חוזרים למקורות
ראמים לבנים, יחמורים פרסיים, ערודים ונשרים מקראיים הם רק חלק קטן מהחיות שזכו לאיזכורים רבים בתנ"ך, אך בחלוף השנים, ניצודו והורעלו על ידי האדם עד לכדי הכחדה. פרויקטי רביה והשבה לטבע המתקיימים בעשורים האחרונים בישראל מהווים את הסיכוי האחרון להישרדותם בטבע המקומי
”אם על-פיך, יגביה נשר; וכי, ירים קנו" (איוב, ל"ט)
לפני אלפי שנה הנשרים שלטו בשמיים במספרים גדולים ועל אף העובדה שהם זכו למוניטין קלוקל של עופות טמאים, לנשר יש תפקיד רב שנים בדאגה לסניטציה של הטבע. מלך הדורסים ניזון מפגרים ודואג לנקות את הסביבה מפסולת טבעית. גם 26 איזכורים במקרא לא מבטיחים לו חיי נצח. הנשרים נמצאים כיום במאבק גורלי על המשך הישרדותם בטבע והם זקוקים לכל עזרה אפשרית כדי להמשיך להוות סמל לעוצמה גדולה ולקלות תעופה.
אוכלוסיית הנשרים בישראל נתונה בסכנת הכחדה, בעיקר כתוצאה מהרעלות של חקלאים. לפני כשנתיים מתו בצפון יותר מ-50 נשרים מתוך אוכלוסייה צפונית שמונה פחות ממאה פרטים. בספירות שנערכו בשנת 2007 הסתמנה תמונה מדאיגה: 85 נשרים נספרו בצפון לעומת 130 בשנה הקודמת. על פי התחזיות הקודרות, תוך 25 שנה ייכחד שליש מהאוכלוסיה. כיום בישראל ישנה אוכלוסיה המונה מאות נשרים בלבד.
רשות הטבע והגנים החליטה לנקוט בתוכנית חירום לצימצום הסיכון לנשרים - גם במחיר של התערבות בטבע. פקחי הרשות הוציאו מאז עשרות ביצי נשרים מהקינים, במטרה לעודד את ההורים להטיל ביצים. הביצים שהוצאו מהקינים הועברו למדגרה מלאכותית.
מאז תחילת עונת ההטלות השנה, הוציאו אנשי הרשות 15 ביצים מ-13 קינים, מתוכן בקעו עד כה תשעה גוזלים תודות להדגרה מלאכותית בחי-בר כרמל ובגן החיות התנ"כי בירושלים. שני גוזלים גדלים כעת בגן החיות התנ"כי ובספארי בר"ג ושבעה בחי-בר כרמל. כשימלאו להם ארבעה חודשים, הם יושבו בחזרה לשמורת גמלא, בה יתבגרו בביטחה עד שיגיעו לבגרות מינית בגיל שלוש שנים ויושבו לטבע.
וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן " (ישעיהו, ל"ד)
הראם הלבן (ראם ערבי) הוא אחד הפרסתנים המרהיבים שנכחדו בישראל בתחילת המאה ה-20 וחזר לחיים בסוף ה-70. מי שנחשב לקטן במיני הראם, שחי בעבר במדבריות ערב, ירדן, סוריה וישראל כמעט ונעלם לחלוטין בעולם כולו. בתחילת שנות ה-60 החל מירוץ נגד הזמן והוקם גרעיין רבייה לראמים בארה"ב. כתוצאה מכך, מאות ראמים הועברו בחזרה למדינות המוצא שלהן במזרח התיכון, שם הם מצויים בשמורות טבע מוגנות ומקצתם בטבע.
