האם הר כרכום הוא הר סיני?
למה חושב עמנואל ענתי שהר כרכום הוא האתר אליו מתכוון המקרא בסיפור מתן תורה, ומי חושב אחרת
במאמר שפורסם ב-1985 השמיע עמנואל ענתי לראשונה את הטענה, כי הר כרכום הוא הר סיני. ברבות השנים ניטש ויכוח ציבורי על התיאוריה הנועזת - שבו נטלו חלק ארכיאולוגים, חוקרי מקרא, אנשי דת ועיתונאים. אנשי הדת החזיקו בעיקר בעמדה שאין יכולת וגם לא טעם, לנסות לזהות את מיקומו הגיאוגרפי של הר סיני, שכן מדובר במושג תיאולוגי. צמד המילים "הר סיני", טענו רבנים וגם כמרים, מייצג מקום קדוש הנמצא בשמיים ולא ניתן לראות בו סמל למקום על פני כדור הארץ.
מה הנימוקים שמשמיע עמנואל ענתי לטענה כי הר כרכום הוא הר סיני? ראשית, יש להבין את השקפתו של החוקר בנוגע ליכולתו של הטקסט המקראי להסגיר את מיקומם הגיאוגרפי של האתרים המוזכרים בו.
"התנ"ך נמסר בעל פה במשך דורות לפני שנכתב", מסביר ענתי. "הסיפורים הללו הוגשו לפשוטי העם, ומסרו אותם טרובדורים שעברו ממקום למקום וספרו סיפורים. ישנם כמה אלמנטים קבועים במיתולוגיה שנמסרת בעל פה ושורדת במשך שנים, אחד מהם הוא שאין מיתולוגיה בלי בסיס היסטורי מסוים. כאשר הטרובדורים הללו דיברו על יריחו והעיט ומקומות אחרים, הם היו צריכים לדבר על מקומות שאנשים הכירו. לא כל הסיפורים התרחשו כמו שסיפרו אותם, אבל הטופוגרפיה זהה לקיים. בכל מיתולוגיה זה כך, כאשר המספר אמר שבני ישראל הגיעו לאילם, איפה שישנם שבעים דקלים ושתים עשרה בארות (שמות, ט"ו, כ"ז), הוא ידע בדיוק על מה הוא מדבר ומי ששמע אותו גם ידע".
לכן, סבור ענתי, למרות שאי אפשר לקבוע עם מעמד הר סיני התרחש, אפשר בהחלט לטעון שהמקרא מתייחס למקום מסוים כאשר הוא מדבר על הר סיני, או על הר האלוהים. הר זה, טוען ענתי, לא יכול להיות אחר מאשר הר כרכום.
נימוק ראשון, הוא ריבוי המקדשים, המזבחות וציורי הסלע בהר. כל אלה מציירים תמונה של מקום שהיה קדוש מאות שנים לפני שבני ישראל נדדו במדבר. אם אכן נדדו באזור זה, ומשה הביאם להר קדוש לקבל את דבר האל, סביר להניח שהמעמד התרחש בהר שהיה ידוע לבני המקום כאתר פולחני מרכזי.
שנית, במקום נמצאו ציורי סלע הרומזים לסיפורי המקרא ולשמו של הר סיני. ציורים של מקל ונחש מופיעים על סלעים מסוימים, כמו כן, ניתן למצוא ציור של לוח כפול המחולק לעשר משבצות (רמז ללוחות הברית). בנוסף, נמצאו ציורי סלע וגם פסלים בצורת חצי ירח. אל הירח הבבלי נקרא סין, ורבים משערים שמדבר סיני, אליו מתייחס המקרא גם כאל מדבר סין, היה השטח שבו האמינו באל סין. אם אכן הר כרכום היה ההר הקדוש של אל זה, זה מחזק את הסברה שהר סיני הוא הר כרכום.
