ילד: לפעמים פרי אהבה, לפעמים פרי אכזבה
האמונה הרווחת היא שילד יבסס את הקשר, ישפר את התקשורת ויפתור את הבעיות. ככל שיש יותר מאמינים כאלה, יש יותר סובלים. כניסת ילד לתוך פלונטר בלתי מבוסס גורמת הסתבכות נוספת, שמשום מה היום מאוד קל לפתור אותה: פשוט גוזרים את החיים לשניים ומסבכים לילד את החיים כהוגן
"החיים זאת מחלה סופנית שמועברת במגע מיני". יש מי שחושב ככה. בכל מקרה אתה פוגש בדרך את הפירות של האהבה, את פרי הביכורים, זה שהכי מרגש בכל פעם מחדש. זה אמור להיות התוצר של הדבר הכי מיוחד שקורה לאדם בחייו, האהבה, הנישואים, רגעים של חיבה, שעות של קירבה, פרי של זוגיות ותוצר של יחסים של אוהבים.
עשיתי סקר קטן מסביבי, וחשכו עיניי. כן, אני יודע שאולי האנשים שמסביבי שונים מאלו שמסביבך, זה הגיוני, אבל זה לא באמת משנה. חיפשתי זוגות נשואים, כאלו שיש "אור" סביבם וברור שהילד שלהם הוא פרי האהבה ולא סתם עוד חור בגומי.
המסקנות הולכות לפי סדר שמתחיל ב"בלתי נסבל בעליל" ומסתיים ב"ככה זה צריך להיות".
הסוג הכי גרוע של היווצרות ילד זה מה שנקרא בפי העם (הגברי כמובן) "גניבת זרע". אני ממש לא נכנס לשם, כי לא בא לי לקבל ערימות של טוקבקים שהמכנה המשותף שלהם הוא "תשים קונדום או תשלם". צודקת מראש מי שאומרת שאם אתה לא משתמש בקונדום - זה באחריותך.
הדרגה השנייה בעשיית ילד היא "בלתי נסבל". זאת בעצם דרגת ה "2,000 שקל לחודש וזרע". היא כבר מבינה שלא רק שלא יבוא שום אביר, גם זה שיבוא לא יישאר. בכל אחד מהמקרים זה היה רק עניין של זמן עד שהאמת עליה התגלתה וגרמה לו לברוח רחוק, והאמת שונה מאחת לשנייה ומאחד לשני. אם היא "בגיל הנכון'", 35 פלוס, אחרי הייאוש ועם כוח רצון ואבא עשיר, או מקצוע רווחי במיוחד, היא בוחרת גבר סביר מבחינתה, עושה לו את הספין המיוחד (בדרך כלל ממש קל לסובב אותו על האצבע; אפשר לקבל כל כך הרבה תמורת מינימום יחס וגוף חטוב ומתפתל). עכשיו זה ענין של זמן עד הגירושים. בדרך כלל במקרים שכאלה היא תזרוק לו עצם מידי פעם ותאפשר לו לראות את הילד פה ושם.
הדרגה השלישית היא של "בלתי". פשוט בלתי. אין אבא, לא היה ולא יהיה, יש בנק הזרע והתמודדות קשה ואמיתית במהלך כל תהליך הגידול. אני מכיר מקרוב כמה הצלחות שכאלה, וגם לא מעט כשלונות, באותו היחס כמו אצל הזוגות הסטרייטים הנשואים. כאן אני מתנדנד חזק בין פרגון מלא על היכולת לממש, על הצורך לאהוב ולתת, לחבק ולטפל, על העוצמה הנדרשת לעשות את זה לבד, כנגד כל הקשיים. אבל יש גם את הצד הכועס, זה שחושב שההתעקשות היתה צריכה להיות על מציאת בן זוג, עם כל הקושי, ולא על עצם עשיית הילד. לפעמים זה לא באמת כל כך קשה רק צריך קצת לוותר, לעצמך.
"משפחה מהסרטים" עם שלושה ילדים, אבא, אמא, חתול וכלב
באמצע הסקאלה נמצאים בני המזל, המתכוננים מאוד, שפועלים על פי תסריט ידוע מראש. הכל מחושב ומסודר, ואז מסתבר שגם יש להם מזל והם עומדים במשימות ובמטלות, מגדלים כמה ילדים לתפארת. אין שם אהבה ענקית, או ביטויים עמוקים של רגש, אבל יש "משפחה מהסרטים" עם שלושה ילדים, אבא, אמא, חתול וכלב. לפעמים זה עובד ומחזיק מעמד עד הסוף.
בקצה השני הכי מרוחק מהבלתי נסבל יש כמה זוגות (בסביבה שלי מדובר על שניים מתוך עשרה) שעשו דרך ביחד, יד ביד עם כל הקשיים, עם האהבה ההדדית שהובילה לרגעים הכי שווים של החיים: הידיעה על ההתעברות, החגיגה, החלומות שהיא מעוררת, הציפייה, הלידה, הלילות ללא שינה שמונעים בדלק האהבה, גידול הילדים והגאווה. שני זוגות מתוך עשרה, לפי הסטטיסטיקה הלגמרי פרטית שלי. כמה שזה מעט, ועוד יותר מעורר קנאה.
