקים כמתכנתים בחברות הייטק ומפעלי תעשייה מתקדמים. בכ-280 מהמפעלים בבירה מהווים החרדים בין 2% ל-10% ממספר העובדים. בכ-100 מפעלים בין 10% ל-50% מהעובדים הם חרדים ובכ-325 מפעלים בירושלים לא מועסקים חרדים כלל.

הציבור הבין קודם, הרבנים אחר כך

 "הסיבות לשינוי המבוכך הזה הן מגוונות וראויות למחקר מעמיק", אומר ל-ynet מנכ"ל מפעל אופיר אופטרוניקה ויו"ר התאחדות התעשיינים בירושלים, יצחק רייף, "אני  מניח שאחת הסיבות המרכזיות היא הגידול בהיקף האוכלוסייה שלהם, יחד עם ההכנסה הנמוכה. הם התחילו להבין ש'חברת הלומדים' שלהם לא יכולה להתקיים בהיקף אוכלוסייה שכזה, גם בגלל שבסוף לא יהיה מי שיוכל לתמוך בהם, וגם בגלל שבאופן טבעי, לא כולם מתעניינים בלימוד ורוצים לעשות דברים אחרים".

 "השינוי חל קודם כל בדעת הקהל שלהם, ורק אחר כך אצל הרבנים ומנהיגי הציבור", מוסיף רייף, "אבל בסופו של דבר, גם הרבנים הבינו שלא צריך ולא אפשרי שכולם ילמדו. כמובן שזה משתנה מאדם לאדם ומרב לרב, אבל זאת הנטייה הכללית בשנים האחרונות. סיבה נוספת היא הרפורמות הכלכליות והקיצוץ בקצבאות בשנת 2004. הם מאוד בלחץ, והמשבר הכלכלי מחריף את הלחץ כי הוא פגע בתרומות שמסייעות להם. למרות כל הלחצים, שהופכים את חייהם לקשים, אני חושב שמדובר בשינוי חיובי. אדם צריך להיות אחראי על עצמו ולדעת שככל שיעבוד יותר, יקבל יותר, וההכרה הזאת מחלחלת אליהם".

לדברי רייף, "הסיבה לשיעור הגבוה של כניסתם לשוק העבודה היא בעיקר הנקודה הנמוכה שבהם הם החלו. כשאחוז כל כך נמוך עובד, אז כל קבוצה קטנה של עובדים שמצטרפת מקפיצה את אחוז העובדים - אבל הכל מאוד לטובה".

עובדים ממושמעים ומרוכזים

 באופיר אופטרוניקה, המעסיקה כ-400 עובדים, ישנם כ-10 חרדים, חלקם מתכנתים ומהנדסים וחלקם מפעילי מכונות. לדברי רייף, איכות העבודה שלהם גבוהה מהממוצע. "הם עובדים מאוד טובים", הוא אומר, "יש להם משמעת עבודה ויכולת ריכוז טובה. היחס שלהם לזמן הוא מאוד רציני והיחס שלהם לרכושו של בעל הבית מכובד מאוד. עם זאת, הם אינם מרבים לעבוד שעות נוספות, בגלל הצורך להקדיש זמן למשפחה הגדולה שלהם, לתפילה וללימוד".

הכניסה שלהם לשוק העבודה מעלה את רמת החיים שלהם?

"בהחלט. ברור שאדם שחי מקצבאות של 4,000 שקל לחודש, ופתאום מתחיל להרוויח 8,000 שקל, עובר לרמת חיים גבוהה יותר. עם זאת, במונחים של העולם החילוני הם נשארים עניים גם אחרי שהם מתחילים לעבוד, גם בגלל המשפחות הגדולות שהם מפרנסים וגם בגלל שחלק נכבד מהשכר שלהם הולך לתרומות שמסייעות להישרדות של משפחות אחרות, שבהן הגברים עדיין לא עובדים".

כיצד הם משתלבים במפעל שלך, ובמפעלים אחרים, מבחינה חברתית עם האוכלוסייה החילונית?

"הם מעדיפים לעבוד אחד עם השני, ואנחנו לא מתנגדים לכך באופן עקרוני. המפגש היום-יומי שלהם עם נשים חילוניות הוא בעיה. אנחנו משתדלים לרכז אותם במקומות שבהם יש כמה שפחות מפגש עם נשים. חשוב מאוד, כמובן, שהמפעל יהיה ערוך להעסקתם בכל הנוגע לכשרות המזון ולייעוד מקום לתפילה עבור העובדים החרדים, ויש מפעלים שעדיין זקוקים להיערכות כזאת".

מה עוד צריך לעשות כדי לעודד את המשך כניסתם לשוק העבודה?

"הדבר החשוב ביותר הוא הכשרות מקצועיות. יש בירושלים כמה גופים שמעניקים הכשרה טכנולוגית לחרדים, וצריך להקים כמה שיותר כאלה. אנחנו, בהתאחדות התעשיינים מנסים לתרום להם באמצעות הכשרות כאלה. ההכשרות עוזרות להם לבחור מקצוע שמתאים לכישוריהם, מעניקות מקצוע, מעניקות היכרות עם עולם העבודה והכנה לעבודה, וגם - מכוונות אותם למפעלים שזקוקים לכוח אדם".

"העולם החרדי עצמו התגייס גם הוא לסייע בעניין, ויש להם קרנות מיוחדות שמעניקות סיוע לחרדים שלומדים לקראת כניסה לעבודה. אני מקווה שראשי הקהילה החרדית במרחב ירושלים יאפשרו לחלק נוסף מבני הישיבות לרכוש השכלה טכנולוגית ולמצוא את פרנסתם בתעשייה".