חלופות למע"מ שלא יעלו על הדעת
מדוע יוטל מע"מ על פירות וירקות? כי על פי האוצר "הקופה ריקה". זה כמובן לא מונע הטבות שיקבלו המעסיקים
במפגן אחדות לאומית שלא הכרנו עד כה, ההתנגדות להטלת מע"מ על פירות וירקות חוצת מפלגות.
המע"מ הוטל בישראל לראשונה בזמן כהונת ממשלת המערך בראשות יצחק רבין, ביוני 1976 ושיעורו היה 8%. כעבור שנה, לאחר המהפך שהביא את מנחם בגין "החברתי" לשלטון, הוא עלה ב-50% ושיעורו נקבע על 12%. הליכוד שבשלטון דאג לעליה נוספת של המע"מ כעבור חמש שנים וב-1982 הוא עלה שוב, הפעם ב-25% ושיעורו היה 15%. מממשלת האחדות הלאומית ב-1991 הקפיצה פעם נוספת את המע"מ לשיעור של 18%. אבל מאז הונהג המס האנטי-חברתי הזה לפני 33 שנה, זו הפעם הראשונה בה יוטל על פירות והירקות.
הידעת? גם יהלומים וסחר בהם פטורים ממע"מ, אבל איש לא בדק וכמובן לא יבדוק ההכנסות הצפויות מיהלומים בעקבות הטלת המס. אם כי סביר להניח שאילו תושבי שדרות, שכונת התקווה וטייבה היו סוחרים ביהלומים, ולאו דווקא בעלי ההון שבבורסה שברמת-גן, גם על ענף זה היו מחילים את המע"מ.
המע"מ הוא מס רגרסיבי שפוגע בראש ובראשונה בבעלי השכר הנמוך. ככל שההכנסה נמוכה יותר, האחוז שמשלמים גבוה יותר. המשפחות העניות, לרוב גדולות יותר. ההוצאה על מזון מהווה אחוז יותר גדול מסך כל ההכנסה, ומשפחה מרובת ילדים מוציאה יותר כסף עבור מזון מאשר משפחה של ארבע נפשות.
כך שאין חולק על כך שהחלטת הממשלה להעלות את המע"מ באחוז אחד למשך שנה וחצי תפגע בעיקר בשכבות המוחלשות ובבעלי ההכנסה הנמוכה. ההחלטה על הטלת מע"מ על הפירות והירקות - לראשונה בתולדות ישראל - תגדיל את ההוצאה לירקות ופירות ב-55 שקלים בממוצע לחודש. למשפחה בעשירונים התחתונים בכ-80 שקלים לחודש. בעשירונים אלה מהווה ההוצאה על ירקות ופירות כ-20% מההוצאה הכוללת למזון, והיא צפויה לגדול ב-4%-5%.
מדוע יוטל מע"מ על פירות וירקות? באוצר מוסרים ש"הקופה ריקה". ההכנסה התיאורטית מהטלת המע"מ עשויה לפי תחשיבי האוצר להגיע לכ-1.8 מיליארד שקל בשנה. אבל ה"קופה הריקה" אינה מונעת את ההטבות שיקבלו המעסיקים במסגרת עסקת החבילה, שעל פי חישוב נשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, יסתכמו בכ-2.5 מיליארד שקל.
כך יש להבין את המדיניות הכלכלית והחברתית של ממשלת נתניהו-ליברמן-ברק בעת המשבר הקפיטליסטי העולמי החריף בעשורים האחרונים: מצ'פרים את בעלי ההון ופוגעים בכל היתר. ועוד לא דיברנו על ה"רפורמה במס" שתוריד עוד מהמסים הפרוגרסיביים, להבדיל מהמע"מ, מבעלי ההון ובעלי השכר הגבוה.
לכן, כשאותה משפחה תתמודד עם עליית מחירי הפירות והירקות, יכול מאד להיות שהיא כבר לא תבחר לקנות מהם, והמשמעות היא בראש ובראשונה בריאותית. ארגון הבריאות העולמי קובע שאכילה מספקת של פירות וירקות יכולה להציל חייהם של 2.7 מיליון אנשים מדי שנה, בכל רחבי העולם. פרופ' מנפרד גרין, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, התריע בשבוע שעבר כי הטלת מס על הפירות והירקות תפגע בבריאות האוכלוסייה. מספיק סיבוב אחד קצר במטבחיהם של תושבי שכונות וכפרים כדי ללמוד שכשאין כסף, לחם הופך למרכיב עיקרי בתזונה, והתוצאה: חוסר ביטחון תזונתי שילך ויחריף.
מוסדות הבריאות, במיוחד בתי אבות, מוסדות סיעודיים ובתי חולים לחולים כרוניים נתקלים בקשיים גדולים והולכים לאזן את תקציביהם. ההתייקרות של ירקות ופירות תטיל עומס תקציבי נוסף ועלולה לדרדר את איכות המזון לשפל שלא ידענו. גם בעבר מצאו צוותי ביקורת של משרד הבריאות מקרים לא מעטים של תת תזונה במוסדות סיעודיים, העלייה במחירי הירקות תגרום לירידה באיכות המזון ולעליה בתחלואה במוסדות אלה.
פרופ' מוטי רביד, יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת, נשמע חד-משמעי: "אפשר היה לצפות מהפקידות המשכילה המוכשרת והמתוחכמת של משרד האוצר לפתרונות יותר יצירתיים להגדלת מקורות ההכנסה של הממשלה מאשר לגזול את מה שעוד נותר מכבשת הרש". ואנו מוסיפים: אפשר גם לבטל את הצ'ופרים בדמות סובסידיות להון והטבות במס לבעלי ההון לבעלי השכר הגבוה.
ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית
לפנייה לכתב/ת 