אל ישראל הובאו לשמורת חי-בר יטבתה להקה קטנה בסוף שנות ה-70 וכעבור שני עשורים, לאחר רבייה מוצלחת בשמורה, החלו לשחרר מספר פרטים בחזרה לטבע באזור חצבה. כיום בשמורת הטבע חי-בר יטבתה ישנם עשרות ראמים לבנים ועוד עשרות שהושבו בשנים האחרונות בחזרה לטבע באזור הערבה והנגב הדרומי.
"מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח" (איוב, ל"ט)
הערוד, אבי חמור הבית שבויית לפני אלפי שנה, זוכה למראה ייחודי תודות לפסים והצלבים החינניים המעטרים את רגליו. כיום החשיבות הזואולוגית של הערודים הינה גבוהה במיוחד לאור הציד הנרחב שנערך בהם בטבע, התקרבות האדם לשטחי בר וכתוצאה מכך, צירופים לרשימת המינים בסכנת הכחדה.
בדומה ליחמורים, גם הערודים עברו מסע תלאות עצום עד שהובא עדר קטן לישראל מאתיופיה בתחילת שנות ה-70 לחי-בר ביטבתה במסגרת השבת חיות בר שאוזכרו במקרא בחזרה לטבע בישראל.
בטבע בעולם נותרו מספר מאות פרטים ואילו בגני החיות, ישנם עשרות פרטים בלבד. במהלך השנים נוצרו בטבע הכלאות רבות בין החמורים לערודים ומספר הערודים הטהורים נמוך במיוחד. לגני חיות ושמורות טבע, כדוגמת החי-בר ביטבתה והספארי ברמת-גן, בהם קיימים גרעיני רבייה יש חלק חשוב בשמירה על המשך קיומו של הערוד בישראל.
"איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר" (דברים יד')
קורות חייהם של היחמורים הפרסיים סוערות ומלאות תהפוכות. לא רק שהם נושאים בכתר של אחד ממיני האיילים הנדירים בעולם, במקרא הם זכו לתואר מבוקש של יונק טהור, שגם מותר באכילה. במאה האחרונה הם נעלמו כליל מהטבע בישראל, אך שבו לחיים תודות לפרוייקטי השבה ורבייה.
הפרט האחרון של היחמורים באזור ישראל ניצוד ככל הנראה בשנת 1922 בעבר הירדן, והמין נכחד בתחילת המאה ה-20. בסוף שנות ה-70 הובאו לישראל שישה זוגות יחמורים מגרמניה ומאיראן. מה שהחל כעדר קטן שגודל בתנאי שבי למטרות רבייה, גדל במרוצת השנים וכיום מספרם מוערך ביותר מ-300 פרטים.
היחמורים הושבו תחילה לגני חיות ולחי-ברים של רשות הטבע והגנים. חלקם חיים בטבע ואחרים בגני חיות. בשריפה הגדולה שפרצה בכרמל בחיפה בסוף שנות השמונים, נפגעו פרטים רבים שחיו בגרעיני רבייה בחי-בר כרמל.
בעקבות האסון, החליטו ברשות להיערך למקרה של אסון עתידי ופיצלו את גרעיני הרבייה לצפון ולדרום. הנחת העבודה של הרשות היתה כי במידה ותפרוץ מחלה, שריפה או יתרבו מקרי הציד, לא תיפגע כל אוכלוסיית היחמורים בישראל.
לאחר שגרעין הרבייה הראשוני גדל, החלו בשנת 1996 ברשות שמורת הטבע והגנים לשחרר את היחמורים בשמורת הטבע נחל כזיב בגליל המערבי, שם התרבו היחמורים בהצלחה מרשימה, דבר שהקנה להם את התואר המכובד של אוכלוסיית היחמורים הפרסיים הגדולה ביותר בעולם. במרוצת השנים שוחררו יחמורים נוספים לחורשת טל, לנחל שורק. גם בגן החיות התנ"כי בירושלים קיים גרעין רבייה משנת 1997 שהתרבה בהצלחה, וכיום נחשב לעדר הגדול היחמורים הגדול בעולם המצוי בתנאי שבי.
