קוריאה מצפצפת - טהרן מפנימה
הניסוי הגרעיני בצפון-קוריאה מדאיג לא פחות מהצנטריפוגות של איראן. נראה את אובמה משכנע עכשיו את האייטוללות
משנות השבעים ואילך מכרה צפון-קוריאה טילים בליסטיים ורקטות לסוריה, עיראק, מצרים
הכור הושמד בהפצצה - לפי מקורות זרים - של חיל-האוויר הישראלי בספטמבר 2007. אבל צפון-קוריאה, אף שנתפסה "על חם" ולמרות ההוכחות שפרסמה ארצות-הברית, סירבה לחשוף את חלקה בפרויקט הסורי. היא עמדה בסירובה זה גם כאשר ארצות-הברית ויפן מנעו ממנה בשל כך חלק מכמויות הדלק והחיטה, שהתחייבו לתת לה במסגרת ההסכם שחתמה להתפרקות מנשקה הגרעיני. שליטה, קים ז'ונג איל, היה מוכן שחלק אזרחי ארצו ירעבו - ובלבד שלא יחשוף את סודות הפרויקט הסורי. מכאן שסביר להניח ששיתוף הפעולה הסורי-קוריאני בתחום הגרעין לא נפסק. אם שתי המדינות ממשיכות לפתח ולייצר טילים בליסטיים במשותף, למה שיפסיקו לשתף פעולה בפיתוח פצצה?
גם שיתוף הפעולה בין צפון-קוריאה לאיראן בייצור נשק אסטרטגי נמשך ואף מתהדק. ידוע שמומחים איראנים ביקרו בכור הגרעיני ביונגביון והיו נוכחים בניסוי שערכה לאחרונה צפון-קוריאה בטיל בליסטי ארוך טווח (במסווה של שיגור לוויין מחקר לחלל).
המומחים התאכזבו
על רקע זה צריך לבחון את השלכותיו של הפיצוץ הגרעיני השני, שביצעה צפון קוריאה בלילה שעבר. הניסוי הראשון התבצע לפני שנתיים וחצי, באוקטובר 2006; כמו זה של אתמול, הוא היה תת-קרקעי, אבל עוצמתו הייתה קטנה מהמצופה. מומחים אמריקנים ויפנים טענו שהקוריאנים התכוונו לבצע פיצוץ בעוצמה רבה בהרבה, ולכן הסיקו שמשהו השתבש - ושצפוי ניסוי נוסף, אחרי ההתגברות על התקלות. אבל בינתיים חתמה צפון-קוריאה, בתיווך סיני ורוסי, על הסכם, לפיו היא אמורה להתפרק מיכולותיה הגרעיניות הצבאיות בתמורה להספקת דלק ומזון מהמערב. פיונגיאנג אף התחייבה לחזור ולהעמיד את מתקניה הגרעיניים תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. כדי להוכיח את רצינות כוונותיה, פוצצה לראווה את מגדל הקירור של הכור ביונגביון, בו ייצרה לפי ההערכות כשישה ראשי קרב גרעיניים.
ירח הדבש הגרעיני בין צפון-קוריאה לקהילה הבינלאומית לא החזיק מעמד זמן רב. מאז נחתם ההסכם, נחשף שיתוף הפעולה הגרעיני עם סוריה, ופיונגיאנג סירבה למלא אחר סעיפים שונים בהסכם. ממשל בוש, שהציג את אותו הסכם כשיא ההצלחה של מדיניות החוץ שלו, נאלץ להודות בכישלון ולחדש את הסנקציות. בוושינגטון היו מי שקיוו לדף חדש מהצד הקוריאני, כשייכנס ברק אובמה לבית הלבן; גם כאן נכונה אכזבה למומחים למיניהם: חרף אזהרותיה של וושינגטון והקהילה הבינלאומית כולה, ביצעה צפון-קוריאה ניסוי בטיל בליסטי ארוך-טווח באוקיאנוס השקט, שמסלולו עבר בחלקו מעל שטחה של יפן. מועצת הביטחון גינתה והטילה סנקציות - קוריאה הודיעה כי בתגובה תבצע ניסוי גרעיני נוסף. אמש מימשה את איומה.