טיעון נוסף מקורו באתר שגילה ענתי למרגלות ההר. האתר ממוקם ליד שרידיו של מחנה אוהלים קדום, והוא מכיל מזבח לקורבנות ושתי שורות של שישה סלעים, המסודרים בקפידה זה לצד זה. ענתי סבור שזה עשוי להיות המבנה אליו מתייחס הכתוב בשמות, כ"ד, ד'. שם מתואר כיצד השכים משה בבוקר, יצא מהמחנה ובנה מזבח ולידו שתים-עשרה אבנים המייצגות את שנים עשר שבטי ישראל.
לבסוף, סבור ענתי שהמקרא נותן שפע של רמזים למיקום הגיאוגרפי של הר סיני, לפיהם רק הר כרכום יכול להיות המקום. בין הרמזים מציין ענתי את העובדה שלפי הכתוב משה רועה את צאנו של יתרו המדייני ליד הר האלוהים (שמות ג'). לטענתו, ישנן מספיק ראיות לכך שהמדיינים ישבו באזור הערבה של ימינו, לכן קשה לראות כיצד הר האלוהים יכול להיות במרכז או בדרום חצי האי סיני.
רמזים נוספים תומכים בטענה שהר סיני היה בגבול המערבי של שטחי המדיינים. כאשר חונים בני ישראל ברפידים, התחנה האחרונה לפני הגיעם להר סיני, הם נלחמים בעמלק (שמות י"ז). מיד לאחר ניצחון בני ישראל על עמלק מגיע יתרו המדייני, חותנו של משה, לבקרו במחנה העם, שנמצא כבר בהר האלוהים (שמות, י"ח, ה'). אם כך, ניתן לשער שרפידים הוא מקום הקרוב להר האלוהים, הנמצא בשטח שבין ארץ עמלק לארץ מדיין.
תיאור זה מתאים למיקומו של הר כרכום, הממוקם באזור הנחשב לארץ העמלקים, ובמרחק של כמה ימי הליכה מהערבה, שם חיו המדיינים. בחפירות שנערכו ליד באר כרכום, הממוקמת למרגלותיו המערביים של ההר, נמצאו אפילו שרידים של מצודה מדיינית, מה שעשוי להעיד על כך שמדובר באזור מריבה בין מדיין לעמלק. גם המקרא מתייחס לאופיו האסטרטגי של הר סיני, כאשר חבב בן רעואל המדייני, מפציר במשה להישאר במקום כי "ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעיניים" (במדבר, י', ל"ג).
עמיתיו הישראלים של ענתי, והממסד הדתי בישראל, לא מקבלים את טענותיו. "הניסיונות לזהות מקומות שנזכרים בתורה על רקע תקופת הברונזה המוקדמת הוכחו כבר מזמן ככושלים", אומר ישראל פינקלשטיין, פרופסור לארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב. "אחת הסיבות לכך היא שסיפור יציאת מצרים הובא לכתב במאה השביעית והשמינית לפנה"ס, וגם אם יש בו רסיסי אמת היסטורית אי אפשר ללכת לאתר שיש בו שרידים מהאלף השלישי לפנה"ס ולהביא משם ראיות לסיפור המקראי. עליי לציין גם שלדעתי בתקופה שהדברים הובאו לכתב אזור הר כרכום לא היה מיושב כלל. האתר היחיד בהר הנגב שמוצאים בו עדויות להתיישבות בתקופת ממלכת יאשיהו, אז הועלה המקרא על הכתב, הוא קדש ברנע. אם היו מזהים את קדש ברנע זה היה עוד איכשהו הגיוני כי באותה תקופה זה היה מקום חשוב ואנשים הכירו אותו, אבל לטעון שבמשך 1,500 שנה עברה מסורת בעל פה מדור לדור, שהתייחסה למקום כל כך נידח, זו טענה קשה מאוד".
