דודו שיבש את דעתכם

הסיפור שאתם מספרים הוא שלתקשורת תפקיד עילאי במדינת ישראל; שהיא כלב השמירה של הדמוקרטיה; שהיא המופקדת על הוצאת הלכלוך לאור השמש שהוא המטהר היעיל ביותר; שהיא ממלאת את החלל שאין מערכת המשפט והחוק מסוגלת למלא; שהיא הבמה בו מתקיים הויכוח הציבורי וה"ההיד פארק" החיוני כל כך לקיומה של חברה פתוחה ופלורליסטית; שהיא אחד ממאפייני התרבות של החברה; שהעוסקים בה עוסקים במלאכת קודש; שהיא ראויה לכללים שונים של חסינות מידע, ושהעיתונאי צריך לקבל למען תפקודו היעיל כלים שונים מאשר האנשים הרגילים כמונו.

כל זה נכון. נותר נכון. אבל אל תספרו לנו סיפורים.

סיקור פרשת דודו טופז משמיט את הקרקע מתחת לטיעונים אלה. הסיקור חושף יותר מכל את המקום אליו הידרדרה התקשורת הישראלית. התקשורת הכריעה לפני זמן רב כי מה שמעניין אותה הוא הסיפור, והיא מספרת סיפורים. אתם אלה שהפכתם את החדשות בטלוויזיה למופע בידור; אתם אלה שהכרעתם כי הדבר היחיד החשוב הוא הרייטינג, והוא יהווה את שיקול הדעת המרכזי שלכם; אתם אלה שהחתמתם את הכתבים על חוזים אישיים וגרמתם לאיבוד משקלו של האיגוד המקצועי וחרותם של העיתונאים; אתם אלה שאינם שומרים על הדמוקרטיה, אלא יוצרים ברית טמאה של קשרי הון-שלטון-עיתון;

אתם אלה שלא מקיימים דיון ציבורי, אלא מפטפטים את עצמנו לדעת בריאליטי; אתם אלה שלא שומרים על כבוד האדם, על איסור הלבנת פנים מיותרת, על עקרונות "חובת הציבור לדעת". ביום שתבואו ותדברו על כבוד העיתונאי, תפקידו החשוב של המו"ל והשליחות הציבורית של בעלי השליטה – כל שיהיה צריך לעשות הוא להציב בפניכם מראה בדמות דיוקנו של סיקור פרשת דודו טופז. לא יהיה לכם אז פתחון פה.

אל תמלאו עשרות עמודי עיתון עם סיפור שבסך הכל קשור בכוכב בידור ששכר או לא שכר אנשים לפעול באלימות נגד אנשי תקשורת אחרים; אל תייחדו שליש ממהדורת חדשות לסיפור שנוגע לכם, ובשל כך אתם מעמידים אותו במרכז; ביום בו ממונה אדם חדש לטיפול בגלעד שליט, נאום אובמה מתקרב, נשיא מדינה ואב לחייל נעדר נפטרים, הדיון על התקציב מתחמם, 225,000 דורשי עבודה ועוד ועוד – אל תספרו לנו סיפורים, ואל תעמידו בראש המהדורות את מלך הרייטינג הנופל.

אל תספרו לנו סיפורים. אל תטמטמו את מוחותינו. פשוט, היו מי שאתם ראויים להיות וצריכים להיות.

יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר פתח-תקווה וחבר מועצת העיתונות