פחות שאלות, יותר שחלות

עוץ לי בוץ' לי

לחברה שלי ירד החשק בזמן האחרון. היא לא רוצה לעשות איתי סקס, אבל כל הזמן מדברת על זה שאולי נכניס למיטה עוד אישה וזה יעזור לה להתעורר קצת. יכול להיות שהיא לסבית?

ש'

לסבית שמסבית. כל ההגדרות האלה קצת דביליות בעיני. ודבר שני, ברור: כל הבחורות קצת לסביות. ואם כבר מדברים, אז כל הבחורים קצת הומואים. ואם נהיה לגמרי כנים ועל אי בודד נטול נורמות חברתיות, אז כולנו רב־מיניים, ונהיה מוכנים לשכב עם כל חי, צומח ודומם בלי הבדלי דת, גזע, מין ומרקם.

אני יודעת שזה נשמע קיצוני, אבל אני צודקת. ומאחר שצפיתי את הפקפוקים, המצאתי תיאוריה שמוכיחה את צדקתי, ועל הדרך גם מסבירה למה הטאבו על יחסי גבר עם גבר הוא הרבה יותר אכזרי מאשר יחסי אישה עם אישה: הרי אם גבר מקבל מציצה מגבר אחר ליד איזה פח זבל בטימבוקטו כשהוא על פטריית הזיה, וזה אירוע חד־פעמי שמעולם לא קרה לפני כן ולא מאז, זה לא משנה: גם הוא עצמו וגם כל מי שידע על האפיזודה תמיד יקרא לו בלב "הומו". מצד שני, אם בחורה תחליט להיות עם אישה שנה שלמה - גם אם היא תגזור את השיער ותעשה רישיון ג' - אם היא תבחר לחזור לחיות עם גברים, להתחתן וללדת ילדים, אף אחד לא יקרא לה לסבית. יקראו לזה "אפיזודה", "חיפוש עצמי", "התמוטטות עצבים" או ווטאבר. למה? כי גם נקבות וגם זכרים, כולנו כאחד, היינו צמודים מתישהו לזוג שדיים, וזאת הסיבה שאישה עם אישה נראה לנו סביר ואפילו מגניב.

לונג סטורי שורט, זה המצב שלך. ואני לא מאמינה שאני צריכה להגיד את זה לגבר: לך על זה בכל הכוח, יא חתיכת טמפיט. יש לך הזדמנות חד־פעמית להביא עוד בחורה למיטה, לעשות את חברתך מרוצה, להציל את חיי המין שלכם ותוך כדי כך למשמש שני זוגות ציצים, ואתה בוכה לי? הלסביות האפשרית של החברה שלך היא מה שמטריד אותך בחיים? איך שאני רואה את זה, יותר צריכה להטריד אותך העובדה שאתה לא יודע לזהות הזדמנויות עסקיות, מה שיכול לגרום לך ולזוגתך לחיות בעוני. אישה קצת לסבית יכול להיות דבר מאוד נחמד, דע לך. אבל אישה לסבית שאין לה כסף לקוסמטיקאית אתה לא רוצה בבית, תאמין לי.

בעל אלון, בעל

אני נשואה כבר שלוש שנים. הבעיה היא שאני מאוד פתוחה ואוהבת להתנסות בדברים חדשים, ובעלי מאוד סגור, מקובע ושמרני. הרבה פעמים אני מנסה להגיע אליו, לראות מה הולך אצלו בראש, אבל הוא תמיד אומר שאין לו שום פנטזיות או דבר חדש שבא לו לנסות. נראה לי שהוא לא רוצה להיפתח אלי וגם לא לעצמו, וקשה לי עם זה שהסקס הוא חד־גוני ומשעמם. מה עושים?

ש', חיפה

ש' היקרה, מה עושים? יש הרבה דברים לעשות. את יכולה להצטייד באיזה אביזר, להביא לו קצת פורנו, נערות ליווי, אקסטות, גירושים פתאומיים - אינסוף דברים יכולים לעורר את חיי המין של זוג משועמם. אבל לפני שאת נוקטת אמצעים קיצוניים כאלה, בואי נמקד את הבעיה.

עם כל הכבוד לשלוש שנות נישואים, אין לי ספק שחלק מהאשמה בחיי המין המרקיבים שלך נעוצה בכך שאת גרה בעיר האיומה הזאת. אתם גרים במקום שבו אי אפשר להגיע ברגל משום מקום לשום מקום, ומצד שני אי אפשר לנסוע בו שני מטר על אופניים. מקומות הבילוי נסגרים בשבע וחצי, יש רכבת תחתית שמתפקדת כמו נל"ן, ולרכבל קוראים "ביצי גוראל". ברור לי מאוד מה אתם צריכים: להתרחק עד כמה שאפשר מהגנים התלויים.

מסכן בעלך, בטח שאין לו פנטזיות מיניות. כל השיחים האלה בכל מקום, והגבעות המוריקות. מה הפלא? זה מקרה קלאסי של הרעלת אוויר צח. אמנם חיפה זה מקום טוב לגדל בו ילדים, אבל אל לאנשים שגרים שם להתפלא אם במקום סקס הם מקבלים פרו ורבו. אני כבר בכניסה לחיפה מאבדת כל רוח חיים, פני מאפירות, ונופלת עלי ספק שלוות נפש ספק תרדמת.

