מה הופך אישה לאייקון?

שילוב המרכיבים שהוזכרו לעיל, בצירוף העובדה שלדה לה פאלז היתה עמידה שאי אפשר לעמוד בפניה וסטייל שהצליח להתאים את עצמו לרוח התקופה שעמדה בפתח, הם שהקנו לה את מעמדה. הם גם אלה שמשכו אליה את המעצב איב סאן לורן, שבחר בה כמוזה שלו, ואת המעצבת אלזה שיפרלי, שהעסיקה אותה הן כדוגמנית והן כמוכרת. בהמשך רשמה דה לה פאלז לזכות עצמה גם עיצובים לקלואה ולז'ראר פיפאר (Gérard Pipart). על כך יש להוסיף את העובדה שכדרכם של איקונות באשר הן, גם דה לה פאלז מעולם לא חשבה על קריירה באופנה. היא הגיעה לעולם הזה במקרה, ומשנכנסה אליו התאהבה בו. אך גם ההתאהבות זו לא גרמה לה לראות בדוגמנות, בעיצוב, או בבישול קריירה. כולן היו קריירות רבות מני רבות, וכולן שימרו את הקסם נטול המאמץ של דה לה פאלז.

חליפת ה"סמוקינג" המפורסמת של איב סאן לורן. עוצבה בהשראת לולו דה לה פאלז, בתה של מקסים (צילום: Getyimages Imagebank)

בניסיון לפרק את הסטייל של דה לה פאלז מבעד לתמונותיה, שרובן הגדול בשחור לבן, אי אפשר שלא להבחין במבט החד והנגיש שלה; בחשיבות שהיתה לה כאישה עובדת ופועלת בעולם שהוא תמיד עולם של גברים; בהשתחלות שלה לתוך דגמים שונים, החל משמלות קוטור וחליפות גבריות, וכלה בבגדי היומיום שעיצבה בעצמה ובבגדי הבית שלה – בכולם, ללא יוצא מהכלל, היא שומרת על ההצגה העצמית שלה, שמאפילה על הטקסטיל והגזרה, ומאידך מצליחה לתת מקום לבגד, להציג אותו לראווה, באופן שבו המעצב העלה אותו בדמיונו.

התרכובת הזו, שאיננה ניתנת לתפיסה, עברה גם לבתה של דה לה פאלז, לולו, שהפכה למוזה של איב סאן לורן אחרי אמה. לטענת סאן לורן, לולו היא שהיוותה את מקור ההשראה לחליפות הסמוקינג המפורסמות שלו. בסגנון שונה משל מקסים, אך עם אותה יכולת מעוררת קנאה לזהות טרנדים, לולו היתה אחת מילדות הפרחים הראשונות, וגם היא לא היססה לרגע באשר ללבושה. כשסאן לורן פגש אותה לראשונה הוא ראה מול עיניו את האישה שלה הוא חלם לעצב – צבעונית ומשוחררת, עצמאית ותמיד שיקית. הוא זיהה את האיקוניות שלה, כפי שזיהה אותה לפני כן אצל אמה. שלא כמונו, הוא לא היה צריך להסביר זאת במילים, הוא פשוט סימן אותה, והבין שממנה תצא הבשורה שלו לעולם האופנה.

איב סאן לורן עם לולו דה לה פאלאז (מימין), 1969 (צילום: Getyimages Imagebank)