נחוץ רענון

יש משהו כל כך מיושן ושמרני ב"מה שנחוץ לרווק", העיבוד שהתקינה עירית לינור לרומן של ג'יין אוסטן "גאווה ודעה קדומה" ושעלה אמש (א') בערוץ HOT3, עד שאתה מוצא עצמך תוהה אם כל העסק לא עובד בעצם בהפוך על הפוך.

את נופיה הכפריים של אנגליה של המאה ה-19 תופסים עתה צימרים גליליים, ואת מקומו של מר דארסי הנחשק ממלא מר ארצי (דן שפירא), איש ההיי-טק העשיר והחתיך. הגיבורה היא עתה גרושה ואם לבת (יעל הדר), וכדי שנבין שהיא כבר עייפה מגברים, דאגה העלמה לינור לעטוף אותה בסמרטוטים לא מחמיאים במקום בגדים.

לינור עם כוכבי הסדרה. הליהוק מוצלח, הביצוע פחות (צילומים: אוהד רומנו)

השניים נפגשים בשבילי הגליל, בעת השתנה אקראית בשדה, והדיאלוגים הציניים שהם מחליפים ביניהם מבהירים לכולנו שסיפור אהבה בפתח. אכן, לפנינו אגדה רומנטית ישראלית, כפי שמקפידים להדגיש הצילומים המוארים למשעי, הנוף הפסטורלי וקליפ הכותרות המאויר.

שם, בינות לצימרים, אנו פוגשים גם את גרושה ב' (נטע ריסקין), אחותה הצעירה של גרושה א', וכן את בת השכנים, רווקה משתוקקת (ירדן בר כוכבא). אל השטח נקלעים גם חברו הטוב של ארצי-דארסי (פיני טבגר) ואחיותיהם – וכולם, גם אם אינם מוכנים להודות בזה, תרים אחר אהבה בנופיה האהובים של ארץ ישראל השורשית, המוכרים מעבודותיה הספרותיות והטלוויזיוניות ("בנות בראון") האחרות של לינור.

שנינות מייגעת

מובן שאין כל פסול בניסיון לעבד את אוסטן לישראלית (לינור עצמה הפליאה לא מזמן בתרגום רענן של "גאווה ודעה קדומה"). השאלה היא, אם מעבר לעיצוב מקבילות מקומיות עכשוויות לדמויות ולשפה של אוסטן, מסתתרת לה גם איזו כוונה. במילים אחרות, מה זה אומר שבגליל העליון עדיין מתקיימים נשפי ריקודים באולמות ספורט, אמהות אובססיביות חולמות להשיא את בנותיהן לרווקים עשירים, ואבות-חקלאים לא שמעו על היי-טק?

נשות "מה שנחוץ לרווק". אווירה אביבית ואופטימית

אז נכון, זו פנטזיה רומנטית, ובפנטזיה הרי הכל מותר. אבל "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" כבר הוכיח שאוסטן יכולה גם להיות עדכנית. כך, ההתעקשות להפוך את כל הדמויות לשנונות הולכת ונעשית מייגעת (במיוחד מעייפת בתה המתבגרת של הדר, על עודף ההמצאות הלשוניות שלה), הבימוי לוקה בחובבנות, והקצב לרוב זחלני.

הנשים המתחכמות והגברים הפתטיים מוצגים על רקע פנטזיה של חזרה אל "ארץ ישראל הישנה והטובה" ואל החלום הציוני שנמוג. אך להבדיל מ"בנות בראון" המלנכולי, שעסק בפשיטת הרגל שעומד בפניה מושב ותיק בשנות ה-80, על "מה שנחוץ" שורה דווקא אווירה אביבית ואופטימית.

בסיכומו של דבר, מה שיש לנו כאן מזכיר את הסרטים הצרפתים עם המילה "כפר"

בכותרת יותר מאשר את אוסטן. הכוונה לאותם סרטים שמפגישה את עכבר העיר עם עכברי השדה, שמלמדים אותו דבר אחד או שניים על החיים ועל אהבה.

הליהוק, לעומת זאת, מושלם. דן שפירא מעצב בקלילות מנכ"ל היי-טק ציני ומחוזר תוך שהוא מחקה בהצלחה את המבטים הנוקבים והמהורהרים של קולין פירת', דארסי מסדרת האם המיתולוגית של הבי.בי.סי; יעל הדר היא אליזבת בנט ארץ ישראלית למופת; פיני טבגר חינני להפליא וחנה לסלאו היא הליהוק המתבקש – והמושלם – לתפקיד בת דמותה הפולנייה והפטפטנית של אם האחוזה הג'ורג'יאנית.