סודות במקום חיטה. קים ז'ונג איל (צילום: AP)
מה ניתן ללמוד מרצף אירועים אלה? מומחים ופרשנים במערב טוענים כי כל חפצה של צפון-קוריאה הוא להשתמש בגרעין כדי לסחוט ויתורים כלכליים מהמערב. המשטר הסטליניסטי שבראשו מנהיג מטורלל, גורסים אותם מומחים, אינו מאיים ברצינות על שכנותיו דרום-קוריאה ויפן, וכל רצונו להאכיל את תושבי ארצו המורעבים - הנפנוף בגרעין ובטילים נועד רק להעלות את המחיר. זאת בשונה מאיראן, המפתחת גרעין וטילים בליסטיים כדי להפוך למעצמה עולמית. כזו שבחסות הפטרייה הגרעינית תאכוף סדר חדש במזרח התיכון ותייצא את המהפכה השיעית.
אלא שבחינה מדוקדקת של התנהלותה של צפון-קוריאה מגלה שתי עובדות: היא אינה מתכוונת להתפרק באמת מיכולותיה הגרעיניות, אלא להביאן למצב שבו יהוו נכס השמור לבעליו לתמיד. לשם כך ביצעה ניסוי גרעיני נוסף, במקום הניסוי שכשל. אם הניסוי הזה אכן הצליח, כפי שטוענת צפון-קוריאה, פירושו של דבר שבמקרה הטוב, היא תמשיך להיות "מדינת סף" גרעינית; כזו שגם אם תחתום על הסכם חדש לפירוק, תוכל בתוך פרק זמן לא ארוך, מתי שתחליט, לייצר בחשאי או בגלוי סדרה חדשה של פצצות אטום.
עובדה שנייה מעוררת דאגה: צפון-קוריאה כבר הראתה כי גם כאשר היא עצמה מתחייבת להתפרק מיכולותיה הגרעיניות הצבאיות, היא ממשיכה להשתמש בידע שצברה כ"סחורת ייצוא" מכניסה. הניסוי אמש מעלה עוד יותר את ערך הסחורה.
הכבוד של האייטוללות
ההשלכות לגבי איראן - ומכאן גם עלינו - ברורות. ראשית, לגבי הדיאלוג בו מנסה וושינגטון לפתוח עם איראן. אמנם, זו האחרונה רגישה יותר לסנקציות כלכליות ודיפלומטיות מאשר צפון-קוריאה, שאינה מהססת להרעיב את אזרחיה וממילא היא מדינה מצורעת בזירה הבינלאומית. אבל העובדה שקוריאה מצפצפת וממשיכה בפיתוח למרות הסנקציות והגינויים, מכניסה את המשטר בטהרן לפינה. האייטוללות, משיקולי גאווה וכבוד לאומיים, אינם יכולים להיראות כמי שנכנעו לדרישות אמריקה, בעוד שמדינה קטנה וענייה שומרת על זקיפות קומתה ואינה מוותרת על האינטרסים שלה.
שנית, לפי כל הסימנים מתכוונת צפון-קוריאה להמשיך למכור ידע ושירותים גרעיניים. היא למשל יכולה לאפשר לאיראן, תמורת תשלום נאות, לבצע במתקן הניסויים שלה פיצוץ גרעיני של נשק, אותו לפי כל הסימנים מפתחת איראן בחשאי. כך תוכל טהרן להמשיך לטעון שהיא מפתחת גרעין לצרכי שלום - בעודה משלימה את הרכבת הפצצה וניסוייה בצפון-קוריאה. איראן שמה כעת את הדגש על ייצור פצצה מאורניום מועשר. אבל במקביל היא מקימה כור גרעיני הפועל באמצעות "מים כבדים", שיכול להפיק פלוטוניום אשר גם ממנו אפשר לייצר פצצה גרעינית. צפון-קוריאה יכולה לסייע למאמץ זה רבות, שכן הפצצות שברשותה רובן מבוססות על פלוטוניום.
אפשר להעריך, לכן, שהניסוי הגרעיני השני של צפון-קוריאה מצמצם עוד יותר את הסיכוי הקלוש-ממילא, שאובמה ישכנע את איראן להפסיק או להשעות את תוכנית הגרעין שלה. הניסוי, אם הצליח, גם פותח בפני טהרן ודמשק אפשרות להאיץ את מימוש שאיפותיהן הגרעיניות.
לפנייה לכתב/ת 
