טעים הגוודלחרה הזה

האם "פטרון אנייחו" היא הטקילה הטובה בעולם, או שכתבנו שוב עישן ושתה?

רם גלבועפורסם: 26.05.09 , 13:53

מעולם לא הייתי שתיין טקילה רציני. כמו כולם הקפצתי כהילה וספרייט בשנות ה־90 ואז הקאתי אותם, ואחר כך הורדתי שוטים של קווארבו ואז הקאתי גם אותם. וזהו, ברגיל אני שותה וויסקי או בירה. תחת הגילוי הנאות הזה אני מוכן להצהיר שהפטרון אנייחו שנחתה אצלי החודש היא הטקילה הכי טובה ששתיתי מימי, ושהיא גם שונה לחלוטין מכל טקילה אחרת ששתיתי, כולל אלה שלא הקאתי.

הפטרון אנייחו (אנייחו היא אחת מדרגות היישון הרשמיות, והגבוהות ביותר, של טקילה מקסיקנית) היא בלנד "אולטרה פרימיום" של שלוש טקילות 100 אחוז אגבה כחולה, עם גוף שמנוני ומלא, ריח מתקתק ושתלטן וטעם פלפלי (ייתכן שזה

בכלל טעם נרקיסי, כי מתברר שאגבה זה סוג של נרקיס, אבל אף פעם לא אכלתי נרקיס).

הפטרון הוא משקה ללגימה, לא לגמיעה; כזה שהשלוק הראשון ממנו צורב את החיים, השני לא נבלע בקלות, אבל השלישי נהדר כמו סקס עם מקסיקנית כוסית מפורסמת. הייתי אומר לכם מי בדיוק, אבל לא זכורה לי אחת כזאת.

קומראדס, אתם הרי יודעים שאין שום סיבה בעולם לשתות משקה שקורא לעצמו טקילה ולא מיוצר במקסיקו. עד לאחרונה גם לא היתה סיבה לשתות טקילה שכן מיוצרת במקסיקו - לא כשהיה בסביבה וויסקי שמיוצר בסקוטלנד. עכשיו אפשר לכל הפחות להתחיל לחשוב על זה.

פטרון אנייחו, כ־750 שקל ל־750 מ"ל. להשיג בחנויות האלכוהול ובברים הנבחרים

חצוצרה בווארי

טעמנו שניידר אוריגינל, בירת חיטה בווארית שנשמעת כמו אשכנזי שמתעקש שהוא אבו שוקרי המקורי

השניידר אוריגינל היא בירת חיטה מהסוג בעל השם הסקסי הפווייצן. זה אומר שהיא מבושלת ממינימום של 50 אחוז לתת חיטה (והשאר לתת שעורה) עם שמרי אייל שלא מסוננים החוצה בסוף התהליך. למרות השם הבווארי והשמרים נשואי

הפנים, הפווייצן טובה מחזיקה בפוטנציאל רענון מהגבוהים שקיימים באיזשהו סוג של בירה, כולל אמסטרדם. והאוריגינל? טוב, היא חתיכת הפווייצן טובה.

מבשלת שניידר המשפחתית היא אחת מהוותיקות בבוואריה. והאוריגינל היא אכן הבירה המקורית שלה: המתכון לא השתנה מאז שהמבשלה התחילה לבשל, או להבשיל, או איך שאומרים את זה.

האוריגינל היא בירה מעולה לקיץ, ששומרת נפלא על הראש שלה וכמעט ולא מאבדת מטעמה וממרירותה העדינה לאורך זמן, או כשהיא קרה מאוד. אפילו הצבע הכחול ששולט בבקבוקי ה־330 מ"ל צועק "קר לי וטוב לי". הנוזל עצמו בצבע כתום־אדמדם, ולמרות שהוא ממלא את החיך ונוטף איכות, אין בעיה לשתות ממנו מהר והרבה.

אם אנחנו כבר כאן, רק נספר יש עוד סוג אחד של שניידר שמגיע לארץ. קוראים לו וויצנהל, ולמרות שלא טעמנו אותו, אנחנו פשוט מוכרחים לשאול: הפווייצן, וויצנהל, ריינהייטסגבוט - איך לעזאזל גרמנים חורזים?