משפחה הורדה ממטוס בגלל הריון, ולא תפוצה
החופשה לטורקיה בוטלה משום שחברת התעופה סירבה להטיס את אם המשפחה שבהריון. ביהמ"ש: בני המשפחה אינם זכאים לפיצוי, כי לא הוכיחו שיידעו את הסוכנות על ההיריון
אדם התקשר לצבר תיירות ונופש והזמין חופשה משפחתית בטורקיה בעבורו, בעבור רעייתו ובעבור בנם בן השנתיים, תמורת 7,000 שקל.
לאחר שעלו בני המשפחה על המטוס, ולפני שהמטוס המריא, הבחינה דיילת כי האשה בהריון. למרות שחתמה על טופס ויתור על אחריות כלפי רשות שדות התעופה וחברת התעופה, הקברניט סירב להמריא, ובני המשפחה נאלצו לרדת מהמטוס.
לטענתם, תאריכי הנופש תוכננו בקפידה בשל עומס עבודה, ולכן הם נאלצו לרכוש לאותה תקופה נופש באילת, תמורתו שילמו, לדבריהם, 10,000 שקל, כולל נסיעות וכלכלה.
הנוסע הגיש תביעה לבית-המשפט לתביעות קטנות בראשון-לציון, ובה דרש 20 אלף שקל - פיצוי על הנופש בחו"ל, הנופש בארץ ועל עוגמת הנפש.
צבר וקשרי תעופה טענו כי מכיוון שמדובר בהזמנה טלפונית, הרי שלא ראו את אשת התובע, ולכן לא יכלו להבחין בהריונה. עוד טענו, כי הלקוח הוא זה שצריך לעלות את העניין כאשר הוא אקטואלי.
הצרכן לא הוכיח כי ציין את דבר ההיריון
השופט שאול מנהיים קבע שבמקרה זה אין להטיל את האחריות לאירוע על צבר ו/או על קשרי תעופה, שכן התובע ידע שעליו להביא את דבר ההיריון לידיעת מי שמטפל בחופשה, אך לא הוכיח שעשה כן.
אמנם ככלל, על סוכנות הנסיעות לציין בפני הלקוח כי נוסעת הנמצאת בהריון צריכה להצטייד באישור רפואי, אך במקרה הנדון, התובע טען כי ציין את דבר ההיריון מיוזמתו, אבל לא הוכיח את טענתו, שכן לא ידע לומר לאיזו חברה מסר את המידע, ולא ידע לומר דבר על הנציג או הנציגה שאיתם שוחח.
נוסף על כך נקבע כי סכום הפיצוי שדרש התובע אינו מובן. "לא יתכן שהתובע ידרוש הן את מה ששילם עבור הנופש בחו"ל שלא יצא לפועל והן עבור הנופש החלופי שרכש, שהרי את הנופש החלופי קיבל" כתב השופט, וציין כי מכיוון שחברת התעופה אינה צד לתביעה, הוא אינו נדרש לפסוק בשאלת חוקיות פעולתה כשדרשה מבני המשפחה לרדת מהמטוס.
לפנים משורת הדין הדין, לא חויב התובע לשלם הוצאות משפט.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