גם עוזי אבנר חולק על דעתו של ענתי, בעיקר מכיוון שהתיאוריה שלו מקדימה את סיפור יציאת מצרים לאלף השלישי לפנה"ס. "מבחינה היסטורית אין אפשרות כזו, כי באותה תקופה לא הייתה ממלכה במצרים. היו כפרים וישובים, אבל שום דבר מונומנטלי. רק בראשית האלף השני קמה הממלכה והתחילה ההתערבות שלה בנעשה בארץ ישראל. אין גם שום עדות מאותה תקופה לעם עברי במצרים, העדויות הללו מתחילות להופיע רק בסוף האלף השלישי. הכתובת העתיקה ביותר שמציינת את העבריים בשמם, היא מסוף האלף השני לפנה"ס".
גם בארץ ישראל מתקשה אבנר למצוא ראיות לחדירה של שבטים עבריים ממצרים, באותה תקופה. "בכנען אין שום דבר דומה מאותה תקופה להתנחלות. את אתרי ההתנחלות בארץ מצאנו בשדרת ההר, באזורים שלא היו מיושבים על ידי כנענים, וכולם מתוארכים לאחרי 1200 לפנה"ס. אז יציאת מצרים הייתה צריכה להיות כ-40 שנה לפני כן, זה לא מסתדר עם הטענות של ענתי".
את ההוכחות שמביא ענתי מהמקרא פוטר אבנר כקריאה סלקטיבית של חוקר הלהוט להוכיח את טענתו. "למסורת הר סיני יש הרבה גרסאות במקרא וכל אחת מביאה נתונים גיאוגרפיים אחרים. רשימת התחנות במסע של בני ישראל מופיעה בפרקים שמשמות כ"א ועד דברים כ"ב. אבל יש גרסה נוספת לסיפור והיא הסיכום שכתב משה במצוות אלוהים, שכולל שלושים שמות אחרים שלא מופיעים בגרסה הראשונה. יש למעשה שלושה מסלולים שונים של יציאת מצרים במקרא. ענתי לא נוגע בבעיה הזאת".
אבנר מייחס את הבעיה לאופיו של המקרא, שהוא לטענתו ספר שחובר על ידי סופריו של דוד המלך, שאספו את כל הסיפורים שעברו בעל פה מדור לדור, השמיטו כמה מהם וערכו אחרים, ובנו נוסח אחיד לכל העם. "בכל פרט הכי קטן שאפשר להעלות על הדעת יש גרסאות שונות. כל שבט הביא מסורת אחרת והסופרים של דוד המלך היו צריכים להדביק את כולן לטקסט אחד. לפעמים, מתוך כבוד למסורת מסוימת, השאירו כמה גרסאות של אותו סיפור והיום אנחנו החוקרים יוצאים נבוכים מזה".
ב-1999 זכתה התיאוריה של ענתי לתמיכה ממקור בלתי צפוי – הותיקן. החל משנה זו מכיר הכסא הקדוש ברומא בהר כרכום כהר סיני, ומספר משלחות של צליינים קתולים מגיעים למקום מידי שנה.
"יש רבנים שאומרים שאסור לחפש את הר סיני, כי הוא נמצא בשמיים", אומר ענתי. "אבל אני לא חיפשתי אותו, הוא חיפש אותי. אני למדתי את הטופוגרפיה המתוארת בתנ"ך, הפרטים התיאולוגיים לא מעסיקים אותי. לדעתי היה מעמד הר סיני אבל אני לא חוקר את זה, אני מנסה לאתר את המקום שלפי התיאורים הטופוגרפיים הוא הר סיני".
ענתי מייחס את ההתנגדות הרבה לתיאוריה שלו לקשיחות מחשבתית. "אחרי הרצאה שנשאתי בנושא באוניברסיטה העברית, בא אליי פרופסור מכובד משם ואמר 'אני לא יודע אם אתה צודק, אבל אחרי 40 שאני מלמד שמדובר בסנטה קטרינה אתה לא מצפה שבאמת אשנה את דעתי'.. אחת ולתמיד צריך לדון בנושא הזה עד הסוף ואם יש למישהו משהו רציני להגיד – אז שיגיד. או שזה הר סיני או שזה לא, אין אולי".
משה רבנו עם לוחות הברית. מציאות היסטורית או אגדה?
צילום: ויז'ואל פוטוס
