שתף קטע נבחר

 

מומחה על הטרגדיה במצוק: הקריסה בלתי נמנעת

מומחים טוענים כי התמוטטות מצוקי הכורכר אינה נובעת מפעולות אנושיות, אלא מדובר בהליך טבעי בלתי-נמנע. את הנזקים דווקא כן ניתן למנוע, אך לרשויות המקומיות אין תקציב לכך, והממשלה נדרשה לנושא אך דבר טרם נעשה. בינתיים, גבה היום המצוק קורבן נוסף

הממשלה הקודמת דנה בנושא המצוקים בשרון, ואף הוקמה ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, רענן דינור. הוועדה דנה במיצוב המצוק, אך טרם הספיקה לפעול בנושא. להראל ברלין, בן 26, שנהרג אתמול (שבת) בהתמוטטות מצוק כורכר בחוף צפונית לנתניה, זה כבר לא יעזור. המומחים מסבירים שהקריסה הטבעית ללא חיזוק המצוקים הינה בלתי נמנעת: "זה דבר שקורה בזעזועים".

 

ראש המועצה, לאחר המפולת: הציבור מודע לסכנה

 

המצוק בכל הרשויות בארץ שייך למעשה לממשלה ולמינהל מקרקעי ישראל. הטיפול בנושא המצוקים מסובך, מכיוון שבין היתר הוא מצריך בניית שוברי גלים.

מצוקים קיימים לאורך כמעט כל חופי נתניה. בעירייה טוענים כי מדובר באחריות של הממשלה.

 

עוד נמסר מהעירייה כי במסגרת בניית הטיילות על המצוק, היא ביצעה פעולות מטעמה לייצוב המצוק, שכללו בין היתר פרישת רשתות על-מנת למנוע הדרדרות סלעים וחול מהמצוק לחוף.

 

עלות ייצוב המצוק לאורך כל חופי ישראל עומדת על מיליארדי שקלים - סכום בו הרשויות המקומיות אינן יכולות לעמוד. כעת טוענים ברשויות כי מכיוון שהמצוקים עצמם שייכים למינהל מקרקעי ישראל, תצטרך המדינה לשאת בעלויות.

 

גיאולוג: התהליך הוא בלתי-נמנע

האם פעילות האדם באזור היא זו שגרמה להתמוטטות המצוק? לדברי הגיאולוג איתמר פרת, שערך עם עמיתו גדעון אלמגור מחקר של 20 שנה בנושא הסיכון לאורך מצוק השרון, מדובר בתהליך שהיה מתרחש בכל מקרה ובכל מצב. מי הים שמגיעים לקיר המצוק מפוררים את הכורכר וסוחפים עמם את החול שבתחתית המצוק, הסביר, עד שנוצר חלל ולאחר מכן התמוטטות.  

 

פרת התריע כי לא קיים אתר נקי לחלוטין מסיכון, וכי לאורך כל המצוק קיימת סכנת גלישה, קו החוף כמעט ישר לגמרי והסיכון מתחלק באופן שווה. לדבריו, הכורכר הוא נקבובי, סופג מים והופך לכבד וזה מה שמקל עליו להיפרד מהסלע. לכן, מרבית הגלישות מתרחשות זמן קצר אחרי תקופת הגשמים, אך ממשיכות אף בעונת הקיץ. 

 

את הישנות התופעה ניתן למנוע, לדבריו, רק אם ימנעו מהגלים להגיע אל קיר המצוק. אחת הדרכים לעשות זאת היא על-ידי יציקת חגורת בטון לאורך המצוק,

בעלת יסודות עמוקים, שתגיע עד למחצית מגובהו של המצוק. עם זאת, לפי פרת, מדובר בהשקעה מאד גדולה שאין לצידה רווח רב. הוא מסביר כי ממחקרו עלה כי איבוד השטח בשל נסיגת המצוק נע בין 5 ל-20 ס"מ בממוצע לשנה בלבד לאורך כל המצוק.  

 

"יכולות להיות שנים ללא תזוזה כלל, ואז באופן פתאומי נתח שלם של המצוק גולש. זהו סגנון הנסיגה. זה לא תהליך איטי, זה דבר שקורה בזעזועים, אפיזודות, בלייה אפיזודית", הסביר. 

 

לדבריו, הסיכון מפגיעה כתוצאה מגלישת המצוק היה קיים תמיד, אך היום אנו חשופים לו יותר מבעבר בשל הבילוי הרב בחוף הים: "לא נהיה יותר מסוכן, אלא שאורח החיים השתנה". 

 

ומהי הדרך להזהר? לדברי פרת, מיד לאחר התמוטטות המצוק נוצר "סינר של חול מפורר" שמכסה את המצוק – במצב זה אין כל סכנה להתמוטטות נוספת. כעבור זמן נוצר קיר של סלע, שהמים חודרים תחתיו: "מתחת למצוק כזה לא הייתי ממליץ לישון, להקים אוהל או לשבת לאורך זמן", הסביר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לזכר הראל, במצוק
צילום: עידו ארז
הראל ברלין. נקבר תחת המצוק
צילום: עידו ארז
מומלצים