העיר החרדית בנגב מתקרבת: ברכה או טעות?

העיר החרדית ליד ערד קרובה מתמיד. הממשלה אישרה לפני שנתיים את הקמת העיר כסיף בנגב, במטרה לפתור את מצוקת הדיוק במגזר החרדי ולעודד התיישבות בדרום. בדיון שנערך ביום שני בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של משרד הפנים, הוחלט להמליץ על הפקדת התוכנית בפני המועצה הארצית. כעת, רגע לפני שהדחפורים יוצאים לפעולה, המחלוקות עולות על פני השטח. 

העיר החרדית כסיף אמורה להשתרע על שטח של יותר מ-4,000 דונמים ולאכלס קרוב ל-50 אלף תושבים. אולם ההערכות הראשוניות במשרד השיכון קובעות כי ייתכן שיגורו בעיר אף יותר מ-100 אלף איש. היישוב מיועד לקום בצומת הדרכים של כביש 80 וכביש 31. הפקדת התוכנית בפני המועצה הארצית סוללת את הדרך לשרטוט תוכניות מתאר ותכנון תשתיות לעיר החדשה.

ראש העיר ערד, גדעון בר לב, הביע את התנגדותו להפקדת התוכנית. "כל התוכניות לנגב ממליצות למשוך לכאן אוכלוסיות חזקות ולמעט ככל האפשר בהקמת יישובים חדשים. היישוב כסיף עומד בניגוד מוחלט להמלצות הללו", אמר בר לב והוסיף כי היישוב החדש יפגע בגן הלאומי תל ערד, שאמור להוות מוקד כלכלי ותיירותי חשוב לעיר.

מעבר לכך, מתכנן בר לב מתכנן להפוך את ערד ל"עיר ירוקה" ולהקים באזור חווה של תחנות רוח לייצור חשמל. "מדובר באנרגיה נקיה", אמר, "שכן אנחנו במגמה להיות עיר ירוקה. זהו אינטרס לאומי אשר לא יתאפשר ברגע שיוקם שם יישוב".

"מתייחסים אל חרדים כמו אל נטע זר"

ראש העיר דימונה, מאיר כהן, מצדד גם כן בתוכנית להקמת כסיף והביע פליאה על התנגדותו של עמיתו מערד. "אני מקבל בברכה כל תוכנית התיישבות של יהודים ממרכז הארץ לנגב", אמר. "לא נעלמה מעינינו ההידלדלות המתמשכת של היישוב היהודי בנגב והשאלה הדמוגרפית".  

החרדים בלב המחלוקת (צילום: ירון ברנר)

כהן הוסיף: "צר לי שבעידן שבו אנו משוועים לכל תושב שיגור בנגב, מתייחסים אל חרדים כאילו היו נטע זר. אני נדהם שיש מי שמשוכנע שתהיה זו עיר חלשה, עיר של מסכנים. אני סבור שיש לכך טעם לפגם, וראוי שחרדים יבואו ליישב את הנגב כפי שראוי שעירוניים מתל אביב יבואו גם כן".

גם תושבי ערד חלוקים בדעותיהם. מקסים אוקנין, חבר מועצה לשעבר, בירך על העיר החדשה שהולכת לקום וציין כי מדובר בהחלטה חשובה לנגב. "ערד תהיה המטרופולין של הנגב המזרחי. העיר כסיף תהווה כוח קניה ותיתן תנופה כלכלית גם לערד. שיפוץ והרחבה של כביש 31 יהיה בלתי נמנע בעקבות תוספות של עשרות אלפי אנשים לנגב, וזה יעצור את ההשתלטות הלא חוקית על קרקעות הנגב".

"יש דרכים אחרות 'לייהד' את הנגב"

ד"ר שרית עוקד, פעילה למען איכות הסביבה, חולקת על דעתו. "העיר ערד תוכננה לאכלס כ-50 אלף איש, והיום גרים בה רק כמחצית מכך", הסבירה. "לכן עדיף לחזק ולהגדיל את העיר ערד ולא להקים יישוב נוסף בקרבתה. גם היום ערד ידועה בפסיפס התרבותי והחברתי שיש בה. בעיר הזו חיים בהרמוניה חילונים לצד דתיים, עולים לצד ותיקים, צעירים לצד צעירים בנפשם. לכן אינני רואה סיבה להקמת גטו חרדי בצמוד לערד".

בין המתנגדים הבולטים ביותר להקמת כסיף הן רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע. לפני מספר חודשים פרסמה החברה להגנת הטבע דו"ח שבו פורטו 81 איומים על הסביבה בישראל. בין היתר, הופיעה שם גם העיר כסיף.

ברשות הטבע והגנים סבורים שישנן חלופות אחרות לעיר החרדית. לדידם, היישוב חירן, המתכונן לקום באזור יתיר והיישוב כרמית, שיקום סמוך לצומת שוקת, מהווים חלופות טובות.

אמנם מדובר ביישובים המתוכננים לבנייה צמודת קרקע, אך ניתן להתאים את התוכניות לאוכלוסיה החרדית, כדי שיאכלסו יותר אנשים. בעיני הרשות, עדיף לפזר את האוכלוסיה החרדית, המתאפיינת במצב סוציו-אקונומי נמוך, בערי הנגב, כך שייהנו מאינטגרציה כלכלית ותעסוקתית. מעבר לכך, אומרים ברשות, ישנן דרכים אחרות "לייהד" את הנגב ולתת מענה ליישובים הבדואים הלא-חוקיים.