הגבר-גבר של שדרות מדיסון
וינסנט קרתייזר המגלם את פיט הבעייתי מ"מד מן", מסרב להיות עוד פרצוף נחמד על המסך. בראיון מיוחד ל-ynet הוא מלכלך על טקס גלובוס הזהב, מספר על מבוכתו מג'סטין טימברלייק ומפרגן לצוות של הסדרה שבנתה אותו
יש משהו מרענן בישירות של וינסנט קרתייזר, הלא הוא פיט קמבל מ"מד מן". גם כשלא ברור אם הוא מדבר מתוך מרירות עמוקה או חוש הומור בריא, די נחמד לשמוע נציג של תעשיית הזוהר שנמנע מלהשמיע התפעלויות ריקות בדבר הקסם שבהוליווד ונפלאות חיי השחקן.
בין אם זה על טקס גלובוס הזהב ("אף אחד לא סותם שם את הפה") על ג'סטין טימברלייק ("הוא הסתכל עליי כאילו אני אידיוט"), או על עצמו ("יש עוד אלף כמוני"), קרתייזר הוא איש שיחה מצחיק. מה שכן, אפילו ממנו אי אפשר להוציא מילה אחת רעה על הסדרה המופלאה שהוא משחק בה, על היוצר מת'יו וויינר ועל חבריו המרשימים באמת לצוות.
קרתייזר, שהחודש מלאו לו 30, מתכונן לקראת צילומי העונה השלישית של הסדרה. אצלנו, מאידך, מתחילים להקרין רק עכשיו את העונה השניה (שבת ב-21:15, HOT3).
"קורים שם דברים עסיסיים. כמו בספר טוב, העונה הראשונה נבנתה לאט, ועכשיו דברים מתחילים באמת להתחמם", הוא אומר. אבל גם בשיא הלחץ בעונת הצילומים, "בניגוד לג'ון האם (המגלם את דון דרייפר), שנמצא ברוב הסצינות, כל שאר השחקנים יכולים להרשות לעצמם לבלות".
קרתייזר התחיל את דרכו הדרמטית בגיל צעיר מאוד, כשחקן תיאטרון. לקולנוע הגיע לראשונה בגיל 14, בסרט "לב אוהב", בו כיכבו כריסטיאן סלייטר ומריסה טומיי. אבל הוא לא רואה עצמו כילד פלא טיפוסי. "המשכתי לגור במינסוטה, והייתי טס אחת לשלושה חודשים לצלם סרטים. בשאר הזמן שיחקתי בהצגות והשתפשפתי. אני ממליץ גם לצעירים שמתחילים עכשיו לנהוג ככה, כי זה מה שהציל אותי מלהיות עוד קורבן של התעשייה הזאת".
ג'וש ואני
הפריצה האמיתית שלו בטלוויזיה היתה בסדרה "אנג'ל", סדרת הבת של "באפי", בה גילם את קונור, בנו של אנג'ל. אבל הוא אומר שלא יצא לו לעבוד הרבה עם יוצר הסדרה, ג'וס ווידון. "אנג'ל זה לא הבייבי שלו. עד שהגעתי לסדרה, ג'וס כבר עבר ליצור את הסדרה "Firefly", כך שיצא לי לעבוד איתו רק כמה שבועות".
יוצא לך לעבוד עם יוצרים מרשימים. קודם ווידון ועכשיו עם מת'יו וויינר.
"זה מצחיק. ג'וס ומת'יו למדו יחד בקולג' והיתה ביניהם מין תחרות בריאה כזאת. אני מכיר את זה. אני גדלתי במינסוטה עם ג'וש הארטנט, ותמיד השוו בינינו, כי היינו שחקנים וזאת עיר קטנה. זו היתה תחרות מפרה. דווקא עם מת'יו הקשר שלי מאוד אינטימי. אנחנו מדברים כל הזמן ויש תחושה משפחתית, שזה תנאי הכרחי בצוות אנסמבל. מת'יו מעריך את כולנו, וכולנו נותנים לו את הנשמה".
בסדרה ישנם איזכורים תרבותיים חשובים, כמו הספר "אקסודוס" בפרק שעוסק בקמפיין לישראל, או ספרו של פרנק או'הרה, שמשחק בפרק אחר.
"נכון, ואני שוטה הכפר מבין כל השחקנים. כל האחרים מבינים את ההקשר ורק לי צריך להסביר. בהקראות, מת'יו נותן לכל אחד דף עם רקע על מה שהוא צריך לדעת באותה סצינה, במה לצפות, מה לקרוא. רק לי הוא נותן 4-5 דפים של תיאורים ותמיד יושב איתי שעות אחר כך כי יש לי עוד שאלות".