בתעשיית הדייטים נתקלתי פה ושם באתרים ששאלת הילדים היא שאלת מפתח שמונחת על השולחן בהם כבר בקדימון, בשלב השאלות המקדימות. את זה אני הכי לא מבין: איך לעזאזל אני יכול לדעת אם ארצה ממנה ילד, ועוד במציאות שמאיימת על המשכורת של רוב הגברים שעלולים להתגרש? ואם היא לחוצה על ילדים, רוב הגברים יסתלקו משם בריצה קלה....
די מבאס להסתובב בידיעה שאתה תוצר של תקלה
הרבה אנשים שפגשתי מדברים על זה שהם היו ילד לא מתוכנן, תקלה בסדר הרציף או בתהליך. די מבאס להסתובב על הכדור הזה בידיעה שאתה תוצר של תקלה, למרות שרוב האנשים הם כנראה תוצאה כזאת, בין אם הם מודעים לכך ומודים בכך ובין אם לאו. לפחות אפשר להתעודד במחשבה שאתה הזרע שניצח את כל אלו שמסביבו, אתה היית הכי מהיר וחזק (גם את).
דווקא הבנים מסביבי (גרושים, אמצע החיים) נזכרו בעובדה שהילד השני נעשה כבר בקושי רב, אחרי חודשים ללא סקס וכשהיה די ברור שהגירושים קרובים מאי פעם, הם בכל זאת הסכימו "לשחרר". מה שאומר שהם זוכרים את הזיון הבודד ההוא, שהוביל לעוד סכום בדמי מזונות.
נסה לשאול את החברים שלך על עשיית הילדים שלהם, נסה לשאול את הוריך איך אתה נוצרת. זהירות, חומר נפץ! כמעט אף אחד לא יודה שמדובר בטעות, בגומי שנקרע, שבכלל רצו לחכות עד סיום המשכנתה, עד אחרי התואר, או עד האביב. אבל לטבע חוקים משלו, שחזקים מאיתנו.
לא היה לה זמן, זה בדיוק העניין, בגלל זה היא בבנק הזרע
היה לי פעם דייט, על הים בשעת בין הערביים עם מקסימה אחת, שהיתה מספיק כנה בשביל לשתף אותי בעובדה שפתחה חשבון פעיל בבנק הזרע ושהיא מנסה מזה זמן להיכנס להריון. היא היתה יפה בעיניי, מאוד ישירה וכנה, מה שהפך אותה לאטרקטיבית מבחינתי, גם אם יש שיגידו שזה לא נושא שמדברים עליו במפגש ראשון. לא היה לה זמן, זה בדיוק העניין, בגלל זה היא בבנק הזרע. הבנו מיד שזה לא יילך, אני לא מספיק ליברלי בשביל זה. איך אפשר לבנות קשר עם מישהי בהריון, או כמעט הריון? או בקרוב בהריון ולא ממך?
האמונה הרווחת היא שילד יבסס את הקשר, ישפר את התקשורת ויפתור את הבעיות. ככל שיש יותר מאמינים כאלה, יש יותר סובלים. הכניסה של ילד לתוך פלונטר לא מבוסס גורמת הסתבכות נוספת, כזאת שמשום מה היום מאוד קל לפתור אותה: פשוט גוזרים את החיים לשניים ומסבכים לילד את החיים כהוגן, כמו אצל רוב הילדים אצלו בכיתה.
שאלתי שלוש אמהות "איך נהיה לך ילד?"
גרושה אקדמאית, עצמאית לחלוטין:
"אהבתי אותו, רציתי להכניס משב רוח מרענן לקשר, אז נכנסתי להריון. זאת היתה בעצם החלטה שלי, עם עצמי, הוא לא חשב בכלל שאפשר להיכנס להריון, השאיר את זה לי, כמו את הקניות והתשלומים וניהול כל משק הבית. אז 'אני החלטנו' להיכנס להריון ונכנסנו די מהר... הילד השני הגיע כדי לייצר לראשון אח, שלא יהיה לבד בעולם".שחקנית מפורסמת, גרושה: "רציתי לוודא שאני בריאה ויכולה להיכנס שוב להריון, הפעם הייתי צריכה להשתמש במדחום, הוא לא ידע, נסעתי אליו לעבודה ועשינו את זה במחסן מאחור. הוא היה די המום, אבל שיתף פעולה. אחר כך נולדה השנייה ובכלל נהיתה לנו קטסטרופה בנישואים".
נשואה פרק ב': "היום במבט מפוכח אני יכולה לנסח בבירור 'פרי האהבה', הוא יצירה חדשה משותפת של בני הזוג, הקשר בעצמו, העומק. לפעמים זאת העובדה שמשהו חדש נוצר ונמשך לעומק, נושא עשייה משותף ולאו דווקא ילד, למרות שמאז שבן הזקונים נולד הקשר שלנו רק הולך ומתחזק."
איזה כיף לגלות שבסיבוב השני למודי הניסיון מוצאים את הכוח לנסות שוב את החלום ומגשימים אותו, ממש כמו בסרט, עומדים בשקט בחדר של התינוק, אוחזים ידיים ומסתכלים זו לזה בעיניים עם כל האהבה והתובנה שבעולם.
לפנייה לכתב/ת 