מה עושים? אני אגיד לך מה עושים. אורזים את החפצים, מזמינים מוברים ועוברים דירה, כי כדי להתחיל לטפל בחיים שלך את חייבת לבודד את הבעיה המינית שלכם מאלמנטים סביבתיים עוינים. אני מתערבת איתך שכבר בפינת אלנבי והרצל בעלך תופס לך את השערות ומוריד לך את הראש למציצה ברמזור, ואחרי ישיבה אחת ב"החתול והכלב" הוא מתחיל להתמחות באביזרי סאדו דו־כיווניים. דברי איתי אחרי זה, אני אסביר לך איך לסובב את זה ככה שהוא יהיה העבד. אמנם תחלקי את מיטתך עם מניאק, אבל לא יהיו בעולם דברים יותר נקיים מהפאנלים שלכם.

יחידה מופקרת

אני בת 22, ומרגישה שאני נכנסת למיטה מהר יותר מבחורות בגילי. כשאני פוגשת בחור חדש וחמוד פשוט קשה לי להתאפק. גם לי יש צרכים ואני נהנית מהסקס, אבל אחרי זה מרגישה קצת זולה. למה רק בגלל שאני אישה אני צריכה לעצור את עצמי, וגבר יכול לעשות מה שהוא רוצה? זה לא פייר.

טניה

איזה חמודה את, טניה. עדיין מספרת לעצמך את האגדה המפגרת הזאת של "יש לי צרכים" ו"זה לא פייר". אבל זה בסדר, זה הגיל המתאים. כולנו היינו שם, וכולנו יצאנו משם בשן ועין. נכון, לגברים זה מוסיף לגודל, לעובי ולקוטר כשהם מזיינים הרבה, ולנשים לא. ככה זה, וזה לא פייר. מה לעשות שהחיים לא עובדים כמו טורניר פיינטבול.

הבעיה היא שייקח לך עוד כמה שנים להבין למה באמת את נכנסת איתם למיטה, וגם אם אני אתן לך את התשובה עכשיו, את תבטלי אותה ותמשיכי כרגיל. אבל אני אגיד לך בכל זאת.

רוב הבחורות מכירות אחת משתי גישות: הראשונה אומרת לתפוס גבר בדרכי מרמה ולתת לו את מה שהוא רוצה עד שהוא לא יוכל ללכת, והשנייה דוגלת במניעת סקס עד שהוא מוכיח יכולת להתחייב, כלומר מחכה שלושה לילות ליד הדלת שלך עם הלשון דבוקה לשטיחון הסף, בוהה ומזיל ריר. יש גם דרך שלישית - פחות פופולרית ויותר קשה - והיא לארגן לעצמך הערכה עצמית ומודעות, לקלוט שאת בהיסטריה לקבל אישורים חיצוניים לנשיות שלך מגברים שאין להם מושג וגם ממש לא מעניין אותם, ופשוט להפסיק. אבל שוב, את לא בגיל המתאים.

אז בתור התחלה, תפסיקי לצטט מסדרות טלוויזיה אמריקאיות. לא משנה מה אמרה רייצ'ל מ"חברים", אין לך "צרכים". צרכים זה פיפי וקקי. את נכנסת למיטה במהירות כי את כנראה נראית טוב ולא חושבת שיש לך הרבה יותר מזה להציע, וכי ברור לך שזה מה שהם רוצים. מפאת גילך וכנראה גם קצת טיפשות מולדת, אין לך מושג מה לעשות עם גבר חוץ מאשר לשכב איתו בקול תרועה רמה ולתת לו את המציצה המתכווננת של החיים שלו.

אז אם את מחכה כל ערב למישהו אחר בשפגט, סבבה. אבל לפחות תדעי שזה מה שאת עושה, וקחי בחשבון שהוא יחשוב שאת זולה. לא יעזור כלום, מהבחינה הזאת אנחנו חיים במערות. יש מצב שנצטרך קצת יותר מנשיא שחור כדי למחוק את העיוותים האלה מהתודעה הקולקטיבית. או, אם כבר בימי קדם עסקינן, הרשי לי להמליץ לך על תרופת סבתא ידועה נגד השתרמטות: אקמול. חזק חזק בין הברכיים.

טסטר

R3 Pink: קונדומים בטעמי פירות

הטוב: לא יודעת כמה טוב אפשר למצוא בקונדום, אפילו אם הוא ורוד ובטעם פירות. בכלל, יש לי רק זיכרונות רעים מקונדומים. בפעם האחרונה שסמכתי על

 אחד מהם נכנסתי להריון, והדבר הזה בטעם פירות נראה לי עוד פחות אמין מהרגיל בעל טעם הצמיג

הרע: לפחות מלבחון ויברטור אפשר להפיק סיפוק, מה שקשה לומר על קונדום, במיוחד אם את לבד בבית. בצר לי הלבשתי אותו על בננה, וקיבלתי בננה ורודה בריח תות. מה עכשיו, לטעום? בשביל מה? למה לקונדום צריך להיות טעם? מישהו מוצץ למישהו עם קונדום?

המכוער: טעמתי. מסקנותי:

1. לקונדום אין טעם, רק ריח (של תות, עם ריח לוואי של גומי);

2. החום של הבננה זה לא דבש, זה רקוב;

3. אין גבול לעומקים שאליהם אני מסוגלת לרדת

• המחיר: 25 שקל ל־9 יחידות, להשיג בבתי המרקחת וברשתות הפארם