אבל גם לך יש נגיעה ספרותית. כיכבת בעיבוד הצעיר ל"חטא ועונשו".
"תעשי לי טובה, אני בור ועם הארץ, ועזבתי את בית הספר בכיתה ט'".
יצא לך גם לשחק מול ג'סטין טימברלייק בסרט "אלפא דוג".
"נכון, והוא ממש נחמד, אבל לא ממש הסתחבקנו. היתה איזו פעם בין הצילומים שאילתרתי קטע ראפ והתחלתי לעשות את כל התנועות ההיפ הופיות. ג'סטין בדיוק עבר והסתכל עליי כאילו אני אידיוט. אבל בסך הכל אין לו שום אגוטריפ והרגשתי איתו בנוח".
עברו עליך ועל הסדרה שנתיים מצוינות: זכית בפרס "הוליווד הצעירה" והסדרה ב"גלובוס הזהב". איך היה הטקס?
"עד כמה שהפרס הוא כבוד גדול, הטקס עצמו היה מאכזב. זה בעיקר משהו שטוב לקידום, לא יותר מזה. זה אולי נראה נוצץ בטלוויזיה, אבל האמת היא שזה ארוך נורא וכל האורחים שם לא סותמים את הפה. אף אחד לא מקשיב למה שקורה על הבמה, ולאף אחד לא אכפת. כולם אוכלים, ורק עוצרים אם הם רואים שהמצלמות מכוונות אליהם".
ואיך היה האוכל?
"אין לי מושג. הגענו מאוחר וכבר נגמר כל האוכל. הצוות שלנו תמיד מגיע באיחור לכל מקום".
בזמנו היו שמועות שלמרות הכל, הסדרה עשויה להתבטל, אבל אחרי ההצלחה והכבוד שעושים לה, נראה שעתידך בטוח למדי.
"לא ממש. קודם כל, זו סדרה בכבלים, כך שאני עדיין נחשב אלמוני יחסית. חוץ מזה, יש עוד אלף כמוני. בהוליווד יש כל כך הרבה שחקנים צעירים ומבטיחים, ויש גבול לכמות הפרוסות שאפשר לחתוך בעוגה הזאת. אני יכול בעיקר להתנחם בזה שיש לי תפקיד נהדר שמאפשר לי ליצור דמות עם אופי".
פיט ואני
את דמותו של קרתייזר בסדרה, פיט, אפשר להגדיר כתככנית ובעייתית מאוד, שמעוררת לא מעט אנטגוניזם כלפיה. אבל לדבריו, אין בבן דמותו שום דבר חריג בעצם.
"זאת דמות נהדרת. פיט הוא התגלמות האדם המודרני. הוא אני ואת. הוא בעצם טוב מאוד בתפקיד שלו, הוא מצליח לערער מבוגרים ומנוסים ממנו ולחלוק על דרך המחשבה שלהם. אם מסתכלים על זה, כל דבר שלילי שהוא עושה, גם דון דרייפר המהולל עושה: מתחמן, בוגד באשתו, עושה מניפולציות. דרייפר פשוט גבוה ויפה יותר, אז סולחים לו. העולם הוא עד כדי כך שטחי.
עם אליזבת' מוס. "הוא באמת אוהב את פגי"
"פיט היא דמות טראגית. הוא מרגיש תלוש מהעולם, ולכן הוא מתחתן. הוא באמת אוהב את פגי (מזכירתו של דרייפר וכשרון פרסומי עולה בפני עצמה), אבל נשוי למישהי מאותה רמה סוציו-אקונומית והוא באמת בא ממשפחה מיוחסת, אבל הם לא מבינים אותו ומזלזלים בבחירה שלו לעסוק בפרסום".
איך היה תהליך הליהוק?
"קודם כל, כשקראתי את התסריט, נפלתי. כמעט כל תסריט שאני מקבל נכתב על ידי איזה בן 40 שמנסה להיות קול ורואים את המאמץ עולה מכל שורה. ובהתאמה, גם העבודה שלי על הדמויות תמיד מאומצת.
בתסריט הזה, ממש ראיתי את הדמות לנגד עיניי והרגשתי שאני מכיר אותה.
"וויינר, יחד עם אלן טיילור שביים את הפיילוט, קראו לי לאודישן שני, וידעתי שהם מתלהבים משחקן בשם ג'ון האם לתפקיד הראשי של דון. למרות שלא הכרתי אותו, ידעתי איך הוא נראה וידעתי שאם האולפנים יבחרו בו, אז בטח יבחרו גם בי, כי הם חיפשו מישהו שיתאים לו בלוק. נראינו טוב ביחד".